אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"באיזו סמכות ראש עיר יכול למנוע ממשפחה ממ"ד?" עמית שעל

ראיון כלכליסט

"באיזו סמכות ראש עיר יכול למנוע ממשפחה ממ"ד?"

אלי אלעזרא, איש עסקים והבעלים של חברת הבנייה אפרידר, יוצא נגד ראשי הערים שתוקעים פרויקטים של תמ"א 38, מה שמותיר את הדיירים ללא ממ"ד; מצהיר כי ימשיך להעסיק פלסטינים למרות ההסלמה הביטחונית והעימותים בין ערבים ליהודים, ומתגעגע לאריאל שרון - לא זה של ההתנתקות, אלא זה שבשנות ה-90 "ייצר קרקעות לבנייה במהירות הבזק"

17.05.2021, 08:00 | דיאנה בחור ניר


אלי אלעזרא, איש עסקים והבעלים של חברת הבנייה אפרידר, חברת הליסינג והשכרת המכוניות אלבר והכשרה ביטוח - איך אתה מרגיש כאשקלוני תחת כאלו מטחי טילים?

"אנו עדים באשקלון למטחי טילים שלא הכרנו. היו פה ושם טילים בבודדים, הפעם המטחים הם ממש בצרורות וזה דבר שלא הכרנו קודם. מצב לא נעים. לי באופן אישי יש ממ"ד בבית, והשילוב של אזעקה וממ"ד יחד עם כיפת ברזל  מקנה איזשהו ביטחון. לבי עם אלה שאין להם ממ"ד בבית, זה מצב הרבה יותר נורא מבחינת הביטחון ותחושת הביטחון. זה מפחיד ומבהיל. יש הרבה בתים שנבנו לפני 1990 ללא ממ"דים - בערך מחצית מתושבי אשקלון - וזה מצב בהחלט לא סימפטי. מה גם שמסביבי היו נפילות בטווח של 40-50-200 מטר מהבית ושמעו הכל. אני לא היסטרי, אבל מצד שני נשמע להנחיות ולא מזלזל".


קראו עוד בכלכליסט:


לא מתפתה  לפגישות עסקיות?

"אתמול עבדתי חצי יום מהמשרד, גם היום. אבל כשיש מרחב מוגן סמוך זה בסדר. אני נשמע להנחיות, אצא לפגישה רק אם אוודא שיש ממ"ד. אתמול הלכתי לניחום אבלים באשקלון כי היה מרחב מוגן סמוך, ובאמת במהלך הניחום היו כמה אזעקות ומטחים, וקפצנו לממ"ד".

בנייני מגורים שנבנו לפני 1990 לא מצוידים בממ"ד. זה משאיר חלק גדול מהאוכלוסייה חשוף לחלוטין לירי טילים ולרעידות אדמה.

"פרויקטים של תמ"א והתחדשות עירונית הם נכונים לנושא המיגון. במקומות פריפריאליים צריך לחשוב על סבסוד כדי שליזם יהיה כדאי - אבל מעבר לכך הם פתרון ראוי. הבעיה היא שהרשויות הורסות כל כוונה טובה בהיבט הזה. כל רשות עושה מה שהיא רוצה, נוצרת אנדרלמוסיה שגורמת לכך שרק מעט פרויקטים נבנים – כי התהליך הפך להיות סיוט.  תהליך  ארוך, רשויות לא ערוכות, פתאום נבחר ראש עיר שלא רוצה ואז הכל נתקע. חייבת להיות כאן הנחיה ארצית מלמעלה, רשויות לא יכולות לפעול כאוות נפשן. צריך לאפשר פתרונות מיגון מירי טילים ורעידות אדמה – זה לא יכול להיות נתון לשיקול דעתן. בסוף, עם כל הבעייתיות, זה הפתרון, אבל צריך ליישם אותו כמו שצריך. היום זה מתמסמס. זו תקלה גדולה וזה הזמן לתקן".

מה זה אומר?

"תמ"א הפכה להיות ראשי תיבות של תהליך מאוד ארוך. חייבים לשחרר חסמים ולהגביל רשויות בפרק זמן למתן היתרים במקומות ראויים להתחדשות עירונית. למה זה בכלל צריך להיות שיקול דעת של ראש רשות? אני לא מבין. כמו שלרשות אין שיקול דעת מי יתגייס, גם קידום התחדשות עירונית במבנים לא בטוחים – לא יכול להיות באחריות הרשות, וחייב להיות לו לו"ז מקסימלי לאישור ולביצוע. הבעיה היא באישורים האין-סופיים. יזמים וקבלנים כשיש כדאיות כלכלית יודעים לבנות ומהר. לצערנו זה נעצר בבירוקרטיה העירונית וזה עניין של ביטחון  אישי. באיזו סמכות ראש עיר יכול למנוע ממשפחה שיהיה לה ממ"ד, מכוח מה?"



פרויקט תמ"א 38, צילום: אסף ספקטור פרויקט תמ"א 38 | צילום: אסף ספקטור פרויקט תמ"א 38, צילום: אסף ספקטור



עובדים שלך בענף הבניין הם פלסטינים, איך אתרי הבנייה שלך מתפקדים תחת מלחמה?

"היום (רביעי) העבודה בבנייה היתה חלקית כמובן. כיום יש לנו לא מעט עובדים זרים בתחום, מחצית מהם פלסטינים. בביטוח, 70% מהעובדים עבדו מהבית בתיאום איתנו. לעבודה מרחוק כבר הורגלנו משנת הקורונה. בביטוח ממשיכים לעבוד גם בזמן חירום".

איך אתה רואה את ההתלקחות היהודית-ערבית בערים מעורבות?

"יש כמה פצצות מתקתקות שלא טופלו במשך הרבה מאוד שנים ומתישהו זה מתפוצץ. בעיות שקשורות לערביי ישראל, לבדואים, בעיית האלימות והחזקת כלי הנשק במגזרים האלה, אלה דברים שהיו ידועים הרבה שנים והיתה סוג של עצימת עין. ברור שבעיות כאלה הן פצצה מתקתקת. אני מקווה שזה יטופל ברגישות כשהדברים יירגעו, כי יש תחומים שמחייבים טיפול שורש. בעיית החרדים היתה פצצה מתקתקת באותה מידה. כך זה כשמגזרים שלמים מרשים לעצמם לא למלא אחר הוראות החוק. ראינו מה קרה במירון. מגזרים שלמים שנמצאים מעל החוק - אלה פצצות שבסוף מתפוצצות. ראינו את התכנסויות הענק בתקופת הקורונה ואת האסון במירון. אחרי אסון ערד היו הוראות ברורות לגבי אירועים המוניים. משום מה כשמדובר בחרדים - ההנחיות לא מחזיקות. מי שלא עושה טיפול שורש בזמן – עקירת השן שתבוא אחר כך תהיה הרבה יותר כואבת".

נדמה שאחרי ההאטה שהיתה בתחילת הקורונה – שוב שוק הנדל"ן חווה שגשוג. בכל פעם נשברים שיאים בהיקף לקיחת משכנתאות, אף שמחירי הנדל"ן בשמים.

"זה שוק של ביקוש והיצע. הביקוש לנדל"ן קיים משום שיש גידול באוכלוסייה, זוגות מתחתנים, יש צורך בבתים. בשוק רגיל כשיש מונופול המדינה מפרקת אותו. פה המדינה עצמה היא המונופול, משום ש-93% מהקרקעות הם בבעלותה. קרקע זמינה היא מרכיב עיקרי בעלויות הבנייה וביצירה של היצע דירות, לכן למדינה כאן יש אחריות. מאחר שיש חוסר כרוני של כ-100 אלף יחידות דיור כדי לווסת את הביקוש הקיים, ויש צורך ב-44 אלף יחידות דיור מדי שנה כדי לענות על הצורך שנובע מהגידול באוכלוסייה - זו אחריות של המדינה למלא את החוסר הזה. היא מונופול על הקרקע. מחסור בקרקע זו הסיבה המרכזית לעליית המחירים וזו אחריות של המדינה. הביקוש הוא קבוע וקשיח וההיצע לא עונה עליו". 

הביקוש הוא במרכז, בסמוך למקומות עבודה, והוא הרבה יותר דרמטי מבפריפריה.  אנשים לא רוצים לרכוש בפריפריה ולהתחיל לשאול את עצמם ממה מתפרנסים.

"הביקוש באזור המרכז הרבה יותר גדול ושם הבעיה יותר חמורה. המדינה צריכה לייצר קרקעות זמינות לבנייה בכל רחבי המדינה בצורה פרופורציונלית. אני נוסע כל יום מאשקלון לכיוון המרכז לעבודה ולא חסרים שטחים, רואים משמאל ומימין המון שטחים פנויים. חייבים לתכנן קרקע זמינה בצמידות ליישובים קיימים. אולי צריך להקים את אריק שרון מקברו כדי לעשות את מה שעשה בשנות ה-90 - לקח מנכ"לי משרדי ממשלה וקבלנים גדולים, הראה להם שטח ואמר תתחילו לבנות. כיום חסר בולדוזר כזה. אני לא יודע אם אנחנו מתגעגעים לאריק שרון של ההתנתקות ב-2005, אבל לשר השיכון אריק שרון של שנות ה-90 כולנו מתגעגעים".



אלי אלעזרא, עמית שעל אלי אלעזרא | עמית שעל אלי אלעזרא, עמית שעל



למה בדיוק?

"בגלל מה שעשה כאן בשנות ה-90 כשהגיעו מיליון עולים מרוסיה - הוא ייצר קרקעות לבנייה במהירות הבזק ועודד יזמים וקבלנים לבנות. כיום מתקשים לייצר קרקע ל-100 אלף יחידות דיור. זה מחסור פרמננטי. דחילק, ממשלת ישראל לא יכולה לייצר קרקע ל-100 אלף יחידות דיור? זה צריך לקחת חצי שנה ותראי כמה שנים לא עושים את זה".

איך פותרים את המחסור הכרוני בדירות קטנות?

"הן חיוניות כי צעירים כיום לא ממהרים להתחתן וצריכים פתרון מגורים. כמו כן אחוזי הגירושים הגבוהים מייצרים צורך בדירות קטנות. הבעיה היא שהבנייה שלהן פחות כדאית.  המדינה צריכה לאפשר לבנות יותר דירות על מטרז' קיים לבנייה כדי לדרבן יזמים. זה יעזור למחפשי דירות קטנות, בלי לפגוע בכדאיות הכלכלית של יזמים. חייב להיות היגיון כלכלי".

אתה חושש שהחזרה לשגרה בענף הבנייה תהיה קשה? 

"בעבר כולנו, קבלנים, עובדים, ספקים בתחום הבנייה, ישראלים ופלסטינים – היינו במערכת יחסים מדהימה. הבעיה לצערי היא של הקיצונים, מנהיגי תוניס שהגיעו לכאן בחסות אוסלו לצערנו. בינתיים חמאס השתלט וגדל פה דור שלא ידע את יוסף, מחזיק מפתחות שהסבים שלו שמרו מבתים שהוגלו מהם ב-48, דור מוסת ומורעל גדל וחבל, חורה לי. בבסיס יש לנו הרבה במשותף, אפשר לשתף פעולה בצורה טובה אם רק ההנהגה תשתנה. אני מאמין שנוכל לחזור לימים הטובים שאותם אני זוכר. אני מאמין בשיתוף פעולה ודו-קיום. המלחמה היא בין הקיצוניים והמנהיגים שלהם, כשהרוב הגדול רוצה לחיות בשלום ולהתפרנס בכבוד. אני לא חושש. אמשיך להעסיק פועלים פלסטינים. קיצונים קיימים בשוליים גם בקרב היהודים ובזה צריך לטפל".

תחום המשרדים גמור לדעתך מאז הקורונה?

"אפרידר פחות חשופה לתחום הזה כיום. בנינו באשקלון, לא הרבה, וכמעט סיימנו את השיווק. עיקר הפעילות שלנו הוא נדל"ן למגורים. אני לא חושב שהתחום הזה מת, אבל הוא כן יותר רגיש לשינויים (מהר מאוד מתמלא ומתרוקן), בזמן שתחום המגורים כל הזמן במגמת עלייה בגלל היעדר היצע. לא הייתי בונה כיום משרדים בלי שיווק מראש של חלק נכבד מהם. זה תחום שנדרשת בו יותר זהירות, והקורונה רק העצימה את זה. בסוף אנשים לא רוצים עבודה מהבית כסידור קבוע".


בית באשקלון שנפגע מרקטה, השבוע בית באשקלון שנפגע מרקטה, השבוע בית באשקלון שנפגע מרקטה, השבוע




שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות