תיקון חוק התקשורת שנועד להוריד חסמים בשוק הגיע לכנסת

הפחתת הרגולציה בשוק התקשורת יוצאת לדרך: מליאת הכנסת אישרה הערב את התיקון לחוק התקשורת אותו העלה שר התקשורת איתן גינזבורג, שמשמעותו הסדרה מחדש של השירותים בשוק התקשורת. 

מדובר בתיקון לחוק התקשורת, שקודם על ידי השר הקודם יועז הנדל, ונועד לפתוח את שוק שירותי התקשורת דרך הסרת חסמים וביטול רגולציה. התיקון לחוק עבר את אישור ועדת השרים לענייני חקיקה. בעקבות הפלונטר הפוליטי, לאחר אישור ההצעה בקריאה ראשונה תידרש הוועדה המסדרת להחליט אילו מוועדות הכנסת הזמניות תטפל בה.

"כיום מחויב כל גורם לקבל רישיון ממשרד התקשורת, בטרם יתחיל לפעול בשוק התקשורת, לכל פעילות שמעורבים בה מכשירים וטכנולוגיות כגון איתור רכב, ביפר, תא קולי, שיחות ועידה, אפליקציות PTT, פריסת רשתות במתחמים כמו אוניברסיטאות וקיבוצים", אמר שר התקשורת גינזבורג. "החוק יביא לכך שהמדינה תפחית רגולציה ברישוי של חלק משירותי התקשורת ותעביר את מרבית שירותי התקשורת בישראל לרישוי קל ומהיר". 

שר התקשורת איתן גינזבורג | דוברות משרד התקשורת

במסגרת הצעת החוק יבוטל הצורך בקבלת רישיון לצורך הקמת רשתות ומתן שירותים משניים והאכיפה תיעשה לפי היתרים. לפי החוק החדש, מתוך כ-175 בעלי רישיונות, 75 יעברו לפטור, ו-75 יעברו למסלול מהיר של היתר כללי בתוך שבועיים. 

פתיחת השוק למשקיעים מחו"ל

לפי החוק כיום, קיימת חובה לקבלת רישיון פרטני על פעילויות כמו הפעלת אזעקות, אפליקציות, מרכזיות טלפון פנימיות במפעלים, ואותה התיקון לחוק מבקש לבטל. את הצורך ברישיון יחליף היתר כללי שייקבע על ידי שר התקשורת ויאפשר לכל מי שמעוניין להעניק שירותי בזק לעשות זאת בכפוף לתנאים מסוימים, כמו גם הודעה מוקדמת ורישום במשרד התקשורת. שירותים בעלי חשיבות גבוהה, כמו הנחת תשתית סלולר, תשתית נייחת וכבלים תת-ימיים, יוחרגו מההקלות ועדיין ידרשו רישיון.

במשרד התקשורת העריכו כי התיקון לחוק התקשורת יוריד חסמי כניסה ויפתח את השוק למשקיעים חדשים מהעולם. לצד ההקלות, משרד התקשורת ימקד פעולות פיקוח ואכיפה בשלב שלאחר הכניסה, כדי לוודא שהשחקנים החדשים בשוק פועלים בהתאם לחוק.