אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כמחצית מהזכאים לקצבאות קיום אינם מקבלים אותן אלעד גרשגורן

כמחצית מהזכאים לקצבאות קיום אינם מקבלים אותן

סדרת מחקרים של ביטוח לאומי מגלה ש־53% מזכאי קצבת הבטחת הכנסה קבועה אינם מקבלים אותה. גם 62% מהנכים ו־57% מהזכאים לסיוע בשכר דירה לא ממצים את זכויותיהם. הסיבות: טפסים מסובכים ופחד מפקידים מלחיצים

26.05.2021, 06:58 | שחר אילן

כמחצית מהזכאים לקצבאות קיום של ביטוח לאומי ולקצבאות נוספות המיועדות לשכבות חלשות אינם מקבלים אותן. 53% ממי שזכאים לקצבת הבטחת הכנסה לטווח ארוך, וכן 61% מהזכאים לדמי אבטלה ו־62%-25% מהזכאים לקצבת נכות (תלוי בהגדרות) — אינם מממשים את זכאותם. גם קצבאות הסיוע לשכר דירה לא מגיעות במלואן לרבים הזקוקים להן: כ־57% מהזכאים לסיוע בשכר דירה ממשרד השיכון לא מקבלים אותו. המשמעות היא שמאות אלפי אנשים מהשכבות החלשות ביותר אינם מקבלים אפילו את הסיוע המועט שהם זכאים לו בשל קושי במיצוי זכויות.

קראו עוד בכלכליסט:

הנתונים הקשים מתפרסמים בגיליון חודש מאי של כתב העת של ביטוח לאומי "ביטחון סוציאלי", המוקדש למחקרים בנושא מיצוי זכויות. את הגיליון פותח מאמר של סמנכ"ל המחקר והתכנון של ביטוח לאומי לשעבר פרופ' דניאל גוטליב, המסכם עשור של מחקרים של ביטוח לאומי בשיתוף בית הספר לעבודה סוציאלית של האוניברסיטה העברית בנושא מיצוי הזכויות. הנתונים מתייחסים לתקופה שלפני הקורונה. גוטליב מציין ש"מיצוי זכויות בשיעור גבוה הוא אחד מיעדיה של מערכת ביטחון סוציאלית משגשגת". לדבריו, עד לסדרת המחקרים שעליה הוא מדווח, לא היו מחקרים שיטתיים ומקיפים בנושא זה.

מימין פרופ מימין פרופ' דניאל גוטליב ומאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי | צילומים: עמית שאבי, יואב דודקביץ מימין פרופ

ככל שהקצבה קטנה יותר, המיצוי נמוך יותר

הנתונים המשמעותיים ביותר במחקר מתייחסים לקצבת הבטחת הכנסה. מדובר בחגורת הביטחון האחרונה שניתנת למשפחות העניות ביותר. מתברר ש־37% מהזכאים לקצבת הבטחת הכנסה לתקופה כלשהי אינם מקבלים אותה. חמור מכך — 53% מהזכאים להבטחת הכנסה לתקופה של שנה לפחות, כלומר עניים קבועים, אינם מקבלים אותה. בסך הכל מדובר ב־79 אלף משפחות עניות, חלקן עניות מרודות, שזכאיות לקצבה ואינן מקבלות אותה.

מתברר שככל שהקצבה הצפויה קטנה יותר, אחוז המיצוי נמוך יותר. 80%-70% מהזכאים לקצבה חודשית בגובה של עד 1,500 שקל — עד 18 אלף שקל לשנה — אינם מקבלים אותה. 37% מהזכאים לקצבה חודשית של 3,500  עד 4,000 שקל אינם ממצים את זכאותם. מדובר במשפחות עניות רבות שמפסידות כ־40 עד 50 אלף שקל בשנה. בולטת מאוד העובדה ש־62% מהנשים החד־הוריות עם שני ילדים לא ממצות את זכאותן לקצבה.

61% מהמובטלים שזכאים לדמי אבטלה, כלומר שלושה מכל חמישה מובטלים, אינם פונים לקבל אותם. נתון זה מתייחס לתקופה שלפני הקורונה, ולמרות זאת מדובר בנתון מפתיע בשל המודעות הגבוהה בציבור לדמי האבטלה.

ממצאים קשים התגלו גם בעניין מיצוי הזכות לקצבת נכים, אלא שבעניין זה התפתח ויכוח בין החוקרים על הגדרת מיצוי הזכויות. אם מתייחסים למי שסורבו לקבל קצבה בעבר אך עכשיו עומדים בתנאים ואינם מקבלים אותה, הרי ששיעור חוסר המיצוי בקצבת נכות עומד על 25%. אם מכלילים גם את מי שפנו וסורבו ועכשיו הם זכאים כמי שלא מיצו זכויות, הרי ששיעור חוסר המיצוי של קצבת נכות נוסק ל־62% – נתון קשה מאוד.

החוקרים לא בדקו רק את קצבאות ביטוח לאומי אלא גם הטבה חשובה מאוד אחרת למשפחות מעוטות יכולת — סיוע לשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון. הסיוע ניתן רק למשפחות שאין להן דירה ונע בין 500 ל־1,500 שקל בחודש. כלומר, מדובר ב־6,000 עד 18 אלף שקל בשנה. 

החוקרים חילקו את הזכאים לשתי קבוצות — מקבלי קצבאות קיום מביטוח לאומי (הבטחת הכנסה ונכות) ובעלי שכר נמוך שאינם מקבלים קצבאות. 46% ממקבלי קצבאות הקיום, שזכאים לסיוע בשכר דירה, אינם מקבלים אותו. זאת אף שהם כבר הוכיחו יכולת למצות זכויות מסובכות ביותר. בקרב מי שיש להם שכר נמוך מאוד אבל אינם מקבלים קצבאות קיום המצב גרוע בהרבה — 70% אינם מקבלים סיוע בשכר דירה. מדובר ב-313 אלף משקי בית בסך הכל. גוטליב אומר ש"אנשים בקושי יודעים על קיומה של הזכות הזו".

חלוקת מזון לנזקקים בעיר לוד, צילום: דנה קופל חלוקת מזון לנזקקים בעיר לוד | צילום: דנה קופל חלוקת מזון לנזקקים בעיר לוד, צילום: דנה קופל

תסמונת המסמך החסר

המחקר של גוטליב בדק גם מה היה מגדיל את הסיכויים להגשת בקשה לקבלת קצבת הבטחת הכנסה. 90% אמרו שהיו סיכויים רבים יותר שיגישו בקשה, אם היתה ודאות שיקבלו את הקצבה בסוף התהליך, 88% אמרו שאם ביטוח לאומי היה מספק יותר מידע על הקצבה היו מנסים למצות זכויותיהם ו־86% אמרו שהיו סיכויים רבים יותר שיגישו, אם התהליך היה פשוט יותר.

מהתשובות מתברר שחסמים רבים נובעים מכך שלאנשים משכבות חלשות קשה מאוד לעמוד בדרישות לקבלת קצבאות. 52% אמרו שהם נלחצים ממפגשים עם פקידים, 58% מתקשים להבין את הטפסים, 56% אמרו ש"לעתים פקידים גורמים לך להרגיש שאתה רמאי".

החוקרים נועם תרשיש ורוני הולר מבית הספר לעבודה סוציאלית של האוניברסיטה העברית בדקו באמצעות ראיונות עם מקבלי קצבאות הבטחת הכנסה וקצבת נכות את החסמים לקבלת הקצבאות. הם כותבים ש"ההליך אצל רבים ממשתתפי המחקר היה רווי חסמים כבדי משקל, חסמי ידע, חסמים בירוקרטיים וחסמים פסיכולוגיים". 

מעיין (27) סיפרה ש"זה היה אחד התהליכים הכי מתסכלים בירוקרטית שאי פעם עברתי". חלי (47) דיווחה על תהליך "קשה נפשית, קשה בריאותית, קשה פסיכולוגית". טינה (32), מקבלת קצבת נכות, אמרה כי, "עד היום אני לא יודעת מה מגיע לי מביטוח לאומי". אחד המכשולים הבולטים הוא ריבוי הטפסים המסובכים למילוי והצורך להביא כמויות של אישורים כספיים ובריאותיים. חלי (48) סיפרה ש"לקח לי חודש לסדר את הניירת ואני רואת חשבון מוסמכת. מישהי אחרת היתה מוותרת מזמן או הולכת לאחד המכונים כמו לבנת פורן וזכותי". מהמחקר עולה שהטקטיקה החשובה ביותר לצליחת ועדה רפואית היא תיק מסודר להפליא שבו כל המסמכים הדרושים.

אחת הבעיות הקשות בתהליך היא אובדן מסמכים שכבר הוגשו לביטוח לאומי. חלק מהמרואיינים רואים בכך שיטה שמטרתה למנוע מיצוי זכויות. חוקרים ישראלים נתנו לתופעה הזו בעבר את השם "תסמונת המסמך החסר".

משרד השיכון: "נתונים שגויים"

חלק מהנשאלים הצביעו על שינויים לטובה שחלו בביטוח לאומי בשנים האחרונות ובכלל זה מערכות טכנולוגיות שמקלות את התקשורת וכן שיפור בתודעת השירות של הפקידים. בין היתר הוקמו לשכות "יד מכוונת" שמספקות בחינם הכנה לוועדות הרפואיות. משה (26) אמר ש"זו מערכת שהולכת בצעדים של צב. אבל לאורך תקופה אתה רואה התקדמות".

פרופ פרופ' ג'וני גל | צילום: אוראל כהן פרופ

מחקר נוסף של תרשיש ופרופ' ג'וני גל מהאוניברסיטה העברית סקר את המאמצים של ביטוח לאומי בעשור האחרון לערוך רפורמה בתחום מיצוי הזכויות. החוקרים כותבים ש"הדבר נועד לתת מענה למשבר אמון מקיף של הציבור במוסד לביטוח לאומי". אחת הסיבות העיקריות לרפורמה היתה ההכרה של מנכ"ל ביטוח לאומי לשעבר שלמה מור יוסף כי בשל התנגדות האוצר הוא לא יוכל להרחיב את הזכאות לקצבאות. לכן הדרך לסייע לאנשים רבים יותר היא הרחבת מיצוי הזכויות. זאת באמצעות שינוי נהלים, שינוי גישת הפקידים ובמקרים מסוימים פנייה ישירה לזכאים.

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה ש"המשרד מעניק מדי חודש סיוע בשכר דירה לכ־178  אלף משפחות, בהיקף של כ־2 מיליארד שקל בשנה". במשרד טוענים שמסד הנתונים שהוא העביר לפרופ' גוטליב "התברר כשגוי, חסר ולא עדכני ומקומם שתוצאות המתבססות עליו מופיעות במחקרו של גוטליב". 

"המשרד פועל ללא לאות לסייע לאזרחים רבים ככל שניתן. בין היתר ערך קמפיין מיצוי זכויות בחברה הערבית". גוטליב מסר בתגובה ש"כל חישובי המיצוי נעשו אך ורק על ידי רשות המסים ומשרד השיכון". הוא אינו סבור שאפשריים שינויים משמעותיים בתוצאות, אבל אומר ש"אם יש תיקונים, אשמח לקבל אותם ולתקן את המאמר בהתאם".

מביטוח לאומי נמסר בתגובה ש"חוק ביטוח לאומי סבוך ומורכב מהרבה מאוד פרטים, ולדעתנו יש להקל ולפשט אותו כדי להבטיח מיצוי זכויות". 

בביטוח לאומי מציינים שבשנים האחרונות המוסד היה שותף לכמה צעדים להנגשת זכויות ובין היתר להנהגת מנוע מיצוי הזכויות הממשלתי. "ביטוח לאומי ימשיך לבדוק את עצמו, ולשתף פעולה עם כל גורם ציבורי לטובת מיצוי זכויות ושירות הציבור".


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות