אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הקונספציה על סדר העדיפויות הכלכלי של חמאס קרסה צילום: איי אף פי

פרשנות

הקונספציה על סדר העדיפויות הכלכלי של חמאס קרסה

גופי המודיעין הישראליים העריכו שהמשבר הכלכלי בארגון הטרור הפלסטיני ירפה את כוונתו להיכנס לעימות נרחב עם ישראל — ואז החל הסבב הנוכחי. קיצוץ תקציבי וסיוע כספי סייעו לשדרוג הזרוע הצבאית

13.05.2021, 07:16 | דורון פסקין

הקונספציה ששלטה במודיעין הישראלי בחודשים שלפני הסבב "שומר החומות" הנוכחי הוא שחמאס לא מעוניין להיכנס לעימות מזוין נרחב כפי שאירע בצוק איתן לפני שבע שנים. למרות זאת, באמ"ן טוענים כי ההערכות לגבי כוונותיו הלוחמניות של חמאס השתנו ימים ספורים לפני תחילת הסבב, בעקבות ההתרחשויות בירושלים והתמוטטות תהליך הבחירות שעליו הכריז יו"ר הרשות הפלסטינית אבו־מאזן. 


קראו עוד בכלכליסט:

בדיעבד, קל לבקר את הקונספציה, אך זו בוססה על מספר הנחות יסוד, בהן בין היתר המצב הכלכלי הרעוע ברצועת עזה שהסב קשיי מימון פנימיים גם עבור חמאס. בשנה האחרונה, על רקע התפרצות נגיף הקורונה, הוחרפה המציקות הבריאותית והכלכלית של 2 מיליון תושבי הרצועה. על רקע זה, הסברה בגופי המודיעין הישראליים היתה שהכנסותיו של חמאס מצטמקות וכי הוא יימנע מסבב נרחב מול ישראל שעלול להסב לו נזק כבד וידרוש שנים ארוכות כדי להשתקם ממנו.


יירוט כיפת ברזל, צילום: רויטרס יירוט כיפת ברזל | צילום: רויטרס יירוט כיפת ברזל, צילום: רויטרס


למעשה, חמאס שידר אותות מצוקה פנימיים ערב הידלדלות משאביו עוד לפני פרוץ המגפה. הארגון נאלץ לקצץ בכוח אדם, לסגור מוסדות ולמזג פעילויות. מצוקת המזומנים דחקה את חמאס לעכב תשלום משכורות ולשלם משכורות חלקיות בלבד למועסקים בזרועותיו האזרחיות והצבאיות. בשיא המשבר אשתקד דיווחו מקורות בחמאס כי הוא קיצץ 70% מהוצאותיו ו"חתך בבשר החי", כולל בתקציב המיועד להנהגת הלשכה המדינית. 

ערוצי מימון רשמיים וסמויים

בחמאס אמרו כי הידוק החגורה נכפה בעקבות צעדי הענישה מצד הרשות הפלסטינית, שסגרה את הברז למועסקיה ברצועה מאז 2017. גורמים נוספים שניתנו היו הצטמצמות המשאבים בעקבות המצור הישראלי המתמשך, המכה שהסב משבק הקורונה וחוסר היציבות בזרם המומנים מהפטרון האיראני — שבעצמו נקלע למצוקה כלכלית בעקבות החרפת הסנקציות האמריקאיות תחת ממשל הנשיא טראמפ. אלא שתפקוד הזרוע הצבאית בימים האחרונים מעלה שאף שחמאס קיצץ בהוצאות הוא כנראה לא חסך משאבים מהזרוע הצבאית, ששדרגה את מערך ייצור הרקטות.

חרף הקשיים, חמאס הצליח לשמר מגוון ערוצי מימון להמשך פעילותו, רשמיים וסמויים. השכר שמעבירה הרשות הפלסטינית למועסקים ברצועה היא מקור מימון רשמי חשוב לארגון. עד להטלת הסנקציות של רמאללה לפני ארבע שנים היתה הרשות מעבירה לרצועת עזה כ־50 מיליון דולר מדי חודש, ונתח ניכר מסכום זה זלג לכיסי החמאס. מאז הסכום קוצץ דרמטית אך עדיין מהווה מנוע כלכלי חשוב לרצועה ומסייע בכך לממשלת חמאס בהכנסה מגביית מסים בסכום חודשי ממוצע של בכ־15 מיליון דולר.

בשנים האחרונות התאמץ חמאס לפתח יכולות מימון לא פורמלי שיישארו "מתחת לרדאר" של ארגוני הביון. מדובר בשורה של אמצעים שכוללים הלבנת כספים בדומה למהלכי חיזבאללה בלבנון, מסי חבר, הברחות, תרומות לארגונים במסווה של אגודות איסלאמיות או צדקה, תרומות מאנשי עסקים ושימוש במטבעות דיגיטליים. אמצעי נוסף הוא הכנסות מעסקים לגיטימיים לכאורה, שבפועל מוחזקים בידי חמאס דרך חברות ואנשי קש, כחנויות למוצרי צריכה, אולמות תצוגה לרכב ועסקים בתחומי התקשורת והאלקטרוניקה. 

סיוע מאירן, קטאר וטורקיה

הסיוע מאיראן משמעותי עבור חמאס אך ידע עליות ומורדות בשנים האחרונות. חילוקי הדעות לגבי התמיכה במשטר אסד מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה הביאה את טהרן להפסיק את הסיוע הכספי לחמאס, אך לאחר מספר שנים קרירות היא חידשה אותו. מאז 2018 הסיוע הופחת על רקע הסנקציות האמריקאיות, ובשנה האחרונה גם השפעת מגיפת הקורונה. להבדיל ממקורות אחרים, הסיוע האיראני מתמד כולו בזרוע הצבאית של חמאס ובשנים האחרונות נותב לשדרוג היכולות המבצעיות בדגש על התחום הרקטי. גובהו הנוכחי של המימון האיראני מוערך ב־100–200 מיליון דולר בשנה.


הפגנת תמיכה בחמאס, צילום: איי אף פי הפגנת תמיכה בחמאס | צילום: איי אף פי הפגנת תמיכה בחמאס, צילום: איי אף פי


המימון האיראני המופנה לזרוע הצבאית של חמאס רגיש ביותר ומנוהל על ידי בכירים בארגון כמחמוד א־זהאר, סלאח אל עארורי ואיסמעיל הנייה, שמאז יצא מעזה מתמד בסוגיה. לפי מקורות בחמאס, באחת מפגישותיו האחרונות של אל עארורי בטהרן הוא ביקש ממארחיו לעדכן את גובה הסיוע של המשטר לזרוע הצבאית של חמאס ל־30 מיליון דולר בחודש לשדרוג יכולותיה.

מרכיב מימון חשוב נוסף לחמאס הוא הסיוע הקטארי שנכנס לרצועה מדי חודש באישור ישראל, ונחשב לצינור חמצן בעיקר עבור מועטי היכולת בעזה. כסף זה משמש להענקת סיוע של 100 דולר בחודש ל־100 אלף משפחות נזקקות באמצעות סניפי הדואר ברצועה. אלא שגם כסף זה מתגלגל לבסוף לכיסי חמאס אם בצורה ישירה לפעילים או עקיפה כמסים. 

במקביל גבר בשנים האחרונות משקלה של טורקיה כממנת של חמאס. בעבר נטען כי המימון הקטארי הגלוי לרצועה נועד להסוות את המימון הנסתר שמעבירה מדינת המפרץ לחמאס בסיוע המודיעין הטורקי, את טענות אלו לא הוכחו. עם זאת ברור כי בשנים האחרונות הפכו טורקיה ומפלגת השלטון של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן למרכיב חשוב במערך המימון של חמאס באמעות רשת ארגונים המסונפים למדינה. מקצת מנסיונות אלו סוכלו בידי ישראל, שחשפה רשתות מימון ועצרה חלק מהבלדרים. אך ברור כי חלק מהכספים הגיעו לבסוף לעזה ולזרוע הצבאית, וסייעו בשדרוג היכולות המבצעיות.


הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com



שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות