"תוכנית החומש לחברה הערבית נכשלה, הלוואי ויקדמו חדשה"

"אני חושב שיש קשר ישיר בין רמת החיים של הערבים, התכנון העירוני והפערים המרחביים לבין ההתלקחות שאנחנו עדים לה", אומר פרופ' יוסף ג'בארין, מתכנן ערים בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. "להערכתי, ההתלקחות הבאה בפתח והיא תהיה על סוגיית המגורים, שהיא יותר משמעותית מהסוגיה הדתית. עם השנים בערים המעורבות נוצרה סגרגציה. זה אומר שכל אוכלוסייה גרה בשכונות שלה, ויש פערים גם בין השכונות".

לדבריו, בירושלים למשל, לפי מחקר שעשה לפני שנתיים, יש כ־50 אלף יחידות דיור בלתי חוקיות של פלסטינים במזרח העיר. זה אומר שכ־250 אלף פלסטינים גרים בבתים בלתי חוקיים, על רובם המוחלט יש תיקים בבתי המשפט הישראליים והם משלמים עשרות אלפי שקלים לעורכי דין. "כמה תוכניות עיריית ירושלים הכינה למזרח העיר? מעט מאוד, וליהודים יש כעשרת אלפים תוכניות בניין עיר מאז 1967 ועד היום. הרוב המוחלט של ירושלים המזרחית לא מכוסה בתוכניות מפורטות שמהן אפשר להנפיק היתרי בנייה. בירושלים המזרחית רוב התוכניות לא מצליחות לעבור את תנאי הסף, ואז מתברר שאין אפשרות לאנשים להקים בית חוקי, וחוק קמיניץ רק הגביר את זה. לדעתי, צריך להלבין את הבנייה הקיימת, ולהכין תוכניות גדולות שהעירייה תיזום בעצמה ותקצה שטחים לצורכי ציבור".

פרופ' יוסף ג'בארין, הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון

ג'בארין אומר כי לא כל הערים המעורבות מתנהלות בצורה דומה. חיפה למשל היא עיר למופת שמתאפיינת בדו־קיום. "החברה הערבית שבעבר גרה בגטו של ואדי ניסנאס והעיר התחתית יצאה מזה. כערבי אתה יכול לגור בכל פינה בעיר". אך לדבריו ביפו הסיפור הוא כואב. שם מחירי הנדל"ן עלו, יהודים עשירים קנו בתים, וזה הפך לאזור של ג'נטריפיקציה שרק מוסיף שמן למדורה. המוסדות העירוניים והנדל"ניסטים דוחקים את הערבים החוצה. "אלה לא רק כוחות השוק. אין דבר כזה שמשהו עובד לבד, תמיד זה עובד גם ברמה הפוליטית והאתנית, וכאשר זה קורה זה תמיד מדיר את המהגרים ואת האוכלוסיות החלשות. הערבים שגרים שם מרגישים שהם מאבדים את העיר".

ג'בארין מבהיר כי בחמש השנים האחרונות מתרחש תהליך ברור של הגירה ערבית אינטנסיבית לערים יהודיות, וזאת משום שהיישובים הערביים הגיעו לתפוסה כמעט מלאה. "המעמד הבינוני המלומד עוזב ולא חוזר, והם מאבדים את האוכלוסייה החזקה שלהם. בנוף הגליל הערכות מדברות על כך שיותר מ־50% הם ערבים, וגם בכרמיאל יש יותר משליש, ברמת הנשיא בחיפה אנחנו יודעים שיותר מרבע מהאוכלוסייה הוא ערבי, ותהליך דומה קורה גם בטבריה".

ג'בארין אומר כי כמתכנן ערים מאוד הופתע מכך שבמשרדי הממשלה יש אנשים שהם בעד שוויון ורוצים לקדם את החברה הערבית, "אבל הם לא הבינו אותנו ואת המרחב הערבי ותוכנית 922 - תוכנית החומש לחברה הערבית - יצרה מנגנון מסורבל מבחינה תכנונית כיוון שתלו את קידומה באישור תוכניות וזה לוקח שנים. זו החלטה שירתה לעצמה ברגל בגלל מנגנון ההפעלה שלה והיא כישלון חרוץ. עד כה רק כ־5% מהתוכנית יצאו אל הפועל, והכספים תקועים בממשלה וחבל. זו היתה יכולה להיות תוכנית שמחוללת תעסוקה ופיתוח בחברה הערבית. בעתיד צריך שהתוכנית תהיה מותאמת לחברה הערבית, והלוואי שיעשו תוכנית חדשה".