רפאל משקיעה 250 מיליון שקל בחיזור אחרי עובדים

בסוף אפריל השלימה רפאל, יצרנית כיפת ברזל, גיוס של 805 מיליון שקל בהנפקת אג"ח למוסדיים. ל"כלכליסט" נודע כי יותר מרבע מהסכום נועד לממן מהלך נרחב של שדרוג תנאי העבודה בחברה הביטחונית הממשלתית, כדי לעמוד בתחרות הגוברת על מהנדסים בתחומי טכנולוגיה מבוקשים.

לפי דובר צה"ל, סוללות כיפת ברזל יירטו יותר מ־1,000 רקטות ששוגרו לישראל במהלך מבצע "שומר החומות", אם כי היו הפעם לא מעט רקטות שהצליחו לחדור את מערך ההגנה האווירי ולפגוע באזורים מיושבים. חיל האוויר עשה שימוש במאות פצצות מדויקות, בהן פצצות ספייס של רפאל, ויחידות צבא היבשה פגעו בחוליות חמאס בטילי גיל של החברה. 

מערכת כיפת ברזל של רפאל משגרת טיל ליירוט רקטות במבצע שומר החומות | צילום: אי.אף.פי

אבל כמו האמירה השחוקה בקרב כדורגלנים, עם נקודות לא קונים במכולת, גם יירוטים לא מספיקים לגיוס עובדים ביום שאחרי, ובתקופה של מחסור בכוח אדם טכנולוגי.

רפאל תשקיע יותר מ־250 מיליון שקל בבניית בניין משרדים חדש במכון לשם בגליל, במבנה מעבדות נקיות חדש במכון דוד בקריות, ובשדרוג מבנים ותיקים בשני הקמפוסים המרכזיים של החברה, המשמשים אותה כבר עשרות שנים.

בנוסף תיבנה קומה שנייה בשלוחת החברה בהר חוצבים בירושלים, תורחב השלוחה בבאר שבע, ויימשך הפיתוח של השלוחה החדשה בתל אביב. בכל השלוחות מושלמת הקמת מתחמי קפה, מזון מהיר ושירותים לעובד.

כמעט הכל חוץ מאופציות 

החברה, שמעסיקה כ־8,000 איש, מגייסת בכל שנה כ־600 איש, כולל לתפקידי סטודנטים. אף שמדובר בחברה ממשלתית, השכר בחברה אינו נמוך. לפי דו"ח הממונה על השכר, היו בה ב־2019 כ־4,900 עובדי דירוג, הדרגה הנמוכה ביותר, שקיבלו שכר חודשי ממוצע בסך 20,022 שקל. מעליהם בפרמידת ההשתכרות ניצבו 1,179 בעלי תפקיד, עם שכר ממוצע של 44,555 שקל, ו־1,719 שהוגדרו כבעלי שכר גבוה, אבל השתכרו מעט פחות, 36,506 שקל.

אולם כחברה שרוב כוח האדם בה הנדסי וטכנולוגי, היא מתחרה ישירות בחברות הייטק ישראליות ושלוחות מקומיות של חברות בינלאומיות על טאלנטים באותם תחומים. 

אף שהחברה פועלת לפי הסכם שכר משנת 2000, שעודכן ב־2012, ומעניק לה יותר גמישות מחברות ממשלתיות אחרות, היא לא מסוגלת להציע תנאים כספיים שמהווים חלק בלתי נפרד מחברות הייטק פרטיות, כמו אופציות.

"כל מי שהיה כאן בשבועיים האחרונים קיבל שוב תזכורת כמה משמעותית יכולה להיות העבודה ברפאל", אומרת שרית סלע גל, סמנכ"לית בכירה בחברה למשאבי אנוש. 

"אבל רפאל היא בסופו של דבר חברת הייטק ביטחוני, שכמו חברות אחות בתחום, נמצאת בתחרות קשה על עובדים בתחומים כמו בינה מלאכותית, אלגוריתמיקה והנדסת מערכות", היא מוסיפה. "יש מחסור עולמי בגלל מגמת הדיגיטציה והמעבר לענן, ואנחנו מפעילים בוטקאמפ פנימי להסבת עובדים למקצועות האלה, אבל במקביל מתחרים מול אינטל, אלביט, אמזון ופייסבוק על אותם עובדים איכותיים, שמצפים לקבל כיום כחלק מעבודה מעניינת ומתגמלת גם תנאים סביבתיים של חברת הייטק".

פוד טראק לעובדים

החברה שרוב המתקנים הגדולים שלה נמצאים באתרים מבודדים ולא במתחמי ההייטק האזרחיים, משלימה כעת מהלך גדול של החלפת חדרי האוכל המסורתיים ב"פוד קורט", עם סניפים של חומוס ירושלים וחומוס אליהו, רשת ההמבורגרים למקומות עבודה אדיסון, מקבוצת דן, פסטה פיורי וקופי סטיישן. 

באחרונה שולבה במערך ההסעדה גם פוד טראק של רשת אדיסון, עבור השלוחות הקטנות של החברה.

רפאל שדרגה באחרונה את מערך ההסעות לעובדים, ו־2,500 מעובדיה שנוסעים ברכבי ליסינג יכולים להזמין שטיפה לרכב, שנאסף ממשרדם לשטיפה במתחם החברה. גם טיפולים מבוצעים במתחם עצמו, בשטחים שרפאל הקצתה לחברות הליסינג.