צרכנים, צאו מהפסיביות

הקמת מאגר נתוני אשראי היא אחד הצעדים החשובים שנעשו בשנים האחרונות בניסיון לשבור את השליטה של הבנקים בתחום האשראי הצרכני. 

ואכן, הגופים החוץ־בנקאיים וגם הבנקים עצמם משתמשים במידע שבמאגר ונעזרים בו בהחלטה אם להעניק ללקוח הלוואה ובאיזו ריבית. לפי הדו”ח השנתי של בנק ישראל בנוגע למאגר נתוני אשראי, שפורסם אתמול, אשתקד נעשו 8.9 מיליון שימושים במאגר. 

ועדיין, אף שהמאגר הולך ותופס תאוצה, קשה לומר שהוא גרם לזעזוע בשוק, לא מבחינת נתחי השוק ובטח שלא מבחינת הריביות. הירידה בריבית שנרשמה בשנה האחרונה קשורה בכלל לגורמים אחרים ולצעדים שנעשו בעקבות משבר הקורונה.

כסף | צילום: שאטרסטוק

כדי שהמאגר באמת יצליח לא מספיק שרק הגופים נותני האשראי יעשו בו שימוש, אלא גם הלקוחות צריכים להיעזר בו. נותני האשראי משתמשים במאגר כדי לשפר את מערכות החיתום שלהם וכדי להיות בטוחים שהם מעניקים הלוואה שגם תחזור, אולם הם לא ימהרו להתנדב ולהוריד מחירים. כדי שזה יקרה, הלקוח צריך לבוא ולהראות שהוא מודע לדירוג שלו ולכך שהוא יכול להתמקח ולדרוש תנאים טובים יותר. לפי בנק ישראל, ל־78% מהישראלים יש דירוג טוב ומעלה, והם בהחלט יכולים לשפר את מצבם אם רק ידרשו, או לפחות ישוו הצעות. 

מהנתונים שפרסם בנק ישראל עולה כי ב־2020 נרשמה קפיצה של 57% בהשוואה ל־2019 במספר האנשים שביקשו לקבל דו”ח על הדירוג שלהם. אולם מדובר עדיין בנתונים נמוכים: רק 94 אלף איש מתוך יותר מ־6 מיליון איש הרשומים במאגר. לפי החוק, כל אחד יכול לקבל חינם אחת לשנה דו”ח על דירוג האשראי שלו. לכן, כל מי שמבקש לקחת הלוואה צריך לצאת מהפסיביות, להוציא את הדו”ח על נתוני האשראי שלו ולהבין איך הוא יכול לשפר את הדירוג שלו. אם יש לו דירוג טוב, הוא יכול לקבל כמה הצעות ולדרוש לקבל תנאים מתאימים לדירוג. אם לא תשוו ותדרשו, אף אחד לא יתנדב לתת לכם.