המסע של גלאסבוקס לנאסד"ק מתחיל בהנפקה באחוזת בית

גל ההנפקות ששוטף את תל אביב הצליח להביא לבורסה עשרות חברות שהגיעו בעיקר מתחומי הטכנולוגיה. במהלך החג, וכפי שנחשף ב"כלכליסט" כבר בינואר, הצטרפה גם גלאסבוקס, שהוקמה על ידי יואב שרייבר, ירון גואטה וחנן בלומשטיין, לרשימה המתארכת. 

חברת התוכנה, שפיתחה טכנולוגיה להקלטת פעילות הגולשים (Session Recordings) באתרים או באפליקציות של לקוחותיה, תבקש לבדוק את תיאבון המשקיעים להכניס חברת הייטק נוספת לבורסה, כאשר היא מבקשת לגייס 70-50 מיליון דולר לפי שווי של 370-350 מיליון דולר (1.2-1.14 מיליארד שקל) לפני הכסף. 

בשבוע שעבר ביצע אחד מבעלי המניות הגדולים בחברה, ברייטון פארק, עסקת מניות לפי שווי של 305 מיליון דולר לחברה. ככל שתשיג גלאסבוקס את השווי המבוקש, ההנפקה שלה תהיה אחת ההנפקות הגדולות בתחומי הטכנולוגיה שבוצעו בתל אביב בגל האחרון.

מרבית ההנפקות של חברות תוכנה קלאסיות היו לפי שווי שנע בין עשרות למאות מיליוני שקלים. כך, למשל, חברת התוכנה פוםוום הונפקה בתחילת מרץ לפי שווי של 135 מיליון שקל ונסחרת כיום לפי שווי של 407 מיליון שקל. ההנפקה הטכנולוגית הגדולה ביותר שהיתה כאן בגל האחרון, בסוף אפריל, היתה של חברת נאייקס שפיתחה מערכת חיוב למכונות אוטומטיות. החברה שהונפקה לפי שווי של מיליארד דולר, נסחרת כיום סביב 3.6 מיליארד שקל. 

יעדי שאפתני אך בר־ביצוע

גלאסבוקס, שמתכננת להגיע בהמשך הדרך לבורסת נאסד"ק, בחרה להנפיק קודם בתל אביב כי ההכנסות שלה ב־2020 עמדו על 22 מיליון דולר בלבד, כאשר כרטיס הכניסה לנאסד"ק כיום הוא הכנסות של 100-80 מיליון דולר. עם זאת, קצב הצמיחה של הכנסות החברה, שזינקו בין 2020 לבין התקופה המקבילה ב־45%, הוא מהיר. 

גלאסבוקס מציבה לעצמה יעד שאפתני להגיע להכנסות חוזרות שנתיות (ARR) - נתון שמגלם הכנסות מכלל החוזים שנחתמים במהלך השנה — של 100 מיליון דולר בתוך 4-2 שנים. בפועל, ועם רכישות שתוכל לבצע אם תגייס את הכסף בהנפקה, יש לשער שתוכל להתקרב לרף התחתון של היעד. 

אינפו גלאסבוקס

ב־2020 רשמה גלאסבוקס הפסד של 13.9 מיליון דולר, שהעמיק ביחס להפסד של 7.8 מיליון דולר ב־2019, אך המאזן שלה נראה יציב יחסית עם הון עצמי של 30.2 מיליון דולר שמהווה 51% ממנו, וקופת מזומנים של 21 מיליון דולר, מה שמאפשר לה המשך פעילות יציבה בטווח הזמן הנראה לעין. 

הפעילות העסקית של גלאסבוקס כל כך יציבה, עד שבניגוד לחברות טכנולוגיה אחרות שהנפיקו בתל אביב כשהן מגיעות ללא הכנסות ועם הערת "עסק חי", במקרה של גלאסבוקס אין הערה כזאת ואף לא הערה מרוככת יותר של הפניה לתשומת לב. גלאסבוקס הוקמה לפני 11 שנים תחת השם קלריסייט, ולפני חמש שנים שונה שמה לשמה הנוכחי. חלק ממקימיה הם יוצאי חברת נייס, שפיתחה מערכת דומה שמקליטה שיחות טלפון קוליות, ואחרים הגיעו מ־HP מרקורי שפיתחה מערכות בדיקת תוכנה מתקדמות. 

רוב ההכנסות מחו"ל

הנתונים שאוספת גלאסבוקס על פעילות הגולשים יכולים לשמש בנקים וגופים פיננסיים שעשויים להידרש לכך מהבחינה הרגולטורית, ול"כלכליסט" נודע כי בין הלקוחות של גלאסבוקס בישראל נמצאים הבנקים לאומי, הפועלים ודיסקונט; חברות הביטוח מגדל, הראל ואיילון; חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ולאומי קארד; וגם ממשלת ישראל. 

אולם חרף השימוש הנרחב בטכנולוגיה שלה, ישראל לא מהווה חלק משמעותי בהכנסות גלאסבוקס שמגיעות בעיקר מענקי הבנקאות בארה"ב, בהם סיטי בנק, וולס פארגו ובנק אוף אמריקה, וכן חברת שירותי התיירות אקספדיה וענקית הסלולר ורייזון.

גלאסבוקס מעריכה את השוק שבו היא פועלת ב־15 מיליארד דולר, כאשר השחקנים בו מנצלים 4%-2% ממנו בלבד. היא מעסיקה יותר מ־250 עובדים, ויש לה חברה־בת באנגליה ופעילות בארה"ב. בארץ נמצאים מחלקות הפיתוח, הכספים, משאבי האנוש, המחלקה המשפטית וכן אנשי שיווק ומכירות.

יואב שרייבר, ממייסדי גלאסבוקס | צילום: אוראל כהן