מזומן | צילום: שאטרסטוק
פיקדונות הציבור זינקו ב-236 מיליארד שקל במשבר - והתשואה עליהם נשחקה
מדובר בקפיצה של 18% - לעומת עלייה ממוצעת של 4.8% ב-20 השנים האחרונות. יותר ממחצית מהסכום נותר בחשבונות העו"ש ולא צבר ריבית; התשואה הממוצעת על הפיקדונות עמדה על 0.15% בלבד. בבנק ישראל מעריכים כי בעקבות היציאה ממשבר הקורונה, היקף הפיקדונות יירד
אחת ההשלכות של משבר הקורונה היא עלייה חדה בהיקף הפיקדונות של הציבור. מנתונים שפרסם היום (ב') הפיקוח על הבנקים עולה כי היקף הפיקדונות התנפח אשתקד ב-235.6 מיליארד שקל - זינוק של 18% - לכמעט 1.5 טריליון שקל. זאת לעומת עלייה ממוצעת של 4.8% לאורך 20 השנים האחרונות. בבנק ישראל מציינים כי לא מדובר בתופעה ייחודית לישראל; בארצות הברית למשל זינק אשתקד היקף הפיקדונות ב-30%.
קראו עוד בכלכליסט:
לעלייה בפיקדונות היו מספר סיבות: ראשית, הירידות בשווקים בתחילת המשבר, שגרמו לציבור להתבצר במזומן; שנית, לדברי בנק ישראל, הממשלה הגדילה לאורך שנת 2020 את הוצאותיה ב-90 מיליארד שקל, כשחלק מהסכום חלחל בסופו של דבר לפיקדונות: "חלק הארי מהוצאות אלה נועד לתשלומי העברה למשקי בית ולשירותי רווחה. ממשלת ישראל הזרימה כספים בהיקפים חסרי תקדים במספר ערוצים למשקי הבית והעסקים בישראל". כמו כן ציינו בבנק ישראל את הפעולות שהבנק המרכזי בעצמו עשה - שכללו רכישות של אג"ח ומט"ח בעשרות מיליארדי שקלים, ותרמו גם הן לעלייה בהיקף הנזילות.
עיקר העלייה נרשמה בפיקדונות קצרים ובעו"ש, "מה שמרמז שהציבור העדיף כספים נזילים לאורך המשבר", מעריכים בבנק ישראל. 56% מהעלייה הם למעשה עלייה ביתרות עו"ש, קרי כסף שאין עליו כלל תשואה.
עוד נזכיר כי בעוד הריבית בפיקדונות נמוכה ממילא, בבנק ישראל מצאו כי בעקבות העלייה בהיצע הפיקדונות, כמו גם הירידה בריבית בנק ישראל, התשואה על הפיקדונות נשחקה עוד יותר, ועמדה על 0.15% - לעומת 0.4% לפני המשבר.
בעוד הפיקדונות זינקו בחדות אשתקד, תיק האשראי של הבנקים צמח ב-4% בלבד. בעקבות זאת אם היחס בין האשראי לפיקדונות עמד על 77% לפני המשבר, הוא ירד בעקבות המשבר ל-72% בלבד, מה שאמור לכאורה לאפשר לבנקים לצמוח באופן אגרסיבי יותר באשראי. אולם בבנק ישראל מציעים שלא להתבשם בנתוני הנזילות הגבוהים.
"העלייה בפיקדונות הציבור תרמה לשיפור נזילותה של מערכת הבנקאות, והתבטאה מנגד בשחיקת יחס המינוף במערכת הבנקאות. חשוב להדגיש שעם התאוששות השווקים, עשוי הביקוש לנזילות מצד הציבור לרדת, מה שצפוי לגרום לחלק מפיקדונות הציבור לנוע לשוק ההון בהיקפים משמעותיים, כך שההישענות עליהם לצורכי נזילותה של מערכת הבנקאות חייבת להיעשות באופן שמרני", מציינים בבנק ישראל.