אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מחדל האמל"ח בחברה הערבית: למרות הביקורת - המשטרה עדיין טומנת הראש בחול יאיר שגיא

דו"ח המבקר

מחדל האמל"ח בחברה הערבית: למרות הביקורת - המשטרה עדיין טומנת הראש בחול

לפי מבקר המדינה, המשטרה נכשלה בהתמודדות עם סוגיית הפשע במגזר הערבי: במבצים שערכה נאספו מעט מאוד כלי נשק, לא הוקמה יחידה ייעודית לטיפול בהברחות, ושיעור השוטרים הערבים נותר נמוך מאוד; ארבע מתוך שמונה התחנות החדשות שהקימה המשטרה במגזר הערבי לא הביאו לתוספת משמעותית בהיקף הכוחות, שכן הן גרעו מהמשרות של התחנות הקיימות שפעלו באותה גזרה

18.05.2021, 16:00 | עמיר קורץ

בשבוע האחרון, על רקע הפרעות והמהומות במגזר הערבי, עלתה לראש סדר היום סוגיית הפשיעה החריפה במגזר. לא אחת שמענו אמירות מסוג "הכתובת היתה על הקיר" בכל הנוגע למחדל האמל"ח במגזר הערבי - בעיה שהמדינה התעלמה ממנה כל עוד הנשק הופנה רק לפשיעה בתוך החברה הערבית. כעת, כל זה מתפוצץ ברעש גדול, והציבור תוהה איפה היתה המדינה כל השנים. דו"ח מבקר המדינה בנושא התמודדות המשטרה עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי במגזר הערבי וביישובים מעורבים, שהותר היום לפרסום לאחר שנדחה עקב האסון במירון ולאחר מכן בעקבות הלחימה בעזה, נותן הצצה לאוזלת היד הזו. מדובר בד"וח מעקב, בהמשך לדו"ח הקודם שפורסם ב-2018.

קראו עוד בכלכליסט:

הבדיקה הנוכחית של המבקר נעשתה בין מאי לאוקטובר 2020, ונבחנו הפעולות השונות שנעשו והנתונים מאז הדו"ח הקודם. לדברי המבקר, העלייה בשיעור הפשיעה בחברה הערבית נמשכה באופן עקבי ומתמשך, "זאת על אף הזרקור שהפנו המשרד לביטחון פנים והמשטרה לתחום זה והפעולות שננקטו לטיפול בפשיעה החמורה בחברה הערבית". 

לפי הדו"ח, 70% ממעשי הרצח בחברה הערבית מבוצעים בנשק חם, זאת לעומת 22% ביתר האוכלוסיה; 95  קורבנות רצח היו בחברה הערבית בשנת 2019 לעומת 50 ביתר האוכלוסיה; ו-94% מהחשודים באירועי ירי בישראל בשנת 2019 היו בני החברה הערבית. הנתונים מדגישים את מה שקובע המבקר בסיכום: הפשיעה בחברה הערבית רק הלכה והתעצמה – הן במספר הרציחות שעולה בעשרות אחוזים מדי שנה ושבר שיא של 7 שנים והן במספר הקורבנות בעבירות נגד אדם וגוף שעמד בשנת 2019 על 15,097 (שיא של 6 שנים).


מסע הלוויה של מוחמד עדס שנרצח בג מסע הלוויה של מוחמד עדס שנרצח בג'לג'וליה | שאול גולן מסע הלוויה של מוחמד עדס שנרצח בג


בדו"ח משרטט המבקר מה שהוא מכנה "תמונה קשה ומדאיגה", לפיה מספר נפגעי הירי בחברה הערבית עלה פי יותר משלושה בין 2016 (82) ל-2018 (301). המשטרה, הוא מציין, פותחת יותר ויותר תיקי חקירה בעבירות ירי ואמל"ח, אך הגברת האכיפה לא הובילה להפחתת אירועי הירי. ייתכן שההסבר לכך הוא במיעוט כתבי האישום שהוגשו בעבירות ירי מתוך תיקי החקירה שנפתחו. שיעור זה עמד על 2% עד 5% בלבד בכל אחת מהשנים האחרונות - וזאת בהמשך למצב שהתגלה בדו"ח הקודם. 

לדברי המבקר, "השימוש בנשק חם בחברה הערבית במקרי רצח גבוה בהרבה משימוש זה באוכלוסייה הלא-ערבית, והוא הולך ועולה, ואילו השימוש בחברה הלא-ערבית הולך ופוחת. בנתונים אלה יש כדי ללמד על השפעת הזמינות של האמל"ח על הפשיעה בחברה הערבית ועל הצורך בצמצומה באופן משמעותי לצורך התמודדות עם הפשיעה החמורה". 

המבקר מציין כי פעולות המשטרה לתפיסת אמצעי לחימה לא חוקיים לא הביאו עד כה לבלימת מגמת התרחבות הפשיעה באמצעות כלי נשק ואפילו לא לצמצום מגמה זו. הוא מציין כי במבצעי איסוף אמל"ח ארציים שערכה המשטרה בין 2017 ל-2019 היא אספה רק 15 כלי נשק במבצע אחד ו-19 בלבד בשני (זה כלל בין השאר רובים, אקדחים, רימונים וטיל לאו אחד). "בביקורת המעקב נמצא כי אגף המבצעים לא יזם פעולות אכיפה מוגברת לאחר מבצעי האיסוף, והן לא נעשו בפועל", צויין בדו"ח. 


המהומות בלוד בשבוע האחרון, צילום: איי אף פי המהומות בלוד בשבוע האחרון | צילום: איי אף פי המהומות בלוד בשבוע האחרון, צילום: איי אף פי



לדברי המבקר, חלק מהאמל"ח הלא חוקי מוברח דרך גבול ירדן, אך המשטרה לא הקימה יחידה מבצעית ייעודית לטיפול בהברחות אלה, חרף ממצאי הדו"ח הקודם בנושא. באותו אופן, מציין המבקר, לא יושמו גם ההערות בנוגע לבקרה על הברחת אמל"ח דרך המעברים בין יו"ש לישראל, והבידוק במעברים ממשיך להיות מדגמי ואקראי וללא הכוונה מודיעינית. המבקר מציין עוד כי אין שיתוף פעולה ממוסד ומסודר בין המשטרה לצה"ל בסוגייה זו, אלא רק ביוזמות נקודתיות וכי "במצב זה הטיפול בהברחות אינו יעיל ואינו מיטבי".

נתון נוסף שמציין המבקר שמעיד על הפשיעה הפושה במגזר הערבי הוא שיעור ראשי הרשויות המאויימים. על פי הדו"ח, בשנת 2019 יותר מ-40% מראשי הרשויות הערביות היו מאוימים (35 מתוך 85), לעומת כ-10% מראשי הרשויות הלא-ערביות (18 מתוך 170). באותו אופן מצביע הדו"ח על שיעור גבוה של עדי תביעה מאויימים בחברה הערבית, לעומת המצב בשאר האוכלוסייה ועל עיכובים בהסדרת סוגייה זו.  


הפגנה בקלוונסוה בעקבות מקרי רצח ואלימות בחברה הערבית, יאיר שגיא הפגנה בקלוונסוה בעקבות מקרי רצח ואלימות בחברה הערבית | יאיר שגיא הפגנה בקלוונסוה בעקבות מקרי רצח ואלימות בחברה הערבית, יאיר שגיא


ביצוע בפועל של 47% בלבד מהתקציב המתוכנן של תוכנית החומש

המבקר מציין בדו"ח כי למרות שבהחלטת ממשלה משנת 2016 נקבע שיש להקצות 1.27 מיליארד שקל לתוכנית החומש (לשנים 2016 עד 2020) לחיזוק המשילות ושלטון החוק במגזר הערבי, בפועל ביצוע התקציב על ידי המשטרה עמד על 597 מיליון שקל שהם 47% בלבד. התוכנית כללה בין השאר הקמת תחנות משטרה חדשות וחיזוק תחנות קיימות, חיזוק מערכים מבצעיים נוספים וחיזוק מערכי תמיכה במשטרה בהיקפים של 2,600 משרות חדשות. צמצום יישום התוכנית על ידי המשטרה נעשה בעקבות קיצוץ רוחבי שהוטל בשנת 2018 על כלל משרדי הממשלה ובשל הסטות תקציביות שביצע המשרד לביטחון פנים בתקציב המשטרה. "בכך נפגעה יכולת הממשלה להשיג את יעדיה בתחום זה", כותב המבקר. 

המבקר מציין לטובה את הקמתן של שמונה תחנות משטרה חדשות ובנוסף חמש נקודות משטרה חדשות ביישובי החברה הערבית, בחלק מהמקרים למרות התנגדויות להקמתן, שיש בהן "כדי להעלות את אמון החברה הערבית במשטרה ולהביא לשיפור השירות לתושבים". עם זאת, לדברי המבקר, ארבע מתוך שמונה התחנות החדשות שהקימה המשטרה במגזר הערבי לא הביאו לתוספת משמעותית בהיקף הכוחות, שכן הן גרעו מהמשרות של התחנות הקיימות שפעלו באותה גזרה. "למעשה מדובר בארגון מחדש בלבד של הכוחות הפועלים בגזרות אלה", כתב המבקר. 

עוד מצויין בדו"ח כי על אף הגיוסים הרבים שנעשים בשנים האחרונות של שוטרים מוסלמים – 562 שוטרים בין 2016 ל-2020 - שיעורם עדיין לא מספק. לדבריו, מדובר בעלייה מדודה בלבד מ-2.6% מכלל השוטרים ל-3.4%. בנוסף ציין המבקר כי המשטרה לא אימצה תפיסה כוללת בנוגע למודל השיטור בחברה הערבית ולהכשרות הנדרשות לפעולות בחברה זו. 

המבקר ממליץ על שורה של צעדים אופרטיביים שעל המשטרה לבצע ביחס לממצאי הדו"ח, בין השאר בכל הנוגע להצבת יעדים מדידים להפחתת אירועי הירי ובחינת ההיערכות בתחנות בנושא כוח אדם ואמצעים טכנולוגיים. 

בנוסף, הוא ממליץ שלקראת אישור תוכנית החומש הבאה (לשנים 2020-2024), המשטרה תבצע בדיקה מעמיקה של תוצאות התוכנית האחרונה ו"תשלים תהליך של הפקת לקחים ותכריע מה אופי התוכנית הנכון". לדבריו, גם משרדי האוצר וביטחון הפנים צריכים לתת דעתם על תקצוב התוכנית בכל שנותיה ולקבוע יעדים ומדדים ברורים שיאפשרו לבחון את יעילותה והשפעתה.  בנוסף, כותב המבקר שעל משרד ראש הממשלה להשלים את השיח עם נציגי החברה הערבית ולהביא את המלצות צוות המנכ"לים של משרדי הממשלה שהוקם לטיפול בפשעה ובאלימות בחברה הערבית לפני הממשלה לאחר שזו תקום, כדי לאשר תוכנית ממשלתית מקיפה בנושא.  

לפי המבקר, טיפול משטרתי אינו מספיק: "לצד פעילות המשטרה נדרשת פעילות בתחומי עיסוקם של משרדי ממשלה שונים, בין היתר, במישורים החברתי-כלכלי, הקהילתי והחינוכי ובתחום הרווחה, וכן יש צורך בחיזוק שיתוף הפעולה הבין-משרדי. נוסף על כך, יש הכרח בהתגייסות של גורמים משפיעים בחברה הערבית (ראשי רשויות, אנשי דת ועוד) לחיזוק שיתוף הפעולה בין בני החברה הערבית ומנהיגיה לבין המשטרה לקידום המהלכים הנדרשים לטיפול בפשיעה. היעדר שיתוף פעולה כזה הוא חסם לקידום פעולות אפקטיביות בנושא".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה לדו"ח המבקר: "לצערנו אירועי אלימות וירי מתרחשים לעיתים קרובות מדי בקרב החברה הערבית בישראל, רובם על רקע סכסוכים פנימיים הגולשים לאלימות. המשטרה פועלת בנחישות לאורך כל ימות השנה נגד אחזקה, סחר ושימוש באמל"ח בכל זמן ובכל מקום. פעילות זו הביאה לתפיסת כמויות נשק חסרות תקדים, בפרט ביישובי החברה הערבית. בשנה החולפת שהייתה בצל המאבק בנגיף הקורונה, המשטרה הגבירה את הפעילות נגד עבירות נשק ועצרה ביישובי החברה הערבית למעלה מ-5,000 חשודים בעבירות ירי ואמל״ח. 

"כמו כן בשנה החולפת, הוגשו בתום חקירות המשטרה 1,548 כתבי אישום נגד נאשמים בעבירות ירי ואמל״ח בכל רחבי הארץ, וכ-85% הוגשו נגד חשודים מהחברה הערבית. רק בחודש החולף, נתפסו מאות אמצעי לחימה, חומרי חבלה, רימונים וכו' ביישובי החברה הערבית בישראל, ובהם גם עשרות כלי נשק מסוגים שונים.

"עם הקמת המנהלת לחיזוק שירותי המשטרה בחברה הערבית גויסו מאות שוטרים הפועלים ביישובי החברה הערבית ובימים אלו במשרד לביטחון הפנים ובמשטרת ישראל שוקדים על הקמת אגף חדש (סייף) שכל מטרתו סיכול ומניעת פשיעה בחברה הערבית, לטובת ההקמה הוקצו משאבים מקצועיים וכלכליים  כבירים. כמו כן נפתחו 9 תחנות משטרה חדשות ו-7 נקודות משטרה וזאת במטרה לקצר את זמן התגובה ולהעמיק את שירותי המשטרה לאזרחי החברה הערבית.

"לצד המשך האכיפה והעמקתה, בכדי לטפל בתופעה ולמגרה לחלוטין דרוש טיפול רב מערכתי ושינוי שורשי עמוק מעבר לאכיפה משטרתית. משטרת ישראל תמשיך במאבק הנחוש והבלתי מתפשר נגד עבירות הנשק, ביישובי החברה הערבית ובכל מקום אחר, הכל בכדי לשמור על שלום הציבור וביטחונו".


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות