מימין נדב טנא ברק עילם ו אירית סקלר-פילוסוף | צילום: גדי קבלו, עמית שעל, פזית עוז
תורת הפערים
4.6 מיליון שקל למנכ"ל, 2 מיליון שקל לסמנכ"ל כספים
הנפקת חברת האנרגיה הירוקה נופר אנרג'י מיקמה את בכיריה בראש טבלת מקבלי השכר בת"א־125; מבט לעומק הנתונים חושף מיהו אלוף המזומן, איפה הכי כדאי להיות סמנכ"ל כספים, ומי עובד בחצי משרה ונהנה משכר של יותר מ־1,000 שקל לשעה
תורת הפערים באה לידי ביטוי גם בטבלה הפנימית של מנכ"לי החברות הציבוריות. השכר הגבוה ביותר למשרת מנכ"ל משולם בענף הטכנולוגיה ועמד על 11.2 מיליון שקל בממוצע, כך על פי ניתוח של 114 מנכ"לי חברות המשתייכות למדד ת"א־125, רובם מכהנים בתפקידם, 7 מהם עזבו את תפקידם במהלך השנה.
קראו עוד בכלכליסט:
בפער ניכר מאחור נמצאים ענף ההשקעות והאחזקות וענף התעשייה, שם השכר השנתי הממוצע למנכ"ל עומד על 5.1 מיליון שקל ו־5 מיליון שקל בהתאמה. הענף שבו השכר הממוצע הוא הנמוך ביותר הוא השירותים הפיננסיים - 2.8 מיליון שקל.
השכר הממוצע הגבוה של המנכ"לים בענף הטכנולוגיה נובע בעיקר משכר מופלג שקיבל מנכ"ל נופר אנרג'י נדב טנא. שכרו הכולל של טנא עומד על 125.8 מיליון שקל, כאשר 34.6 מיליון שקל הם במזומן והשאר מבוסס מניות.
בניכוי שכרו של טנא, השכר הממוצע למנכ"ל בענף הטכנולוגיה עדיין נשאר הגבוה ביותר ועומד על 6.7 מיליון שקל, וזאת בהשוואה לשכר ממוצע של 4.6 מיליון שקל לחברות במדד ת"א־125 בנטרול שכרו של מנכ"ל נופר אנרג'י.
עשרות מיליוני שקלים בכיס
למרות משבר הקורונה, ענף הטכנולוגיה נשאר הענף הדומיננטי כאשר שישה מנכ"לים מתוך העשירייה הראשונה בקרב מקבלי השכר הגבוה ביותר משתייכים לענף זה.
טנא אמנם פותח את הרשימה, אך גם אחריו ניתן למצוא מנכ"לי חברות טכנולוגיה שמשתכרים סכומי עתק. כך, מנכ"ל נייס ברק עילם קיבל בשנת 2020 41.6 מיליון שקל (המרה מדולר). יש לציין כי שכרו של עילם באופן מסורתי גבוה ובשנת 2019 עמד על כ־45 מיליון שקל.
בנוסף אליהם ניתן למצוא בעשירייה הראשונה את ראסל אלוונגר, מנכ"ל חברת טאואר, עם שכר של 17.2 מיליון שקל; אורן דרור, מנכ"ל אקסיליון, עם שכר של 13.5 מיליון שקל; ומוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, עם שכר של 10.9 מיליון שקל.
את העשירייה הראשונה משלימים איתמר דויטשר, מנכ"ל חברת האחזקות אלקטרה, עם שכר של כ־15.4 מיליון שקל; אחריו דודו זבידה, מנכ"ל חברת הנדל"ן מבנה, עם שכר של 14.2 מיליון שקל; ואייל לפידות, המנכ"ל הפורש של שיכון ובינוי, שקיבל בשנה החולפת שכר של 14 מיליון שקל. בנוסף לכך קיבל לפידות תשלומים על סך 7.38 מיליון שקל הקשורים לסיום עבודתו בחברה. בסך הכל סיים לפידות את השנה עם 21.38 מיליון שקל בכיס.
כאשר מנקים את התשלום ההוני, ומתרכזים בחבילת השכר המזומן, התמונה מעט משתנה. כך בעשירייה הראשונה, בנוסף לטנא, לפידות, גוטמן, דויטשר ועילם, ניתן למצוא שמות חדשים כמו מתיאוס רייגס, מנכ"ל אנרג'יאן, עם שכר מזומן של 10.83 מיליון שקל; בצלאל מכליס, מנכ"ל אלביט מערכות, עם שכר מזומן של 7.49 מיליון שקל; ואייל חנקין, מנכ"ל קבוצת עזריאלי, עם שכר מזומן של 6.8 מיליון שקל.
בהשוואה בין חברות דואליות - שמונפקות גם בארה"ב וגם בישראל - לחברות לא דואליות, עולה כי בחברות הדואליות השכר הממוצע למנכ"ל גבוה פי שניים מאשר השכר הממוצע למנכ"ל בחברות שמונפקות בישראל בלבד. כך, בדואליות השכר הממוצע למנכ"ל עומד על 8.3 מיליון שקל בעוד בלא דואליות השכר הממוצע למנכ"ל עומד על 4.1 מיליון שקל. הפער בשכר נובע בעיקר מהתשלום ההוני שמוענק למנכ"ל, והוא גבוה ב־174% יותר מאשר בחברות הלא דואליות. זאת, בעוד הפער בשכר המזומן עומד על 22% לטובת החברות הדואליות.
תפקיד מבוקש נוסף הוא סמנכ"ל הכספים. גם כאן, ענף הטכנולוגיה מוביל ובגדול בעקבות ההצלחה של נופר אנרג'י. שכרו של סמנכ"ל הכספים של החברה נועם פישר עומד על 104 מיליון שקל. על מנת להבין את גודל הפער, כדאי להסתכל על הבאה בתור ברשימה, בת' גספיץ', סמנכ"לית הכספים של נייס, שהרוויחה 11 מיליון שקל. השכר הממוצע לתפקיד זה בענף הטכנולוגיה עומד על 7.9 מיליון שקל, אולם בניכוי נופר אנרג'י יורד השכר הממוצע ל־2.54 מיליון שקל.
הענף המוביל הבא הוא ענף הביטוח שבו העלות הממוצעת לתפקיד זה עומדת על 2.36 מיליון שקל. השכר הממוצע הנמוך ביותר עבור תפקיד סמנכ"ל הכספים הוא ענף ההשקעה והאחזקות, ועומד על 1.4 מיליון שקל בשנה.
המובילים ברשימת השכר הגבוה ביותר בתפקיד זה בנוסף לפישר וגספיץ' הם פאנוס בנוס, סמנכ"ל הכספים של חברת אנרג'יאן (7.2 מיליון שקל); אורן שירזי, סמנכ"ל הכספים של חברת טאואר (5.3 מיליון שקל); ואירית סקלר פילוסוף, סמנכ"לית הכספים של קבוצת עזריאלי (4.3 מיליון שקל). כשבודקים מהו השכר הממוצע הכולל לתפקיד סמנכ"ל הכספים, מגיעים לכ־2 מיליון שקל בנטרול נופר אנרג'י.
התגמול המפנק ליו"ר דירקטוריון
תפקיד של יו"ר דירקטוריון ברמת ההכנסה הגבוהה ביותר נמצא בענף התעשייה או ענף המסחר והשירותים. מבין 59 הדירקטוריונים שנבחרו למדגם - שכרו הממוצע של יו"ר הדירקטוריון בענפים אלו הוא כ־2.6 מיליון שקל בשנה. שכרו הממוצע של יו"ר דירקטוריון בכלל החברות שנבדקו עומד על 1.96 מיליון שקל בשנה. הענף שבו יו"ר הדירקטוריון מקבל את השכר הנמוך ביותר הוא השירותים הפיננסיים - מיליון שקל לשנה בממוצע.
מובילים את רשימת היו"רים: אברהם נוסבאום, יו"ר דירקטוריון קבוצת אשטרום, ששכרו בשנה שעברה עמד על 5.5 מיליון שקל; עפרה שטראוס, יו"ר דירקטוריון קבוצת שטראוס, ששכרה עמד על 4.8 מיליון שקל; ושלמה אייזנברג, יו"ר דירקטוריון קבוצת ערד, ששכרו עמד 4.6 מיליון שקל.
תפקיד יו"ר דירקטוריון הוא תפקיד מתגמל במיוחד. על פי הנתונים, 15 יו"רים עבדו בהיקף משרה נמוך מ־90% אך תוגמלו בצורה נדיבה מאוד. כך, למשל, יו"ר דירקטוריון אזורים הרשי פרידמן עבד 75% משרה וקיבל 3.2 מיליון שקל בשנה. מדובר על 1,967 שקל לשעת עבודה. אחריו ברשימה מוטי בן־משה, יו"ר דירקטוריון רבוע כחול שמועסק ב־80% משרה ועלות שכרו כ־2 מיליון שקל בשנה. מדובר על שכר של 1,331 שקל לשעת עבודה.
בולטת במיוחד בדפוס פעולה זה מספנות ישראל שהעסיקה 3 יו"רים — שלמה פוגל, סמי קצב ואסי שמלצר, בהיקף משרה של 50%, ל־3 החברות־הבנות שלה - מספנות ישראל, סימנט ונמל מספנות ישראל. כל זאת בעלות של 1.2 מיליון לאדם. מדובר בעלות שכר של 1,099 שקל לשעת עבודה.