אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח של ה־OECD ממליץ על הטלת מס ירושה, גם בישראל צילום: אוראל כהן, עמית שעל

לצמצם את אי–השוויון

דו"ח של ה־OECD ממליץ על הטלת מס ירושה, גם בישראל

בדו"ח מיוחד שפרסמו אתמול מציינים כלכלני הארגון כי מס ירושה יכול לשחק תפקיד מרכזי בהגדלת הכנסות המדינה, במיוחד על רקע משבר הקורונה, ולסייע בצמצום פערים חברתיים. כיום רק ב־24 מדינות החברות בארגון יש מסי ירושה ועיזבון

12.05.2021, 07:01 | אדריאן פילוט

מדו"ח מקיף על מסי עושר – לרבות מסי ירושה, עיזבון ומתנות – שפרסמו אתמול (ג') כלכלני ה־OECD עולה מסקנה ברורה וחד־משמעית: יש להטיל מס ירושה ב־12 המדינות שבהן הוא לא קיים, בהן ישראל, ובמקביל יש לבצע שינויים מרחיקי לכת ברוב 24 המדינות שבהן מוטל מס ירושה. לפי הנתונים, רק 0.5% מההכנסות הממשלתיות של מדינות ה־OECD (ממוצע) מגיע ממס זה. לפיכך קובעים כלכלני הארגון כי המס הזה אינו מנוצל וכי הוא משחק תפקיד שולי למדי בגיוס הכנסות למדינה. "יישום ותכנון המס הם מרכיבים קריטיים שקובעים את יעילותו", כותבים כלכלני ה־OECD.

קראו עוד בכלכליסט:

 מס עיזבון חוקק בישראל ב־1949 אך בוטל ב־1980. אחת הטענות העיקריות נגדו היתה כי היישום היה לקוי ולכן הוא לא היה אפקטיבי. כמו כן נטען כי עלות גביית המס היתה גבוהה מההכנסות שהוא הניב. ירושת העתק, בהיקף של ‭4-3‬ מיליארד שקל, של מיכאל שטראוס שנפטר לפני שלושה חודשים העלתה מחדש את הדיון בנושא מיסוי ירושות ועיזבונות. 

עדיף על מס עיזבון

כלכלני ה־OECD סבורים כי כדאי להטיל מס ירושה על היורשים ולא מס עיזבון על המוריש. לדבריהם, מדיניות זו עשויה להיות שוויונית יותר. "אם המטרה היא לקדם שוויון כלכלי ושוויון הזדמנויות, היקף העושר שמקבל כל אחד מהיורשים ומצבם הפיננסי האישי חשובים הרבה יותר מהיקף העושר הכולל שהותיר המוריש. מס ירושה שמוטל על היורשים מאפשר לגבות שיעורי מס פרוגרסיביים (העשיר משלם יחסית יותר מהעני) על סך העושר שצברו הנהנים", הם מסבירים. 

אינפו מס על העושר אינפו מס על העושר אינפו מס על העושר

לשיטת מיסוי זו יש יתרון נוסף: היא עשויה לעודד חלוקת העיזבון למספר גדול יותר של יורשים ובכך להפחית עוד יותר את ריכוזי העושר. כמו כן, פיצול העושר בין נהנים מרובים יקטין את שיעור ואת היקף חובת מס הירושה (ליורש). מנגד, הדו"ח מדגיש כי קל יותר לגבות מס עיזבון מרוכז על המוריש משום שיש מספר קטן יותר של מוקדי מיסוי. לפי הדו"ח, גישה הוגנת ויעילה יותר בהקשר של מס ירושה חייבת לכלול מיסוי נהנים או מוטבים גם על המתנות שהם מקבלים. כותבי הדו"ח קובעים שיש להטיל מס על מתנות אך לא מ"השקל הראשון", כלומר לקבוע תקרה שרק מעליה יוטל מס על מתנות. גם כאן מוצע לקבוע את חבות המס על הנהנים בהתחשב בכמות העושר שקיבלו בעבר. הם ממליצים לחבר בין המסים הללו כך שמי שקיבל יותר מתנות במהלך החיים, ישלם יותר מס ירושה (כי במצטבר הוא קיבל יותר). הדבר גם יבטיח כי הנהנים שמקבלים אותן כמויות עושר, בין שמדובר בכמה העברות קטנות ובין שבמתנה  גדולה וחד־פעמית, יתמודדו עם אותה חבות, מה שיגביר את ההגינות ויקטין את התמריץ להעלמת מס. עם זאת, הם מציינים כי מס מתנות על פני כל החיים עלול בהחלט להגדיל את עלויות הגבייה והאכיפה, כלומר תהיה יותר עבודה לרשויות המסים.

"משבר הקורונה יציב את המדינות בפני לחץ גדול להגדיל הכנסות ולטפל באי־שוויון. מאחר שההוצאה הציבורית גדלה מאוד במהלך המשבר, ככל שהמדינות יתחילו לצאת המשבר וההתאוששות תתרחב, הן יבחנו איך לשקם את מצבן הפיננסי של הממשלות. המשבר החמיר את אי־השוויון הקיים ופגע קשה יותר במשקי הבית החלשים ביותר. הגישות המסורתיות לגיוס הכנסות, כמו העלאת מסים על עבודה ועל צריכה כפי שנעשה עד כה, עלולות להפוך לפחות רצויות שכן יש לשים דגש על שוויון ועל צמיחה. המשבר יניע את הצורך לפנות למקורות הכנסה חדשים או כאלה שאינם מנוצלים, שעשויים להיות תואמים גם למטרות של הפחתת אי־שוויון", מסבירים כלכלני הארגון ומסכמים: "מס ירושה יכול לשחק תפקיד הן בהגדלת הכנסות המדינה והן בצמצום אי־השוויון".

 עיתוי הפרסום אינו מקרי: תחילתו של עידן הפוסט־פנדמיה. "מס ירושה יכול למלא תפקיד חשוב במיוחד בהקשר הנוכחי. אי־השוויון הכלכלי גבוה באופן עקבי ואף נמצא במגמת עלייה בכמה מדינות בעשורים האחרונים", כותבים הכלכלנים. הם מדגישים כי ירושות מתפלגות באופן לא שוויוני בין משקי הבית, כאשר משקי בית עשירים יותר מדווחים על ירושות בעלות ערך גבוה יותר, דבר שמבטיח את המשך הגידול באי־השוויון. 

אי־שוויון בין־דורי

"בעתיד, הירושות צפויות לגדול בערכן עוד יותר אם המגמות במחירי הנכסים יימשכו, כאשר הארכת תוחלת החיים תגרום לכך שהעושר ירוכז בקרב קבוצות מבוגרות יותר", מסבירים כלכלני הארגון ובכך מתריעים בפני ממד חדש יחסית אך מוכר: אי־השוויון הבין־דורי. "מגמות אלה עשויות לחזק עוד יותר את אי־השוויון שרק הוחמר מאז תחילת המגפה", הם כותבים. לדבריהם, יש קשר הדוק בין הזינוק בעושר (ואי־השוויון בו) לבין הזינוק במחירי הנכסים – הן הפיננסיים (מניות) והן נדל"ן. ישראל היא דוגמה חיה לכך. יתרה מזו, משקלן של ירושות מסך העושר של משקי בית במדינות ה־OECD מתחיל ב־30% ויכול להגיע עד ל־60% – והמספרים רק עולים.

כלכלני ה־OECD מתארים את הזינוק החד באי־השוויון בעושר, אולם ישראל לא נכללת בניתוח אף שכלכלת ישראל נחשבת לאחת מבין הכלכלות האי־שוויוניות ביותר במערב, לבטח כזו הסובלת מקוטביות קיצונית (פער עתק בין העשירונים שבקצוות). לפי הנתונים המעודכנים ביותר של ה־OECD, ישראל מדורגת במקום ה־7 במדד ג'יני (0.35 נקודות), מיד אחרי שתיים מהמדינות הבלטיות (ליטא ולטביה), ארה"ב ובריטניה (הנחשבות למאוד אי־שוויוניות), ושתי המדינות הלטיניות של הארגון (מקסיקו וצ'ילה). 

לפי סקר ההכנסות האחרון של הלמ"ס (2018), ההכנסה נטו של משק בית בעשירון העליון בישראל גדולה פי 8.4 מזו של משק בית בעשירון התחתון, זאת אף שהפער בהוצאה נטו למשקי בית עומד על 2.4 בלבד. בדו"ח מודגש כי הדחיפות להטלת מסי ירושה ומתנות (ושדרוג שלהם) היא פונקציה ישירה של מידת אי־השוויון. הנתונים על ישראל מדברים בעד עצמם. הכלכלנים  מציינים כי מדינות שבהן המיסוי האפקטיבי על הכנסות מהון אישי ועושר הוא נמוך (כמו בישראל) מחזקות את הטענה שיש צורך במיסוי כזה. 

עופרה שטראוס ועדי שטראוס. ירושת המיליארדים שקיבלו העלתה לסדר היום את מיסוי העושר, צילום: אוראל כהן, עמית שעל עופרה שטראוס ועדי שטראוס. ירושת המיליארדים שקיבלו העלתה לסדר היום את מיסוי העושר | צילום: אוראל כהן, עמית שעל עופרה שטראוס ועדי שטראוס. ירושת המיליארדים שקיבלו העלתה לסדר היום את מיסוי העושר, צילום: אוראל כהן, עמית שעל

הדו"ח מציג מחקרים שלפיהם מס ירושה אינו פוגע בתמריץ לחסוך והוא עדיף על מסים אחרים המוטלים על עשירים. כמו כן, המחקרים מוכיחים כי מס ירושה אינו פוגע בתמריץ של היורשים לעבוד ולא בתמריצים לתרום. כלכלני ה־OECD מפרקים את טיעון "המיסוי הכפול" (טענה שלפיה המוריש שילם מס על הכנסותיו בעודו בחיים ולאחר מותו הוא נדרש לשלם מס על העיזבון), ומסבירים כי גם המע"מ הוא מס כפול, שכן רוב האנשים משתמשים בכסף שהרוויחו מעבודה, וכבר שילמו  עליו מסי הכנסה, כדי לרכוש מוצרים ושירותים, ולפיכך ברוב המקרים מע"מ הוא מס כפול. ב־OECD הודו כי מסי ירושה ומתנות כרוכים בסיבוכים בירוקרטיים, אך מציינים כי מבין שאר החלופות למסי עושר, מדובר במס הפשוט ביותר.

הדרך למס ירושה בישראל עדיין עוד ארוכה. ראשית, בארץ אין סקר עושר, בניגוד לשאר מדינות המערביות. בלמ"ס מסבירים כי הסיבה היא שכל מעורבים בדבר (אוכלוסייה, בנקים, בתי השקעות, ממשלה) מסרבים לשתף פעולה. שנית, יש סבירות גבוהה שיישום מס ירושה, ולבטח יישום מס מתנות, יצריכו חובת דיווח כוללת (כלל הכנסות), מהלך שזוכה להתנגדות עזה. ובכל זאת מסכמים ב־OECD באזהרה: מס ירושה לא יפתור את כל הבעיות של הממשלה, אלא הוא כלי חשוב – אחד מתוך כמה כלים המיועדים להגדיל את הכנסות המדינה ולהפחית את אי־השוויון.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות