אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חמאס השתפר, ולנו זה יעלה הרבה יותר צילום: שאול גולן

חמאס השתפר, ולנו זה יעלה הרבה יותר

מספר התביעות על נזקים שהוגשו עד כה גבוה ב־30% ממספר התביעות הכולל בצוק איתן; היקף הפיצויים יגיע ל־300 מיליון שקל, אבל העלויות הגבוהות יותר יגיעו מצד הדרישות התקציביות של צה"ל ועלויות התמגנות של פיקוד העורף

23.05.2021, 07:00 | שלמה טייטלבאום

מבצע שומר החומות נמשך 12 ימים, פחות מרבע ממבצע צוק איתן ב־2014 שנמשך 50 יום, אך הנזקים שנגרמו בעטיו עשויים להיות משמעותיים הרבה יותר ומתמשכים הרבה יותר יותר. לצד פוטנציאל הנזק המשמעותי ביותר הכרוך בהעמקת השסע שבין היהודים והערבים בישראל, שסע שהתרחבותו עלולה לערער את יציבותה החברתית והכלכלית של המדינה, ישנן גם עלויות כספיות למבצע והן צפויות להיות גבוהות מאוד.

קראו עוד בכלכליסט:

אובדן התוצר למשק 

אמנם מוקדם להעריך את אובדן התוצר למשק בשל המבצע, אבל על פי דו"ח בנק ישראל לשנת 2014, אובדן התוצר בעקבות מבצע צוק איתן היה 0.3% תוצר. שני שלישים מאובדן התוצר נבעו מהפגיעה בענף התיירות, והיתר מצמצום הצריכה הפרטית. כעת, בשל מגיפת הקורונה, ענף התיירות לא פעיל ממילא, ונורמות העבודה מרחוק והקניות באינטרנט השתנו דרמטית, כך שניתן להניח כי הכיווץ בתוצר לא יעלה על 0.3% שהם כ־4.2 מיליארד שקל.

נזקים ישירים לרכוש

בסוף השבוע דיווחה רשות המסים כי במערכות קרן הפיצויים־מס רכוש התקבלו עד כה 5,245 פניות. מדובר בנתון חלקי שצפוי לגדול בימים הקרובים עם שובם של תושבי עוטף עזה לבתיהם ולשטחים החקלאיים. בצוק איתן מספר התביעות לפיצוי על נזקים ישירים היה כ־4,000, והיקף הפיצוי היה כ־200 מיליון שקל. לפיכך ניתן להעריך כי הפיצויים על הנזקים הישירים של המבצע הנוכחי יגיעו לכ־300 מיליון שקל. 

חלק הארי של התביעות הוא על הנזק שנגרם לרכוש כתוצאה מפגיעת רקטות, אולם חלק נוסף הוא הנזק שנגרם במהומות בערים המעורבות. העובדה כי היקף התביעות במבצע קצר זה צפוי לעקוף את זה של צוק איתן, מלמדת על העלייה בקצב האש של חמאס, ועל השיפור ביכולות הפגיעה שלו. עובדה זו משתקפת גם בכך שמספר התביעות באזור מרכז כמעט משתווה למספר התביעות באזור הדרום. עד כה הוגשו תביעות על נזקים שנגרמו לכ־3,400 מבנים וכ־1,700 כלי רכב. כ־100 תביעות המוגדרות 'אחר' מתייחסות לנזקי תשתית וציוד אישי. כ־2,600 מהתביעות הן מאזור הדרום, כ־2,300 באזור תל אביב והיתר מירושלים וחיפה.

נזקים עקיפים לעסקים

מלבד נזקים ישירים לרכוש נגרמו נזקים עקיפים, בעיקר לעסקים, כמו פיצוי מעסיקים על היעדרות עובדים והפסדים כתוצאה מחוסר יכולת להפעיל את העסק. על מנת לפצות על הנזקים העקיפים הללו יהיה צורך בחקיקה, שכן כיום פיצוי לנזקים עקיפים מיועד רק לעסקים הנמצאים בטווח של עד 7 ק"מ מקו הגבול.  לפי גורמים באוצר, ייתכן שייעשה שימוש בתשתית הקיימת של מענקי הקורונה על מנת לפצות עסקים, אך גם במקרה זה יהיה צורך לתקן את החוק (כיום החוק קובע כי הירידה בהכנסות צריכה להיות כתוצאה מן הקורונה). 

בניין ברמת גן שנפגע מטיל לפני שבוע. יותר הוצאות על מיגון, צילום: שאול גולן בניין ברמת גן שנפגע מטיל לפני שבוע. יותר הוצאות על מיגון | צילום: שאול גולן בניין ברמת גן שנפגע מטיל לפני שבוע. יותר הוצאות על מיגון, צילום: שאול גולן

גובה הפיצויים על הנזקים העקיפים יהיה תלוי במבנה הפיצוי שייבחר ובמספר התביעות שיוגשו ולכן יש קושי להעריך את הסכום הצפוי. במבצע צוק איתן הגיע היקף הפיצויים על נזקים עקיפים לסכום של 1.4 מיליארד שקל.

תקציב הביטחון ועלויות מיגון

 ב־‭,2014‬ אחרי מבצע צוק איתן, צה"ל  דרש תוספת תקציב של 9 מיליארד שקל וקיבל 7 מיליארד שקל. השנה, עוד לפני תחילת המבצע צה"ל ביקש לקבל תוספת תקציבית של 2.5 מיליארד שקל מעבר לתוספת שקיבל ב־2020. נראה כי בעקבות המבצע צה"ל יקבל תוספת של כ־3 מיליארד שקל.

במהלך המבצע, האוצר מימן האוצר לדרישת פיקוד העורף מיגוניות נוספות לאזור הדרום בעלות של מיליוני שקלים. נתון זה עשוי ללמד על גזרה נוספת של עלויות קבועות שעשויות להתווסף למשק הבית הישראלי: הוצאות על התמגנות. לפיכך אנו צפויים לראות מגמת התמגנות רחבה (מיגון מבנים קיימים, הצבת מיגוניות בשטחים ציבוריים) שתעלה כסף רב למשקי הבית בישראל בין אם באופן ישיר, ובין אם דרך תקציב המדינה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות