פגיעת רקטה באשקלון | צילום: רויטרס
יישובי עוטף עזה עוד מחכים לתקציב של מיליארד שקל מהשנה שעברה
רק לפני חצי שנה קיבלה הממשלה החלטה חגיגית להעניק ליישובי עוטף עזה יותר ממיליארד שקל, וראש הממשלה התגאה שזו התשובה לטרור. אך הכספים לא הגיעו אל ראשי הרשויות באזור. הסיבה: משרדי הממשלה מסרבים לממש את רוב הסעיפים בטענה שטרם אושר תקציב מדינה
לפני יותר מחצי שנה, ב־22.10.2020, אישרה הממשלה תוכנית סיוע בהיקף של יותר ממיליארד שקל ליישובי עוטף עזה. אלא שראשי הרשויות בעוטף מתלוננים שרובה אינו מבוצע בשל קשיים תקציביים ובירוקרטיים. לדבריהם, הסיבה העיקרית היא היעדר תקציב מאושר ופעילות לפי תקציב המשכי. אבל מתגובה שהעביר משרד האוצר עולה שבחלק ניכר מהמקרים מדובר כנראה גם בסדרי העדיפויות הפנימיים של המשרדים. מה שברור הוא שכמו במקרים רבים בעבר - הממשלה החליטה לסייע בהיקף גדול לתושבי העוטף, אבל לא החליטה לתקצב את הסיוע.
קראו עוד בכלכליסט:
התוכנית שאושרה כוללת, בין היתר, הטבות מס והנחות בארנונה, יצירת מנועי צמיחה כמו פיתוח תחום האגריטק, תגבור פעולות רווחה, חיזוק הביטחון האישי, השקעות בתחומי החינוך, פיתוח תשתיות ועוד. ראש הממשלה בנימין נתניהו התגאה בישיבה ש"לאחר שהבאנו לפני כמה שבועות בשורה על הקמת ישוב חדש בעוטף עזה, אנחנו מביאים היום בשורה נוספת - תוכנית סיוע רחבת היקף של למעלה ממיליארד שקל ליישובי העוטף". נתניהו ציין באותה הזדמנות ש"המדיניות הביטחונית התקיפה שלנו, כפי שבאה לידי ביטוי רק אתמול, על כל פגיעה שמכוונת כלפינו, לצד חיזוק החוסן האזרחי והתנופה באזור, הם המענה האמיתי לארגוני הטרור".
בלי תקציב מדינה רוב הכסף תקוע
מתברר שבממשלה חושבים שהמענה לארגוני הטרור יכול לכלול רק אישור תוכניות ואינו מחייב גם לממן אותן. ראש המועצה האזורית שער הנגב אופיר ליבשטיין אמר אתמול ל"כלכליסט" ש"יש אחלה החלטה אבל כל עוד אין תקציב מדינה מאושר אי אפשר להוציא את רוב הסעיפים לפועל. אז זה נשאר באוויר. משרדי הממשלה אומרים שאין להם תקציב ושהסעיפים מוגדרים בהחלטה כמותנים באישור תקציב. יש משרדים שהצליחו להביא כסף מהגורן ומן היקב". ליבשטיין אומר ש"צריך שתהיה החלטה שיתקצבו אותה בפועל ולא יגידו שזה מותנה בתקצב המדינה כי תקציב מדינה לך תדע מתי יהיה". ראש עיריית שדרות אלון דוידי אומר גם הוא ש"יש החלטת ממשלה אבל המשרדים אומרים שאין כסף".
מנכ"ל המועצה האזורית חוף אשקלון דורון בן שלומי אומר ש"יש דברים שתקועים עוד מהחלטת הממשלה הקודמת שמתייחסת ל־2020-2019 ולא מומשו. אז אתה מדבר איתי על ההחלטה החדשה?". הוא משבח את עצם קבלת ההחלטה החדשה אבל מסביר ש"כזכור עוד אין תקציב ממשלה. מעבירים רק חריגים. יש החלטות שנאמר בהן שצריך תוספת ייעודית. אז אנשים אומרים לי 'לא קיבלתי תוספת. מה אתה רוצה'".
אחד הנושאים שחשובים במיוחד לבן שלומי הוא הקצבה של שני מיליון שקל ממשרד הפנים לפיתוח ושדרוג של חוף זיקים. לדבריו, "זה מחכה חצי שנה לעבור בוועדת החריגים של האוצר. כשאין תקציב מדינה כל דבר צריך להגיע לוועדת חריגים". בן שלומי מציין שאם לא יקבל את הכסף בזמן הקרוב, הוא כבר לא יהיה רלבנטי לעונת הרחצה הנוכחית.
הוא מספר שכבר שנתיים הוא לא מצליח לקבל חצי מיליון שקל מההחלטה הקודמת לזירוז הליכי תכנון. ויכוח בין המועצות האזוריות למשרד להגנת הסביבה מנע מימוש של סעיף בהחלטה הקודמת בנוגע לסיוע בטיפול בפסולת חקלאית, לכן הסעיף מוחזר, וגם בהחלטת הממשלה מנובמבר האחרון מוקצים לנושא זה 30 מיליון שקל שבינתיים לא מומשו. בן שלומי אומר ש"אלה באמת החלטות שמאפשרות הרבה דברים ומה שלא ממומש - חבל".
בתחבורה מתעכבים, בפנים מתקדמים
מתגובת משרד האוצר עולה הטענה שחלק גדול מהבעיה אינה התקציב ההמשכי אלא סדרי העדיפויות של המשרדים שעוד לא הגישו פניות תקציביות כנדרש או מעדיפים להשקיע כספים בדברים אחרים. ממשרד האוצר נמסר ש"ההחלטה לקידום העוטף תוקצבה כבר בעלות של כ־400 מיליון שקל. תקציב נוסף של כ־200 מיליון שקל יתוקצב בימים הקרובים בהתאם למערך הפניות התקציביות. יתר התקציב המיועד על ידי משרד האוצר טרם התבקש על ידי המשרדים הרלבנטיים".
החלטת הממשלה מפרטת נקודתית שורה של פרויקטים בתחום התחבורה, למשל הסדרת צומת ברור חיל - אור הנר בעלות של 7 מיליון שקל והסדרת שתי כניסות לשדרות בעלות של 15 מיליון שקל. ראש מועצת שער הנגב ליבשטיין הדגיש במיוחד את העיכוב בתקציבים להסדרת צמתים. "יש רמזור בכנסיה למכללת ספיר שעשרת אלפים איש עוברים בו. יש רמזור בקיבוץ גבים. יש עוד דוגמאות שכל עוד אין תקציב מאושר לא יכולים להוציא לפועל".
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה ש"מדובר בפרויקטים המתוכננים לביצוע במסגרת החלטת הממשלה. מאחר ותקציב המדינה טרם אושר, לא ניתן לתקצבם ולהוציאם לפועל. משרד התחבורה רואה חשיבות רבה בקידום פרויקטים אלה וישמח לקדמם עם תקצובם על ידי משרד האוצר". על משרד הכלכלה מטילה ההחלטה שורת פרויקטים לחיזוק התעסוקה בעוטף. מתגובת משרד הכלכלה עולה שהמכשולים הבירוקרטיים בדרך ליישום ההחלטה רבים, גם כשהתקציב ההמשכי אינו הבעיה. מהמשרד נמסר כי "באשר לקידום אזורי תעשייה, הנושא ממתין לתקציב מדינה. באשר להשכרת מבנים להייטק, הקמה, הרחבה והעתקה של מפעלים — ישנו סיכום על התקציב מול האוצר. המסלולים יתפרסמו עד תחילת חודש יוני, לאחר אישור ועדת חריגים. באשר למסלול הפחתת פליטות גזי חממה, הנושא ממתין להחלטת ממשלה".
על משרד הבריאות הוטל בהחלטה לתגבר את מערך רפואת החירום ביישובי עוטף עזה באמצעות הצבת שתי ניידות לטיפול נמרץ במועצת אשכול והשתתפות בהפעלת מוקד רפואי לילי בשדרות בעלות כוללת של 7 מיליון שקל. כן הוטל עליו להשתתף בהקמת מרכזי חוסן ותחנות לבריאות המשפחה בעלות של 7 מיליון שקל נוספים. במשרד טוענים ש"לא ידוע למשרד הבריאות על פערים תקציביים כפי שתיארת בפנייתך".
לזכותו של משרד הפנים יאמר שהנושאים שמתוקצבים בצורה הטובה ביותר הם שלו. ההחלטה מעניקה הטבות בארנונה בשיעור של 45% למגורים ו־39% לשימושים אחרים. במשרד כבר התחילו להעביר את הכספים למועצות. כן הוקצו 123 מיליון שקל למענק ביטחוני. במשרד אומרים שהכסף יוקדם ויועבר ב־23 לחודש. הטיפול במענק פיתוח בהיקף של 67 מיליון שקל יתחיל ביוני ובמשרד מסבירים שזה המועד שבו מטופלים כל מענקי הפיתוח של המשרד. ממשרד הפנים נמסר ש"המשרד מלווה את רשויות העוטף כבר מעל עשור ומבצע את הסעיפים שבאחריותו באופן מלא. אנו צופים שכך יהיה גם השנה".
ממשרד העבודה והרווחה נמסר ש"מכיוון שהחלטות ממשלה אינן בבסיס התקציב, הכספים מועברים במהלך השנה והרשויות ישופו רטרואקטיבית לאחר הביצוע".