אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קו ישיר מחבר בין הפשיעה למהומות בערים המעורבות יאיר שגיא

ניתוח כלכליסט

קו ישיר מחבר בין הפשיעה למהומות בערים המעורבות

היעדר שלטון חוק ביישובים רבים במגזר הערבי ניכר במתקפות האלימות כלפי יהודים. השורשים העמוקים יותר נעוצים בתחושת ייאוש, בעיקר בקרב הצעירים

13.05.2021, 07:15 | שחר אילן

 "תעמיד את עצמך במקום הצעיר הערבי שמרגיש שהוא חי במדינה שלא אכפת לה ממנו, לא משקיעים בו, אין לו שום עתיד, הוא מרגיש שקוף", אומרת מנהלת המרכז למדיניות כלכלית של החברה הערבית במכון אהרן למדיניות כלכלית ד"ר מריאן תחאוכו. לדבריה, "מי שמוביל את ההתפרעויות זה הצעירים, זה לא ההנהגה הפוליטית. עוד לפני הקורונה הצבעתי על התופעה המדאיגה ש־40% מהצעירים הערבים הם חסרי מעש. אלה צעירים שסיימו את התיכון, לא מוצאים עבודה, לא לומדים. הם קמים בבוקר ואין להם מה לעשות, אין להם שום אופק".


קראו עוד בכלכליסט:

על פי מחקרה של תחאוכו, ברבעון האחרון של 2019 שיעורי חסרי המעש הגיעו ל־41% בקרב בני 20-18 ול־29% בקרב בני 24-21. חסר מעש מוגדר כמי שאינו עובד ואינו לומד. ממחקר של הכלכלנית הראשית באוצר עולה שעוד לפני הקורונה שיעור התעסוקה בקרב גברים ערבים צנח בשלוש השנים האחרונות מ־59% ל־54%. זאת, בשל צמצום של אלפי משרות בתעשייה ובשל חדירת עובדים זרים ופלסטינים לענף הבנייה. בעקבות הקורונה ובראשית 2021 הידרדר שיעור התעסוקה של הגברים הערבים ל־43% בלבד.

"כולנו יודעים מה מערכת החינוך הערבית שווה", אומרת תחאוכו. לכן קשה מאוד לצעירים ערבים רבים להשתלב בשוק העבודה החדש, הן בשל היעדר כישורים טכנולוגיים והן בשל שליטה מועטה בעברית. היא מדגישה ש"אני לא מופתעת. גם לא מהעוצמה של המהומות. שנים אנחנו צועקים. מה חשבתם, שזה לא יגיע אף פעם?".

הקורונה החריפה את המשבר

לדברי תחאוכו, הקורונה העצימה את כל הבעיות הקיימות. "עוד לפני משבר הקורונה היתה ירידה בתעסוקה, ובקורונה היא ירדה עוד יותר. גם הפשיעה גאתה בעקבות הקורונה", אומרת תחאוכו. "המצב הכלכלי הולך ומידרדר ומשפחות הפשע חוגגות". ככל שהמשק יוצא מהמשבר, הולך ומתברר שהציבור הערבי נפגע יותר מכולם. הערים הערביות מובילות כעת בשיעור האבטלה. במקום הראשון נמצאת נצרת עם 26.7% ואחריה אום אל־פחם עם 26.5%.

יריקה פוליטית בפרצוף

ובכל זאת אי אפשר להתעלם מכך שהמהומות מגיעות אחרי מערכת בחירות שבה הציבור הערבי הצביע בעד שיתוף פעולה עם המפלגות היהודיות ואחרי חמש שנים שבהן הממשלה השקיעה במסגרת תוכנית הפיתוח 922 סכומים גדולים במיוחד במגזר הערבי. "922 הגיעה מאוחר מדי וזה טיפה בים. אתה לא יכול לסגור הזנחה של 70 שנה ב־3 מיליארד שקל", אומרת תחאוכו.

מנהל מכון המחקר בנווה שלום המשפטן והסוציולוג אמיר פאחורי, איש צוותי המומחים של משבר הקורונה, אומר שלפחות בכל מה שקשור לרשימה המשותפת, "הניסיון להיכנס למרחב הפוליטי הישראלי נדחה בסטירת לחי מצלצלת. כשסוגרים את המרחב הפוליטי, נפתחת אלימות. תאוחכו: "היה רצון לשיתוף פעולה וקיבלו יריקה בפרצוף".

ד"ר מריאן תחאוכו, אורן שלו ד"ר מריאן תחאוכו | אורן שלו ד"ר מריאן תחאוכו, אורן שלו

החצר האחורית של המדינה

ח"כ אבתיסאם מראענה מהעבודה טענה אתמול שהגרעין העברייני האלים הוא גם הגרעין של המהומות. בכלל לא בטוח שזה נכון ועדיין ברור שהשתוללות הפשע והעבריינות במגזר הערבי קשורה בדרכים שונות למהומות הקשות. דרך אחת היא הוואקום של שלטון החוק והמסר הברור שמקבלים הצעירים הערבים, שאין חוק וסדר והמשטרה לא קובעת. דרך שנייה היא הזעם על המצב הזה.

"אני לא מקבל את ההתנהגות אבל אני מבין את הזעם" אומר הח"כ לשעבר (המשותפת) ד"ר דב חנין. "הציבור הערבי הפך בימי נתניהו להיות ציבור בלי ביטחון אישי עם שליטה של ארגוני פשע ועם כמויות נשק בלתי חוקי שלא ייאמנו. לממשלה הכי נוח שהם החצר האחורית של המדינה".

האחריות האישית של נתניהו

ישנם מי שסבורים שבסוף אי אפשר להסיר מנתניהו את האחריות למהומות. "יש פה פירומן שהחליט שהדרך שלו לשרוד עוברת בהדלקת תבערה גדולה", אומר חנין. כל ההתגרויות של החודש וחצי האחרונים בשייח ג'ראח ובאל־אקצא מטרתן היתה להביא את האש בפתיל הבוער לחבית אבק השריפה". חנין דווקא חושב שהיה אפשר למנוע את התבערה. "היו אזהרות של גורמי הביטחון ונתניהו נתן לדברים האלה לקרות. כמובן", אומר חנין, ש"התנהלות אלימה כלפי השכנים היהודים ופגיעה בבתי כנסת משחקות לידי נתניהו. הפירומן רוצה תבערה גדולה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות