בתפקידים בכירים: פי 7 יותר גברים מנשים ושכר גבוה ב־51%

במדד ת"א־125, חלון הראווה של החברות הציבוריות הישראליות, יש 66 חברות שמעסיקות מעל ל־100 עובדים וניתן לחשב בהן את פערי השכר. בדיקה של החברות הללו העלתה כי מבין חמשת מקבלי השכר הגבוה רק 12% נשים. 43 מתוך 370 מקבלי השכר הגבוה ביותר - הכוללים מנכ"לים, סמנכ"לים, מנהלי חטיבות ויושבי ראש דירקטוריונים - הן נשים. במחצית מהחברות אף לא אישה אחת הצליחה להיכנס לרשימת חמשת מקבלי השכר הגבוה. 

קראו עוד בכלכליסט:

שיא מאז הקורונה: עוד 80 אלף מקבלי משכורות באפריל
המגזר הציבורי: פערי שכר של 34% בין גברים לנשים
דו"ח נציבת הגיוון התעסוקתי: פערי השכר בין גברים לנשים גדלים עם הגיל

ככל שמעמיקים בנתונים, קשה להאמין שהשנה היא 2021. רק שתי נשים הצליחו להתברג לתפקיד המנכ"ל לעומת 67 גברים: סמדר ברבר־צדיק, מנכ"לית הבנק הבינלאומי, ותמר גלילי, מנכ"לית אילקס מדיקל. אבל גם משהגיעו לקצה הפירמידה, נאלצות הנשים להסתפק בפחות, והשכר הממוצע של הגברים בתפקיד המנכ"ל גבוה ב־60%.

תהום הפערים בין המגדרים

כמו כן ישנן חמש נשים שמכהנות בתפקיד של מנכ"לית חברה־בת או בתפקיד משנה למנכ"ל, לעומת 70 גברים המכהנים בתפקידים אלו. השכר הממוצע של הגברים במקרה הזה גבוה ב־70% מאשר שכר הנשים. אמנם המדגם לא גדול, וייתכן שהיו נצפים פערים נמוכים יותר לו היו יותר נשים בתפקיד, אך עדיין מדובר בפער בלתי נתפס.

פער 51% בעלות השכר השנתית לגברים 

על פי הנתונים, עלות השכר השנתית הממוצעת של הגברים עומדת על 2.8 מיליון שקל, והיא גבוהה ב־51% מעלות השכר הממוצעת של הנשים שעומדת על 1.85 מיליון שקל. בחישוב שערכנו לא כללנו את דמי הפיצויים של 17 בכירים שעזבו את החברה. עם נתונים אלו היו נכללים בחישוב, פערי השכר היו מרקיעי שחקים. מבט מעמיק בנתונים חושף כי התפקידים הנפוצים ביותר עבור נשים בעמדות הבכירות היו ייעוץ משפטי ותפקידים הקשורים לניהול הכספי בחברות: סמנכ"ל כספים וחשב. בתפקיד היועץ המשפטי כיהנו שש נשים לעומת שלושה גברים. למעשה זהו התפקיד הבכיר היחיד שבו כיהנו יותר נשים מאשר גברים, אך אפילו כאן, במעוז שלכאורה הצליח לנצח את אי השוויון, הוא מתקיים. 

חמש הנשים עם השכר הגבוה ביותר

עלות השכר השנתית הממוצעת של הגברים בתפקיד יועץ משפטי עומדת על 1.8 מיליון שקל, לעומת 1.6 מיליון שקל של נשים המכהנות בתפקיד זה, פער של 12.5%. עם זאת, חשוב לזכור כי הנתונים מתייחסים רק לחמשת מקבלי השכר הגבוה בחברה מסוימת, ואינם מייצגים את כלל אלו המכהנים בתפקיד זה בחברות השונות. דווקא בתפקידי הכספים נרשם שוויון בעלות השכר. מבין החברות שנבדקו בשנת 2020 כיהנו תשע נשים בתפקידים אלו, אשר מהוות 20% מכלל הנשים במדגם, לעומת 34 גברים, שמהווים 9% מכלל הגברים. אך עלות השכר השנתית הממוצעת בתפקיד זה לנשים ולגברים דומה ועומדת על כ־1.7 מיליון שקל.

גם במבט רוחבי על תת־הענפים הבורסאיים ניכר כי נשים מוצאות את עצמן במשרות בכירות בעיקר בחברות הפועלות בעולמות תוכן כלכליים. כך, למשל, בענף השירותים הפיננסיים שיעור הנשים הוא הגבוה ביותר ועומד על 41%, ואחריו ענף הבנקים, שבו שיעור הנשים עומד על 22.5%. לעומת זאת שיעור הנשים בקרב מקבלי השכר הבכירים הוא הנמוך ביותר בביטוח - 3% בלבד, אחריו ענף טכנולוגיה שבו שיעור הנשים עומד על 6%, ונדל"ן ובנייה שבו שיעור הנשים עומד על 7%.

הגברים מרחיבים פערים בתפקידים בכירים

בכל הנוגע לפערי שכר בין נשים לגברים בתת־ענפי הבורסה ניכר כי השקעה ואחזקות, טכנולוגיה ומסחר ושירותים אינם נדיבים במיוחד לנשים. מנגד, הענף השוויוני ביותר לנשים הוא הבנקאות, שבו יש פער של 20% בלבד בין עלות השכר של הגברים לבין זו של הנשים. מבין הנשים, כובשת את המקום הראשון בטבלה עפרה שטראוס, יו"ר דירקטוריון קבוצת שטראוס, שעלות העסקתה ב־2020 היתה 4.8 מיליון שקל. אחריה אירית סקלר פילוסוף, סמנכ"לית הכספים של קבוצת עזריאלי, שעלות העסקתה השנתית 4.3 מיליון שקל, וסמדר ברבר־צדיק עם עלות שכר של 3.4 מיליון שקל.