אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מכבי שירותי בריאות הסתירה גירעון של 2.8 מיליארד שקל צילום: חיים צח

דו"ח המבקר

מכבי שירותי בריאות הסתירה גירעון של 2.8 מיליארד שקל

לפי המבקר, קופת החולים דיווחה באופן בעייתי על נתונים פיננסיים, וכך הקטינה את סכום הגירעון. עוד מצא המבקר כי הוצאות השיווק של מכבי להעברת מבוטחים מקופות אחרות אליה, היו גדולות פי 10 מהסכום המותר

18.05.2021, 16:05 | אדריאן פילוט

מבקר המדינה ערך ביקורת בנושאים פיננסיים וניהוליים הקשורים לקופ"ח מכבי - הקופה השנייה בגודלה בישראל ומצא בה מספר ליקויים מטרידים. 

קראו עוד בכלכליסט:


המבקר גילה דיווחים בעייתים שאפשרו לה "להקטין" את גודל הגירעון שלה. 

לפי הדו"ח, "בביקורת נמצא כי ב-31.12.19 הסתכם הגירעון של מכבי בנכסים נטו לשימוש לפעילות בכ-2.8 מיליארד שקל. גירעון זה הוא חלק מהגירעון המצטבר שבו מצויות ארבע קופות החולים ושסכומו הכולל, ב-31.12.19 היה כ-15.6 מיליארד שקל. גירעון זה מובלע באמצעות האופן שבו מוצגים סעיפי המאזן. החלופה החשבונאית מאפשרת דרך הצגה זו, אך מהותית הבחירה בדרך זו יוצרת מצב בו היקף הגירעון אינו בולט, דבר העלול לפגוע בהחלטות שמקבלת הקופה וגם בהחלטות משרדי הבריאות והאוצר, המאסדרים של הקופה". המבקר מזכיר כי תאגיד מכבי מחזיקה בין היתר באסותא מרכזים רפואיים ובאסותא אשדוד.


רן סער, מנכ"ל קופת חולים מכבי, צילום: אוראל כהן רן סער, מנכ"ל קופת חולים מכבי | צילום: אוראל כהן רן סער, מנכ"ל קופת חולים מכבי, צילום: אוראל כהן


כמו כן, לצד הקופה פועלת עמותת קרן מכבי שלה כמה חברות בנות המספקות שירותים, בעיקר לחברי קופ"ח מכבי. 

המבקר מסביר כי "בשנים 2019-2018 הציגה מכבי מגמת שיפור בעודף בנכסים נטו (המקביל של "הון" של חברה מסחרית –א.פ.) לאחר גירעון בשנים הקודמות, אולם ניטרול הרכוש הקבוע מהנכסים נטו מעיד על גירעון של כ-2.8 מיליארד שקל נכון ל-31.12.19". 

זינוק חד במספר המבוטחים שעוברים למכבי

סוגיה נוספת היא הזינוק החד של מבוטחים שעוברים בשנים האחרונות למכבי - המבטחת כרבע מאזרחי ישראל. בשנת 2020 גדלה מכבי בכ-28.2 אלף מבוטחים על חשבון כל שאר הקופות. 

לפי המבקר, "לאחר יישום ההנחיה בדבר ההצגה מחדש של הוצאות השיווק והפרסום והכללת ההוצאות בגין יצירת קשר עם חברים שאינם חברי הקופה במסגרת הוצאות אלו, מוצגת בשנת 2019 חריגה של כל קופות החולים מההוצאה המותרת בתקנות, בסכום כולל של כ-100 מיליון שקל. קופ"ח מכבי חרגה ב-35 מיליון שקל. ההוצאה המותרת באותה שנה לכלל הקופות יחד הייתה 18 מיליון שקל, וחלקה של קופ"ח מכבי היה 3.4 מיליון שקל". כלומר, מכבי הוציאה פי 10 יותר ממה שהיה מותר לה.

עוד מצא המבקר כי מהדו"חות הכספיים של מכבי עולה שהעודפים מפעילות שירותי הבריאות הנוספים (שב"ן) בשנים 2018 ו-2019 הסתכמו בסך של כ-86 וכ-256 מיליון שקל, בהתאמה.

מהדו"ח המסכם של האגף לפיקוח על הקופות עולה כי עודפים אלו נובעים בעיקר מהתוכנית להסטת פעילות רפואית ממימון פרטי למימון ציבורי ומהתוכנית לקיצור תורים, שם השקיע המדינה יותר ממיליארד שקל. אחת הביקורות הקשות ביותר של אותן תוכניות היו שרוב הכסף "הולך לאסותא", כלומר, מכבי היא הנהנית העיקרית של אותה תוכנית, שכן "המבוטח נשלח לאסותא (מוסד פרטי) אבל במימון ציבורי". 

המספרים שנחשפו אז בכלכליסט גרמו לזעם בקרב בתי החולים הממשלתיים אשר דרשו שינויים עמוקים בתוכנית. "בדו"ח נמצא כי אף שמטרות התוכנית היו, בין היתר, הסטת פעילות ממימון פרטי למימון ציבורי וחיזוק הרפואה הציבורית, כולל בבתי חולים ציבוריים (כמו הדסה), בתי חולים ממשלתיים ובתי חולים של כללית, בשנת 2019 כ-50% מהניתוחים שביצעה קופ"ח מכבי במסגרת התוכנית בוצעו באסותא, שהוא בית חולים פרטי בבעלות הקופה", נכתב בדו"ח.


קופת חולים מכבי בירושלים, צילום: חיים צח קופת חולים מכבי בירושלים | צילום: חיים צח קופת חולים מכבי בירושלים, צילום: חיים צח


הדו"ח מעלה נקודה נוספת שבעקבותיה זכתה מכבי לכינוי ה"קופה של העשירים": "בהיבטי שיעור ההשתתפות בשב"ן בקופ"ח מכבי בפריפריה נמצא כי בשנת 2019 שיעור ההשתתפות בתוכניות שב"ן בפריפריה (78% בקופ"ח מכבי ו-65% בכלל קופות החולים) היה נמוך מזה שבשאר הארץ (87% בקופ"ח מכבי ו-79% בכלל הקופות), ובמגזר הלא-יהודי שיעור ההשתתפות בתוכניות שב"ן (49% בקופ"ח מכבי ו-44% בכלל הקופות) היה נמוך במידה ניכרת משיעור ההשתתפות של כלל המבוטחים (87% בקופ"ח מכבי ו-77% בכלל הקופות).

בביקורת זוהו מקרים שבהם הועברו העברות (פעילויות) כספיות בין הקופה לקרן והחברות הבנות שלה בשנים 2016 - 2020. סכומי ההעברות מסתכמים בכ-75 מיליון שקל. כמו כן נעשו פעולות הדדיות נוספות שיש להן השפעה על הדוחות הכספיים של הקופה ועל הצגת המצב הכספי שלה בעת קבלת כספים מהמדינה (כספי סל הבריאות וכספי הסכמי הייצוב).

מבקר המדינה ממליץ, בין היתר, כי משרד הבריאות יפעל להשלים את השיח עם קופ"ח מכבי לקידום מעמדה החוקי של קרן מכבי הן ביחס לקופה והן ביחס למנגנוני הפיקוח על פעילות הקרן והחברות הבנות שלה, ומציין בדוח כי קופ"ח מכבי היא קופת החולים השנייה בגודלה, ובה היו חברים בסוף 2019 כ-26% מתושבי ישראל. מומלץ כי משרד הבריאות וקופ"ח מכבי יפעלו לתיקון הליקויים ולבחינת יישום ההמלצות המפורטות בדוח זה.

גורמים בכירים במשרד הבריאות דחו את הביקורת, והגדירו את דוח המבקר כ"לא מקצועי".

ממכבי שירותי בריאות נמסר: "המדינה פוגעת בתקציב הבריאות בדרכים שונות. בתוך המצוקה, מכבי מצליחה להעניק לחבריה את השרות הטוב ביותר. הדוחות הכספיים במכבי מציגים את העובדות באופן הנכון ובהתאם להנחיות משרד הבריאות. טענות המבקר אינן נכונות וחבל כי הוא הוציא שגיאה מובהקת כל כך תחת ידיו. עוד יודגש כי במהלך השנתיים האחרונות הופחתו משמעותית מחירי הביטוח המשלים לחברי מכבי ומוזר כי עובדה זו אינה מופיעה בהודעה לעיתונות של משרד המבקר".


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות