החקירה הנגדית של ישועה: למה כינה אותו ז'ק חן שקרן?

1. היום הסתיים חלקו של שאול אלוביץ' בחקירה הנגדית של אילן ישועה. המתח העצום בין שני אלה התפרץ בחילופי הדברים בין ישועה לסניגור של אלוביץ' עו״ד ז׳ק חן שכינו זה את זה ״שקרן״. ישועה היה מנומס קצת יותר: "מה שאתה אומר זה שקר מוחלט, נו אופנס (בלי להעליב)", אמר לחן.

הרקע להתלקחות הייתה הפגישה הטעונה שנודעה כשיחת השיבוש ב-27 בדצמבר 2016, אחת מתחנות המפתח של המשפט. הפגישה שבה הודיע ניר חפץ  לבני הזוג איריס ושאול אלוביץ׳ שמתקיימת חקירה סמויה נגד טייקון תקשורת כלשהו. לימים התברר שמדובר היה בארנון מוזס. 

״בכינו מאושר״, שחזר ישועה את הידיעה הגואלת, אבל הוא מעיד על התדהמה שאחזה בו שהאלוביצ׳ים לא מפנימים וחוזרים לסורם. ואילו הוא, לשיטתו, חזר בתשובה. חן לא מאמין לו: ״אתה ממשיך להנחית הוראות על האתר, לא מקליט שיחות, לא מנהל רישומים״.

אילן ישועה | יואב דודקביץ

ישועה העיד שבעקבות העדכון הראשוני (השגוי) קיבל הוראה למחוק שיחות ומסרונים, להשמיד ניידים ולפרק את קבוצת הווטסאפ שכללה את את בני הזוג אלוביץ'. בחקירה הראשית סיפר ישועה על הזעזוע העמוק שחש. עד לפגישה הגורלית חשב שמעשיו הפסולים מצויים רק בשדה האתי והציבורי. ובעקבות הזעזוע נפל אצלו האסימון הפלילי ובא התיקון: התייעצות עם עורכי דין, שמירת החומרים בנייד, ו״שחרור״ הדרגתי של המערכת מציות להוראותיו. ושיאו של התיקון: מסירת היבול הטלפוני שלו והתמסרותו המוחלטת לשירותה של התביעה הכללית. מסירה והתמסרות שכוננו את תיק 4000.

עו"ד ז'ק חן | צילום: אורן בן חקון

2. עו"ד חן ניסה לפרק את הדרמה הזו של פגישת השיבוש. גרסת שאול אלוביץ' לפגישה עדיין לא נשמעה, אבל ישועה כבר גרר אותו עמוק לתוך  משמעותה הפלילית. בחקירה הראשית וגם היום כשאמר: ״אני זוכר שנדהמתי ששאול בעימות בינינו אישר דברים רבים ממנה״. 

ישועה נדרש להסביר כיצד למרות הזעזוע והתדהמה שחש, המשיך להתנהג למחרת כרגיל – מול המערכת ומול האלוביצ׳ים. ישועה הסביר: ״לא הצגתי לאלוביצ׳ים מיד שחתכתי מהם. למערכת, לאבירם אלעד ולמיכל קליין, שחררתי לגמרי את החבל, לאלוביץ' לא שחררתי מיד אלא בהדרגה – עד שהבינו את המסר שהעניין נגמר והמערכת עובדת חופשי. נכון, יומיים אחרי, עם הלחץ של מחיקת הטלפונים, עדיין שיתפתי פעולה״. 

לאחר כשבועיים, כשהתברר שמוזס ולא אלוביץ' הוא נשוא החקירה, מספר ישועה על ה״תדהמה״ שאחזה בו מכך שבני הזוג אלוביץ׳ חזרו לסורם והורו  לו לחזור לעוצמה של פעם. 

חן מציג אותו כשקרן. כמי שלכל אורך הדרך לא חשב באמת שהוא שקוע בפלילים. גם לא בעקבות פגישת השיבוש. הסניגור הציע לו את התזה שמניעיו לא היו חשש פלילי אלא חששות מסוג אחר לגמרי: לאבד עיתונאים, לאבד את אמינות וואלה כאתר חדשות, חשש מהזדהות יתר עם נתניהו, חשש מפגיעה עסקית, חשש מלהפוך לבדיחה בבראנז׳ה. ישועה אישר את הדברים. חן הציג לו מסרון ששלח לאיריס אלוביץ׳: ״אנחנו  עוד נהיה כמו ׳ישראל היום׳, נהפוך לפראבדה, נשמיד מערכת בעלת מוניטין  שבנתה גוף חדשותי אמין  ויוצרת רייטינג״.

3. הסיפור הבא הוא מעמדו של ישועה בין מעסיקיו בעלי השליטה, לבין מועסקיו - המערכת הנשלטת. ״פעלת כמניפולטור שפעל בשיטת ׳הפרד ומשול׳ בין משפחת אלוביץ׳ לבין המערכת. תפקדת כחיץ  ביניהם כדי שתוכל לאיים על המערכת, כשמעליך אין באמת לחץ כלשהו״. ישועה הכחיש בתוקף: ״נכון, הייתי ביניהם לבין המערכת. לא מנעתי מהם לפנות ישירות למערכת. הם דרשו ממני בתוקף להסתיר מהמערכת את השיח בינינו, את המניעים״. 

ישועה התחמם ותאר את ה״גועל נפש״ לדבריו שבתוכו נאלץ לתמרן. ״הייתה הוראה קבועה שאני צריך להסתיר את טיב הקשר ואת הרגישות ליחסיהם עם ראש הממשלה ורעייתו. הם קראו להם פושעים, חולים. מצד שני כל שיחה הייתה שזורה באמירות נגד הכתבים. טל שלו היא כלבה וכאלה דברים, והכל בתוך הגועל נפש היומיומי של תסחט את כחלון. עסקנו ברפש, זו המציאות. הייתי חייב להיות 'באפר' בין המערכת לבין דרישות הזויות ולא סבירות״. וישועה מדגים את האינטרס  של אלוביץ׳ בהסתרה: ״הנימוק נגד העסקת יואב גולן - הוא בן ברית של בן כספית ויום אחד עלול להישפך החוצה כל מה שקורה באתר״.

5. מטרת החקירה הנגדית אינה רק לקעקע את אמינות העד אלא להוכיח את שלושת אלה: הראשון, שישועה לא היה רק שליחם הנרצע של האלוביצ'ים, אלא שהיה ראש גדול, מנהל דומיננטי ויזם עצמאי של הנחתות פרו-ביבי על העורכים מתחתיו.

השני, שמדובר בפרקטיקות מקובלות ולגיטימיות בכלי תקשורת שבעליו מבקש להטות בהם את הסיקור: בגלל שעמדותיו האישיות שונות מאלו של העיתונאים והעורכים, בגלל שלא רצוי להרגיז מפרסמים, וגם בגלל שלא רוצים להרגיז רגולטורים או פוליטיקאים שמאסדרים את התחום שבעל השליטה מושקע בו. לא צריך דיל פלילי ולא צריך הבנות מושחתות. זו התנהגות "טבעית" של בעל שליטה שרוצה להציל את העסק שלו.

השלישי, להוכיח שהתביעה, בהחלטתה שלא לחקור באזהרה את ישועה, לא חשבה בשום שלב שהיה משהו פלילי במעשיו. ו"חזקת החפות" הזו אמורה לחול - בעיקר על איריס אלוביץ', אבל גם על שאול.