מערכת החינוך כתמונת ראי לאפס ניהול ממשלתי

שבוע הלימודים שכבר הפסידו תלמידי הדרום וגוש דן מסתמן כמסמר האחרון, בינתיים,  בארון הקבורה של שנת הלימודים הנוכחית. אם מחשבים את הזמן שבתי הספר היו סגורים באופן מלא או חלקי מתחילת משבר הקורונה, הרי שמדובר בהפסד של שנת לימודים. אלא שבפועל מדובר בשנה וחצי של לימודים לא סדירים, חלקיים, חלקם הגדול בלמידה מרחוק. זאת, כאשר חלק גדול מהתלמידים נעדר מהשיעורים ורבים מהאחרים במועקה קשה.

על פי נתוני ארגון החינוך של האו"ם - אונסקו,  מערכת החינוך בישראל היתה סגורה באופן מלא או חלקי מאז תחילת משבר הקורונה במשך 33 שבועות, מהם 16 באופן חלקי. יחד עם השבוע של המלחמה בעזה הגענו כבר ל־34 שבועות. מתחילת שנת הלימודים היו בישראל 11 שבועות של סגירה מוחלטת של מערכת החינוך ו־14 שבועות של סגירה חלקית בשל הקורונה. יחד עם שבוע הקרבות מדובר ב־26 שבועות. 

בפועל, כידוע, השהות של התלמידים במוסדות החינוך השתנתה לפי מידת החיוניות של המסגרות שלהם להפעלת המשק. חטיבות הביניים היו סגורות 24 שבועות, אבל הגנים רק 12 שבועות. מה שגרם למצב הזה היה ההימנעות של הממשלה לאורך כל המשבר מהענקת עדיפות למערכת החינוך ובמקום להתייחס אליה כאל עוד ענף במשק.

שנת לימודים בישראל מקיפה כ־36.5 שבועות ביסודי ו־35 בתיכון. כלומר, הקורונה גרמה לאובדן של קרוב לשנת לימודים מלאה. הפסד שבוע הלימודים בשל המלחמה בעזה קרב אותנו עוד יותר לשם. בנובמבר האחרון העריך ראש מחלקת החינוך של ה־OECD אנדריאס שלייכר, בשיחה עם קבינט החינוך הציבורי, כי כל תלמיד ישראלי צפוי להפסיד כ־3% משכרו בימי חייו בשל אובדן הלימודים שלו בתקופת הקורונה. 

שלייכר התבסס על מחקר שפרסם ה־OECD, שבו צוין כי במדינות רבות, כל שנת לימודים מוסיפה כ־10% לשכר. אלא שמאז פרסום המחקר עברו עוד מספר חודשים של למידה מרחוק ולמעשה שנת הלימודים הנוכחית הלכה לאיבוד. זאת, בנוסף לחצי מהשנה הקודמת. הערכה שלפיה התלמיד הישראלי יאבד 5% או יותר משכרו העתידי נראית כרגע זהירה. עדיין לא ברור כמה צעירים מדור הקורונה יהפכו לדור אבוד אבל כבר ברור שזה יהיה דור פגוע.

בנק ישראל מעריך את הנזק למשק כתוצאה מהשבתה של מערכת החינוך למשך שבוע ב־2.6 מיליארד שקל. מתוכם שני מיליארד שקל נובעים מסגירת מערכת החינוך הקדם־יסודית ועוד 600 מיליון שקל מסגירת הכיתות הנמוכות. במהלך חלק גדול מהמשבר גני הילדים והכיתות הנמוכות פעלו. חלק ניכר ממקומות העבודה היו סגורים ממילא, מה שהקטין את הנזק. השבוע מדובר בסגירה של 40% ממערכת החינוך, בין היתר במרכז הכלכלי בגוש דן. זאת בעוד מקומות העבודה פתוחים - מה שממקסם את הנזק. נראה שאפשר לאמוד את הנזק לפחות ב־1.3 מיליארד שקל.

בתי הספר ממוגנים, ההסעות לא

בשבוע האחרון מערכת החינוך סגורה למרחק של עד 80 ק"מ מרצועת עזה, כלומר מדרום נתניה. מחוץ לעוטף עזה אפשר לקיים לימודים בחינוך המיוחד במרחבים מוגנים. בחינות בגרות מתקיימות בטווח שבין 40 ל־80 ק"מ במרחבים מוגנים. המשמעות היא שמיליון מתוך 2.4 מיליון תלמידים נשארו בבית. בחלק מהשבוע היתה למידה מרחוק עד כמה שהיא יעילה.

שר החינוך יואב גלנט. במצב חירום קובע רק פיקוד העורף | צילום: נמרוד גליקמן, שלו שלום

בישראל 80% מבתי הספר ממוגנים. אם יש משהו שהתחוור בשבוע הנוכחי לתושבי ישראל זה שהמיגון מיועד למתקפות פתע ואולי גם לרעידות אדמה. הוא ללא ספק אינו משמש לשגרת חינוך תחת אש.

הנימוק העיקרי של פיקוד העורף הוא, ככל הידוע, החשש שתלמידים ובמיוחד הסעות של תלמדים יקלעו למתקפת טילים בעת הנסיעה בית הספר וממנו. צריך גם לזכור שזמן הכניסה של בית ספר שלם למרחב המוגן ארוך בהרבה מזה של משפחה. בדובר צה"ל הסבירו אתמול את ההחלטה ב"הערכת המצב הביטחוני" ולא הסבירו מדוע לא ניתן ללמוד בבית ספר ממוגן. במשרד החינוך הבהירו כי במצב חירום מי שקובע זה פיקוד העורף. "אם הם אומרים שיש סכנת טילים, מי יכול להחליט להחזיר את הלימודים", הסבירו במשרד.

אלא שיש להביא בחשבון שגם אם פיקוד העורף היה מעניק לראשי הרשויות המקומיות שיקול דעת,  הניסיון מוכיח שהם נוטים להחמיר ולא להקל. ציון דרך בתחום הזה נרשם כאשר בדצמבר 2012 החליט ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ' להשאיר את מערכת החינוך בעירו סגורה למרות שפיקוד העורף התיר את פתיחתה. יומיים לאחר מכן פגעה רקטה ישירות בבית ספר ריק בעיר. מאז ההנחה בפיקוד העורף היא שכשיש ירי טילים, גם אם יתירו לפתוח בתי הספר, ראש הרשויות ישאירו אותם סגורים.

ויש כמובן את השאלה למה יסכימו ארגונים המורים. שלשום בערב הוציאה מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד הנחיה למורים שלא לקיים את הוראת משרד החינוך להפעיל את החינוך המיוחד. בן דוד כתבה ש"הסתדרות המורים מתנגדת לפתיחת מערכת החינוך המיוחד במצב מסכן חיים". בהסתדרות המורים הסבירו אתמול ש"טילים לא מבחינים בין חינוך מיוחד לחינוך רגיל".

אין תקציב לבתי הספר של החופש הגדול

אובדן שבוע הלימודים הנוסף הבליט עוד יותר את העובדה ששנת הלימודים לא תוארך והמדינה לא תחזיר לתלמידים אפילו חלק קטן מהזמן שאיבדו. הגורם העיקרי לכך כידוע הוא חוסר הנכונות של המדינה לצאת למאבק בארגוני המורים.

בית ספר באשקלון שספג פגיעה ישירה | צילום: יריב כץ

חמור מכך שאפילו הפתרון הצולע של בתי ספר לחופש הגדול, שהם בעצם סוג של קייטנות, טרם סוכם ועוד לא הוקצה להם תקציב. 

בפברואר, בשיא מערכת הבחירות, אמנם הודיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך יואב גלנט על הארכת שנת הלימודים בכיתות א'-י"א. השר גלנט אף הציג את התוכנית שעלותה הוערכה ב־2.5 מיליארד שקל, כשלב ראשון בסגירת הפערים שיצר משבר הקורונה.

אלא שמהר מאוד התברר שזו היתה יותר תעמולת בחירות מתוכנית אמיתית. ארגוני המורים לא הסכימו לחייב את המורים לעבוד ביולי, וממילא, לא צפויה המשכיות בין הלימודים הסדירים לאלה שבחופש הגדול. במצב שבו הקייטנות האלו אינן חובה, ספק אם יהיה ביקוש של תלמידים מחטיבות הביניים והתיכון. משרד החינוך ערך סקר של הביקוש אבל לא פרסם את תוצאותיו.

הפגנת תלמידים בתקופת הקורונה בדרישה לחזור לבית הספר | צילום: אלכס קולומויסקי

כיוון שהודעת נתניהו וגלנט היתה יותר תרגיל בחירות מאשר תוכנית אמיתית להשלמת פערים, גם לא היה לה תקציב מאושר. שר האוצר ישראל כץ אמר בזמנו שהתקציב יסוכם בין שני המשרדים. גלנט אמר אז ש"הצורך להיות מוכנים לחודש יולי הקרוב עם המורים והשלטון המקומי מחייב להחליט כבר עכשיו".

האמירה הזאת נראית עכשיו מביכה במיוחד אחרי שהתברר שבחצי השני של מאי דבר עדיין לא סגור. המשא ומתן בין משרדי החינוך והאוצר על מתווה בתי הספר לחופש הגדול טרם הסתיים אם כי הוא בשלבים מתקדמים. כך שלא ברור עדיין לאיזה כיתות יוצעו לימודים בקיץ, מה יהיה התקציב הסופי וכמובן אין עדיין החלטת ממשלה.

* * *

מורים ומדריכים ללא הכנסה בקיץ

"רמסו אותנו כמו ג'וק"

 אם לא יימצא פתרון, 30 אלף מורים ומדריכים במסגרות תל"ן (תוכנית לימודים נוספת) צפויים להישאר ללא כל הכנסה בחודשי הקיץ או בחלקם. זאת, משום שדמי האבטלה שלהם יסתיימו בסוף יוני, אבל שנת הלימודים בתוכניות הנוספות ובחוגים מתחילה רק בספטמבר או באוקטובר. כך התברר אתמול בדיון בוועדת הכספים של הכנסת.

המורים של ארגוני המרים נהנים מקביעות ולא הוצאו כלל לחל"ת. בניגוד אליהם, המורים והמדריכים בתוכניות הלימודים הנוספות מועסקים כמורי קבלן באמצעות גופים פרטיים. כשמוסדות החינוך הוחזרו לפעילות בפברואר האחרון, הוחלט לא להחזיר את פעילות התל"ן.

מנכ"לית העמותה למפעילי חוגים במסגרות חינוך צמרת אביבי אמרה לחברי הכנסת ש"אני שקופה. זה מה שאני. משרד החינוך לא הסכימו להיפגש איתי. רמסו אותנו כמו ג'וק. 90% ממורי התל"ן הם נשים ואמהות ואתם מזלזלים בציבור הזה. אתם סוגרים לנו את החמצן. אני רוצה מענה ליולי־אוגוסט־ספטמבר לאמהות שאין להן חמצן לנשימה. נפתח מאהל של נשים שובתות רעב".

נציגי משרדי האוצר והחינוך אמרו שכאשר יאושרו תוכניות בתי הספר של החופש הגדול, ניתן יהיה לקלוט בהן את המורים והמדריכים לתל"ן. אלא שבתי הספר האלה יפעלו רק ביולי. ממילא לא הוצע שום פתרון למורים ולמדריכים לאוגוסט ולחלקם גם לספטמבר.