אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
 הטיפול בפסולת בניין: כחצי ממוחזר, אבל רחוק מהיעדים שנקבעו צילום: יובל חן

הטיפול בפסולת בניין: כחצי ממוחזר, אבל רחוק מהיעדים שנקבעו

על פי דו"ח מבקר המדינה, למרות שכבר ב-2003 הטילה הממשלה על המשרד להגנת הסביבה להסדיר את נושא המיחזור, טרם הושלמה המשימה ושתי הצעות חוק שגיבש בעניין לא הבשילו לכדי חוק

18.05.2021, 16:05 | ענת רואה

דו"ח מבקר המדינה שבחן את הטיפול בפסולת בניין מצא בעיקר כי בדומה לנושאים נוספים בתחומי מיחזור, ישראל נמצאת בפיגור לעומת רוב מדינות אירופה. מהדו"ח עולה כי שיעור הפסולת הממוחזרת ששווקה בישראל ב-2019 הסתכמה ב-48% לעומת קרוב ל-100% בחלק ממדינות האיחוד האירופי. יחד עם זאת המבקר ציין לחיוב עצם ההגעה לנתון זה, שכן שנים בודדות קודם לכן, היקף הפסולת הממוחזרת היה חצי מהיקפו כיום. היעד שנקבע בעבר לפסולת ממוחזרת היה 65%-70% בשנה ויעדים אלה עוד רחוקים ממימוש. 

קראו עוד בכלכליסט:


פסולת בניין המושלכת בשטח פתוח, צילום: יובל חן פסולת בניין המושלכת בשטח פתוח | צילום: יובל חן פסולת בניין המושלכת בשטח פתוח, צילום: יובל חן

בדו"ח המבקר מפורטות התועלות הכלכליות ממיחזור פסולת בניין. למשל, המשרד להגנת הסביבה כימת ב-2011 את הכדאיות הצפויה למשק ממיחזור פסולת בניין ב-390 מיליון שקל בשנה. כמו כן מיחזור פסולת מונע פליטת פחמן עקב שינוע מיותר, מניעת בזבוז אנרגיה בכרייה מיותרת ומניעת פגיעה בערכי טבע שנדרש לשקמם לאחר שזוהמו בפסולת שהושלכה בשטחים פתוחים. בינואר 2020 נאמד החסכון הצפוי למשק ממיחזור פסולת בניין בשיעור של 100% ב-127 מיליון שקל לשנה. וכן הודגש אז החיסיון בשטחי קרקע הנדרשים להטמנת פסולת ויצירת 1,166 מקומות תעסוקה בעקבות פיתוח תעשיית מיחזור ענפה. 

הביקורת התבצעה בין ינואר לאוקטובר 2020 והתמקדה ברגולציה על הטיפול בפסולת בניין, במיחזור פסולת ובפעולות אכיפה כלפי עברייני פסולת בניין שמבצע המשרד להגנת הסביבה בשיתוף משטרת ישראל וגורמים נוספים. במיוחד נבדק הסטטוס של היבטים שמשרד מבקר המדינה העלה בארבעה דוחות קודמים שפרסם בנושא.

תמונת המצב העולה מהביקורת היא כי למרות שכבר ב-2003 הטילה הממשלה על המשרד להגנת הסביבה להסדיר את הנושא, טרם הושלמה המשימה ושתי הצעות חוק שגיבש בעניין לא הבשילו לכדי חוק. 

כן נמצא כי אף שהמשרד להגנת הסביבה הפיץ נוהל מ-2016 הנחה את הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה לחיוב בעלי היתר בנייה להמציא הסכם פינוי פסולת, בפועל אין אחידות: ברשויות מקומיות מסוימות, לדוגמה ראשון לציון ונתיבות אומץ מפתח המעודכן לפי הנוהל, ואילו רשויות מקומיות אחרות, לדוגמה ירושלים וקצרין, עדיין פעלו בדצמבר 2020 לפי מפתח מ-2002, שהתייחס לכמויות פחותות בהרבה של פסולת (19 טון פסולות ל100 מ"ר בנייה למגורים, לעומת 20 טון פסולת לאותו היקף בנייה, לפי המפתח העדכני).

המבקר מצא עוד כי במהלך השנים נתנו גורמים שונים המלצות מפורטות בעניין עידוד השימוש בחומרי בנייה ממוחזרים ואופן ביצוע הדבר, אולם הועלה כי לגבי רובן לא גובשה החלטה בדבר יישום ההמלצה או אי יישומה. 

גם החלטות הממשלה מ-2003 ומ-2008 בעניין שימוש בחומרי בנייה ממוחזרים ע"י חברות ממשלתיות טרם יושמו במלואן. לכן על אף שהמשרד להגנת הסביבה פעל לעידוד והגברת השימוש בחומרים ממוחזרים בפרויקטים לא מעטים, החובה להשתמש בהם אינה ממומשת ושיעור הפסולת הממוחזרת ששווקה בישראל מסך פסולת הבניין ב-2019 עמד על 48%. יחד עם זאת המבקר מצא כי שיעור מיחזור פסולת הבניין ב-2019 היה יותר מפי ארבעה משיעור הפסולת שמוחזקה ב-2014, נתון שמוזר לחיוב, אף שהמבקר מציין כי שיעור מיחזור פסולת הבניין בישראל נמוך משמעותית לעומת מדינות האיחוד האירופי שבחלקן הוא מתקרב ל-100%.

המבקר ציין עוד לחיוב את היוזמה של היחידה לאכיפה אזרחית במשרד המשפטים להקמת פורום בנושא השלכה והטמנה של פסולת לרבות פסולת בעניין באופן בלתי חוקרי. בפורום מעורבים המשרד להגנת הסביבה והמשטרה הירוקה הפועלת במסגרתו, רשות מקרקעי ישראל, משטרת ישראל, הרשות לאכיפה במקרקעין והסיירת הירוקה שפועלת במסגרת רשות הטבע והגנים. 

המבקר המליץ כי המשרד להגנת הסביבה יחד עם הגורמים הנוספים הרלוונטים יפעלו לפתרון והסדרת הטיפול בפסולת בניין, להשלים גיבוש פתרונות לכל הסוגיות ולפעול להשלמת ההסדרה החדשה הנדרשת. מוצע כי במסגרת הפעולות להסדרת הנושא תבחן אפשרות לאמץ הסדרים הקיימים בעניין זה בחו"ל, בכל הנוגע להפרדת פסולת בניין במקור והסדרים המטילים על השלטון המקומי חלק ניכר מהאחריות לטיפול בפסולת הבניין, כנהוג למשל בספרד. 

עוד הומלץ שהמשרד להגנת הסביבה ייזום סקרים ודגימות בישובים מרחבי הארץ בעניין פסולת הנוצרת מהריסת מבנים, לרבות פרויקטים של פינוי בינוי ויתעד את תוצאותיהם כנדרש כדי שיוכלו לתקף את המפתח לחישוב פסולת ולעדכנו אם יהיה בכך צורך. 

בכדי להפחית את ממדי התופעה החמורה והרחבה של השלכת פסולת בניין במרחב הציבורי ובמרחב הפרטי ואת הנזקים הנגרמים מכך, על המשרד להגנת הסביבה לחזק את פעולתו ולפעול בכמה מישורים במקביל: בחינת הסדרה בעניין גובה הקנסות ונקיטת תמריצים כלכליים מתאימים; הגברת האכיפה בנושא במטרה ליצור הרתעה שתגביר את הציות לחוק; בניית בסיס נתונים בעניין מפגעי פסולת הבניין בישראל, שיהיה זמין לכלל גופי האכיפה ויעודכן מדי תקופה; חיזוק שיתוף הפעולה בין גופי המדינה השונים העוסקים באכיפה בתחום עבירות פסולת הבניין וקביעת גורם שיתאם את הטיפול בנושא.


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות