אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בנק ישראל מציג: כך לקוחות שבויים משלמים ריביות גבוהות צילום: אלכס קולומויסקי

בנק ישראל מציג: כך לקוחות שבויים משלמים ריביות גבוהות

אם יש לכם רק חשבון עו”ש אחד תשלמו יותר על הלוואות, כך עולה מדו”ח בנק ישראל על מאגר נתוני האשראי. רק מספר זעום של צרכנים מנצל את המאגר כדי להתמקח על תנאי ההלוואה

23.05.2021, 23:17 | עירית אבישר

שני אנשים נכנסים לבנק ומבקשים הלוואה. לשניהם מאפיינים דומים אבל לאחד מהם יש רק חשבון עו"ש אחד, ולשני יש כמה חשבונות. מי יקבל הצעה טובה יותר? מחקר שעשו במערכת נתוני אשראי של בנק ישראל מצא כי מי שיש לו חשבון עו"ש אחד בלבד הוא למעשה לקוח שבוי של הבנק, ולכן בממוצע ישלם ריבית גבוהה יותר ממי שיש לו כמה חשבונות בבנקים שונים.

עם פרוץ משבר הקורונה אפשרו הבנקים לנוטלי הלוואות להקפיא אותן, צילום freepik עם פרוץ משבר הקורונה אפשרו הבנקים לנוטלי הלוואות להקפיא אותן | צילום freepik עם פרוץ משבר הקורונה אפשרו הבנקים לנוטלי הלוואות להקפיא אותן, צילום freepik

כמה הוא ישלם יותר? זה תלוי במספר פרמטרים כמו גיל ומעמד כלכלי. למשל צעירים בגילי 18–29 שיש להם חשבון עו”ש אחד משלמים בממוצע 0.88% יותר ממקביליהם שהם בעלי מספר חשבונות. הפער הנמוך ביותר (0.49%) הוא בגילי 45־65. לקוחות המשתייכים ליישובים בדירוג חברתי־כלכלי בינוני משלמים ריבית גבוהה ב־0.6% לעומת מי שהם בעלי מספר חשבונות, ואילו ביישובים בדירוג חברתי־כלכלי גבוה הריבית העודפת היא 0.4%.

הסיבה לפער הזה היא האלטרנטיבות. לבנק שבו מתנהל חשבון עו"ש יש יכולת להציע הצעה מדויקת התואמת את רמת הסיכון של הלווה בשל המידע שיש לו עליו. אם ללקוח יש כמה אפשרויות כאלה, הוא יכול לתמחר בין ההצעות. אבל אם יש לו חשבון עו"ש אחד, אין לו יותר מדי אלטרנטיבות ולכן הוא מוגדר כלקוח שבוי, ובסופו של דבר משלם מחיר גבוה יותר על ההלוואה.

מאגר נתוני אשראי אמור לפתור את הסיטואציה הזו. המאגר, שמנוהל על ידי בנק ישראל, שואב מהבנקים ומגופי אשראי נוספים נתונים על לקוחותיהם: היקף הלוואות, מסגרות אשראי, מידע על פיגור ושעבודים משלוש השנים האחרונות. כיום יש 38 גופים שמעבירים נתונים למאגר. מטרת המאגר היא להסיר את חסם המידע שמעניק  יתרון לבנק שמנהל ללקוח את חשבון העו"ש. ההנחה היא שכאשר לנותני האשראי יהיה את המידע, הם יוכלו להציע ללקוחות הצעות אטרקטיביות להלוואות.

המאגר החל לפעול לפני שנתיים, והיום פורסם הדו”ח השנתי של מערכת נתוני האשראי שאותה מנהל אייל חדד. מלבד נתונים הקשורים במאגר, ניסו בבנק ישראל לבדוק אם אכן הוא תרם להגברת התחרות באשראי הצרכני.

מהנתונים שהתקבלו קשה לקבוע שהמאגר גרם לשינוי דרמטי. הריבית הממוצעת אמנם ירדה מעט, אולם זה ככל הנראה הושפע יותר מהירידה בריבית של בנק ישראל בשנה שעברה ומצעדים שעשתה המדינה לטיפול במשבר הקורונה, שהביאו לגידול בהיצע האשראי. עם זאת, בבנק ישראל אומרים כי ישנם סימנים ראשונים להשפעה מסוימת.

המחקר בדק את נושא הריבית העודפת שמשלמים הלקוחות השבויים בעלי חשבון אחד, ומצא כי מאז הקמתו של מאגר נתוני האשראי חלה ירידה מסוימת בריבית העודפת. כך למשל הריבית העודפת שמשלמים גילאי 18־29 הצטמצמה בממוצע ב־0.4%. בגילאי 45־65 היא הצטמצמה ב־0.1%, אבל בבנק ישראל מציינים כי המובהקות הסטטיסטית של הירידה הזו היתה הכי בולטת בקבוצה זו.

המחקר פילח את הלווים לפי הרמה הסוציו־אקונומית של היישוב בו הם מתגוררים, ומצא כי גם כאן יש פער בין הקבוצות: לווים שבויים (בעלי חשבון עו"ש אחד) מיישובים בדירוג חברתי בינוני שילמו ריבית עודפת של יותר מ־0.6%, ואילו לקוחות שבויים מיישובים בדירוג גבוה שילמו ריבית עודפת של 0.4%. אולם מאז הקמת המאגר הצטמצמה הריבית העודפת הזו ביישובים בדירוג בינוני בכמעט 0.2%, אך ביישובים בדירוג נמוך היא הצטמצמה בפחות מ־0.1%.

6.3 מיליון רשומים במאגר

סוגיה נוספת שבדקו בבנק ישראל היא אם מאגר נתוני האשראי עודד לקוחות ליטול הלוואות מגוף שאינו הבנק העיקרי שלהם. בעוד במגזר העסקי יש לבנקים תחרות מצד המשקיעים המוסדיים ושוק ההון, באשראי למשקי בית שולטים עדיין הבנקים, עם נתח שוק של יותר מ־80%.

המחקר מצא כי יש שיפור גם בפרמטר זה. בשנת 2018 כ־15% מנוטלי ההלוואות הצרכניות עשו זאת בגוף שאינו הבנק שבו מתנהל חשבון העו"ש העיקרי שלהם, ואילו ב־2020 הנתון כבר מגיע ליותר מ־20%. כלומר אמנם חל שיפור אך הוא אינו דרמטי. בסופו של דבר רוב הלקוחות עדיין נוטים לקחת הלוואה מהבנק שבו מנוהל חשבון העו"ש שלהם. לשם השוואה, בתחום המשכנתאות הנתונים שונים למדי. 45% מהלווים לא לוקחים את המשכנתא בבנק שבו מתנהל חשבון העו"ש שלהם. יצוין כי מאגר נתוני האשראי לא השפיע על תחום המשכנתאות, והנתון הזה נותר יציב בשנתיים האחרונות.

לפי הדו"ח של בנק ישראל, מספר הלקוחות הרשומים במאגר נתוני האשראי הוא 6.3 מיליון, עלייה של 3.1% לעומת סוף 2019. מי שמעוניין יכול לבקש להיגרע מהמאגר, אולם צעד זה לא מומלץ מפני שהיעדר המידע עלול לפגוע בסיכויו לקבל הלוואה. ואכן מיעוט מהאנשים עושים זאת. מהדו"ח עולה כי רק 737 איש ביקשו זאת, אמנם עלייה של 40% לעומת שנת 2019, אז החל המאגר לפעול, אולם עדיין מדובר במספר נמוך מאוד למספר האנשים הרשומים במאגר. עוד עולה כי יש ביקוש מצד הגופים נותני האשראי לקבל מידע על הלווים. מספר הפניות לקבלת מידע עלה אשתקד ב־19% ל־8.9 מיליון, לעומת 7.5 מיליון ב־2019.

פחות משנה לאחר שהחל מאגר נתוני האשראי לפעול פרץ משבר הקורונה. בעקבות המשבר נשמעו קריאות למחוק נתונים מהמאגר על לווים שנכנסו לקשיים בעקבות המשבר. בבנק ישראל סירבו למחיקת הנתונים, אך החליטו לסמן נתונים שליליים שנבעו ממשבר הקורונה, כדי שיידעו הגופים המדרגים להתחשב בכך בעת הדירוג ללקוח.

בכל אופן היקף הנתונים השליליים מהמשבר היה נמוך למדי. מהנתונים שפורסמו היום עולה כי מדובר ב־82 אלף עסקאות המסומנות בסימון מיוחד, והן מהוות 0.3% בלבד מהעסקאות הנמצאות במאגר. המספר הנמוך נובע ככל הנראה מכך שהבנקים אפשרו לבצע הקפאת הלוואות ללווים שנכנסו לקשיים בעקבות המשבר.

בנוסף בבנק ישראל מציינים כי בעקבות משבר הקורונה בדק הממונה אם המשבר גרם לפגיעה בדירוגים. התוצאה לעת הזו היא שאין סימנים מובהקים של ירידה בהתפלגות דירוג האשראי, וזאת בדומה למגמה שהיתה בעולם. מנתוני בנק ישראל עולה כי ל־92% מהאנשים יש דירוג שמאפשר קבלת אשראי, כאשר 78% נהנים מדירוג טוב ומצוין. לעומת זאת, 8% הם בעלי דירוג נמוך, כלומר אוכלוסיית מודרי אשראי שיתקשו לקבל הלוואה חדשה במצבם הנוכחי.

השפעה נמוכה על הריבית

בבנק ישראל מספקים גם נתונים על גובה הריביות בהלוואות, ומציינים כי הריבית הממוצעת בהלוואות ירדה מעט בשנה האחרונה. עם זאת, השפעת המאגר על הירידה בריבית נמוכה יחסית. עיקר הירידה נובע ממעורבות ממשלתית במשבר ובשוק האשראי שעודדה הרחבת היצע, כמו גם ירידה בריבית בנק ישראל מ־0.25% ל־0.1% באפריל אשתקד. בנוסף, בשנה האחרונה הידקו גופי האשראי את מדיניות החיתום שלהם בעקבות העלייה ברמת הסיכון במשק בעקבות המשבר והעדיפו להתמקד בלקוחות החזקים יותר.

הריבית הממוצעת בבנקים ירדה מ־5% ל־4% במהלך שנת 2020, בחברות כרטיסי האשראי היא ירדה מ־8% ל־6.5% (הנתונים כוללים גם את מסגרות האשראי), ובשוק החוץ-בנקאי מ־8.5% לאזור ה־8%.

בבנק ישראל התייחסו גם לנושא המסגרות בחשבונות העו"ש. הריבית הזו, שהיא בעצם הריבית על האוברדראפט, נחשבת ליקרה. הריבית על ניצול מסגרת האשראי עומדת בממוצע על 8.5%, ואם חורגים מהמסגרת היא כבר עומדת על יותר מ־9% בממוצע.

נכון לסוף 2020, 53% (1.5 מיליון חשבונות) לא ניצלו בכלל את מסגרות העו"ש, 34.5% ניצלו אותן אך לא חרגו, ו־12.5%, שהם 340 אלף חשבונות, ניצלו מעבר למסגרת. בבנק ישראל ציינו כי בשנת הקורונה נרשמה ירידה במספר חשבונות העו"ש שבמשיכת יתר. מספר החשבונות שלא ניצלו את מסגרת העו"ש עמד על 1.4 מיליון, לעומת 1.2 מיליון בסוף שנת 2019. עוד מציינים בבנק ישראל כי היקף הניצול של מסגרות העו"ש ירד בשנה שעברה ב־1,000 שקל בממוצע לעומת שנת 2019, מה שמהווה ירידה של 5% בממוצע.  הסיבה לכך היא הירידה בפעילות במשק בעקבות משבר הקורונה, שגרמה לירידה בצריכה, כמו גם הזרמת כספים מטעם המדינה בדמות מענקים ודמי אבטלה.

מנגד, בבנק ישראל מציינים כי הלוואות בפיגור עלו בצורה מתונה מסוף 2017, אז עמדו על 4%. בתחילת המשבר נרשמה עלייה שהגיעה עד ליותר מ־5.5%, ואחר כך התמתנה לאזור ה־5%, זאת כאשר פיגור נחשב ליותר מ־200 שקל וליותר מ־30 יום.



שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות