נחתמו החוזים: פרויקט נימבוס הממשלתי יעסיק כ-3,000 עובדים

לפני מספר ימים חתמה ממשלת ישראל על חוזה מול אמזון וגוגל, הזוכות המאושרות במכרז הראשון בפרויקט נימבוס לאספקת שירותי ענן למגזר הממשלתי בישראל. הזוכות יחויבו להקים אזורי ענן בישראל (Region) בשנתיים הקרובות. עד שיוקמו, יספקו הזוכות שירותי ענן מהולנד, מגרמניה ומאירלנד. המכרז תקף לשבע שנים, עם אפשרות להארכות עד לתקופה של 23 שנה בסך הכל. 

פרויקט נימבוס נועד לאפשר למשרדי הממשלה, לגופי הביטחון ולגופים נוספים במשק לצרוך שירותי ענן בצורה מתקדמת. המשמעות הישירה של המהלך היא ששירותי המחשוב של הממשלה (במובן הרחב ביותר של המונח) יסופקו על ידי גורמי חוץ, בסוג של מיקור חוץ. מעבר כזה יאפשר לממשלה לשלם על צריכה בפועל (אם הממשלה נסמכת על מערכת שהיא בונה לעצמה, הרי היא צריכה להתאים אותה כך שתוכל לספק את דרישות השיא; כשהיא רוכשת שירותי ענן, היא משלמת לפי שימוש בפועל). כמו כן הממשלה תוכל לבצע ביקורת טובה יותר של הוצאותיה, להטמיע טכנולוגיות חדשות בקצב גבוה, ולשפר את האבטחה והגישה מרחוק.

הדרישה לספק שירותי ענן מאזור (Region) ישראלי תבטיח לממשלה רציפות תפקודית במקרה של תקלה עולמית ברשת האינטרנט, וכן את ריבונות ופרטיות המידע בהתאם לחוק הישראלי. במענה לשאלות כתבים, הבהירו אנשי החשב הכללי כי בחוזים שנחתמו עם הספקים נלקחו בחשבון הרגישויות הפוליטיות, וננקטו צעדים שיבטיחו כי "התארגנויות פוליטיות של עובדים" לא יפגעו באספקת שירותי ענן. כמו כן חויבו הספקים הזוכים להקים חברה-בת ישראלית כדי שזו תהיה כפופה באופן מלא לחוק הישראלי. במענה לשאלת "כלכליסט" הובהר כי מבחינה עקרונית כל ספק יחויב להתקשר עם כל משרדי הממשלה והגופים הביטחוניים. 

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר | צילום: מיקי נועם אלון

הקמת האזורים בישראל עשויה לייצר תועלות משקיות נוספות. ראשית, מדובר בהשקעה בסדר גודל משמעותי (הערכות שמרניות ביותר מדברות על כ-4 מיליארד שקל); שנית, בעת ההקמה יועסקו אלפי עובדים, ובאופן קבוע יועסקו כ-3,000 עובדים; שלישית, מהלך זה צפוי לייצר תעשייה חדשה של סטארט-אפים הממוקדים בטכנולוגיות ענן; רביעית, מהלך זה עשוי לשדרג את יכולות המחשוב של כלל המשק; חמישית, גוגל ואמזון חויבו בביצוע רכש גומלין בישראל בשיעור של 20% מערך ההתקשרות.

במסיבת העיתונאים שהתקיימה היום רמז החשב הכללי יהלי רוטנברג כי מחיר אספקת השירותים מהזוכות נקבע על פחות מ-80% מהמחיר שמופיע במחירונים העולמיים. עם זאת, אין לדעת כמה שילמו ממשלות אחרות במכרזים דומים.

המפסידות במכרז, אורקל ומיקרוסופט, עתרו לבג"ץ בבקשה להארכת המועד. משמעות העתירה הזו היא שהן שומרות לעצמן את הזכות לערער בעתיד, אך באוצר הבהירו היום כי למעשה לא מתנהל כעת הליך משפטי. באוצר גם ציינו כי מכרז זה, בשל חשיבותו וגודלו, לווה בתהליכי בקרה שלא נעשו בשום הליך רכש, והם חשים ביטחון רב בנוגע להליך. לדבריהם, ההליכים המשפטיים לא יעכבו את ההתקשרות במכרז. כמו כן הובהר כי העובדה שמיקרוספט הפסידה במכרז לא תפגע ביכולת של המשתמשים להשתמש ביישומי מיקרוסופט המוכרים והנפוצים. 

שלב ראשון בלבד

השלב הראשון של המכרז פתח את התהליך ארוך הטווח של הגירת המדינה לענן. השלב השני של המכרז הוקדש להקמת Cloud Center of Excellence, ובו זכתה חברת הייעוץ KPMG. מכרז זה אמור לקבוע את מדיניות המעבר לענן והעבודה בענן. חברת הייעוץ כבר החלה לעבוד, והיא צפויה להציג את ממצאיה בעוד כתשעה חודשים.

המכרז השלישי ממוקד בתהליכי האינטגרציה והמיגרציה (כלומר לסייע למעבר לענן ולתפעול הענן), ונבנה באופן כזה שגם חברות קטנות יוכלו לגשת אליו. במענה לשאלת "כלכליסט" הוסבר כי ריבוי הגופים המתפעלים לא ייצור כאוס, שכן המדיניות תהיה אחידה ולפי קביעת חברות הייעוץ. 

בכירי החשב הכללי הדגישו כי מהלך זה נעשה בשיתוף פעולה עם כלל גורמי הממשלה. עם זאת, יש להמתין ולראות מה תהיה מידת שיתוף הפעולה של משרדי הממשלה האחרים בתהליך ההגירה. כמו כן מוקדם להעריך אם המעבר לענן יהיה שינוי טכני ונקודתי בלבד, או שהוא צפוי לייעל את עבודת הממשלה ולטייב את הקשר בין המשרדים.