המעסיקים חברו לרפובליקנים במאבק נגד המסים של ביידן

הלחץ המופעל על ממשל ביידן שלא לעלות מסים הופך עתה למאורגן. בימים האחרונים החלה להיבנות קבוצת אינטרס שמטרתה למנוע מהממשל להביא לשינויים בקוד המס, בין השאר, העלאת מס החברות ושיעור המס המינימלי. 

שלשום הודיעה על התגבשותה קואליציה בולטת במיוחד — יוצרי המשרות של ארה"ב עבור התאוששות חזקה. הקבוצה מונה 28 איגודים של מעסיקים גדולים ובהם מלונאים, מכונאים, סיטונאי מזון וסיטונאי שתייה חריפה. "העלאות מסים על יוצרי המשרות של אמריקה יעכבו את ההתאוששות הכלכלית, זאת במקום לתדלק אותה ולנטרל את העלויות הכלכליות בהוצאות חכמות על תשתיות", כתבו מארגני הקואליציה בהצהרה.

שיתוף הפעולה בין התאגידים הללו נועד להפעיל לחץ על נבחרים מהמפלגה הדמוקרטית שמחזיקים בתפקידם במדינות מפתח (המוגדרות מדינות סגולות). המטרה היא לנסות ולאתגר את הנרטיב ששולט כיום בשיח הציבורי ובדעת הקהל, לפיו יש לשקם את התשתיות המתפוררות של ארה"ב באמצעות מיסוי האולטרה־עשירים והתאגידים הגדולים שנהנים מהטבות מס מפליגות. במקום זאת, השאיפה היא למקד את המסר בכך שהתוכנית הנוכחית תחייב הוצאה ציבורית גדולה שתעיק על המעסיקים הגדולים במשק, תאט את ההתאוששות והצמיחה שתחלחל מטה ותפגע במעמד הבינוני והנמוך. 

"אני לא אנטי־תאגידים"

בשבועות האחרונים פועלים בממשל לקדם את תוכנית תשתיות הענק American Jobs Plan בעלות של 1.7 טריליון דולר, שאמורה לצאת אל הפועל לאורך עשור. התוכנית צפויה לטפל במערכות התחבורה, החשמל והמים המתפוררות תוך יצירת מיליוני משרות, ולשמש כלי לטיפול במשבר האקלים וקידום צדק חברתי עבור המעמד הבינוני והנמוך, אוכלוסיות לא לבנות, ילדים וקשישים. התוכנית המקורית הסתכמה ב־2.2 טריליון דולר, אך בעקבות מו"מ עם המפלגה הרפובליקנית שהתחיל בשבועות האחרונים וטרם הסתיים, נחתך היקפה.

כשהציג ביידן תוכנית דומה במהלך הקמפיין שלו לנשיאות, חזר ועלה נושא המימון שלה, כדי שביידן ייאלץ להודות כי בכוונתו להעלות מסים — אמירה לא פופולרית בלשון המעטה, במיוחד בתקופת בחירות. ביידן אכן מתכנן שורה של שינויים שמכוונים לאחוזון העליון במדינה והתאגידים הגדולים, שנהנו בשנים האחרונות משיעורי מס נמוכים, שכמותם לא נראו זה עשורים. "אני לא אנטי־תאגידים, אבל הגיע הזמן שהם יתחילו לשלם את חלקם ההוגן", אמר ביידן מוקדם יותר החודש. "זמן רב מדי יש לנו כלכלה שמעניקה כל הנחה אפשרית בעולם לאלו שזקוקים לה הכי פחות".

בין היתר מבקשים בממשל ביידן לעלות את מס החברות מ־21% ל־28% ולהשית צעדים שנועדו לרסן את השימוש במקלטי מס. הצעות אחרות כוללות ביטול סובסידיות וזיכויי מס לחברות מזהמות והעלאת המס המינימלי לתאגידים מכ־13% ל־21% מההכנסה בספרים. במסגרת המהלכים יוגברו מאמצי האכיפה נגד חברות גדולות שמתחמקות ממסים ויבוטלו הוראות שמאפשרות הפחתת חבות מס על רווחים מחו"ל. "אנו מאמינים שהתאגידים יכולים לתרום למאמץ על ידי השאת חלקם ההוגן", אמרה החודש שרת האוצר ג'נט ילן. "אנו מציעים פשוט להחזיר את מס החברות לנורמות היסטוריות". 

במפלגה הרפובליקנית מאידך, ממשיכים להקשיח עמדות. "אנחנו פתוחים לחבילה של כ־600 מיליארד דולר שעוסקת במה שכולנו מסכימים עונה להגדרה 'תשתית'", אמר החודש מנהיג המיעוט בסנאט מיטש מקונל, בהוסיפו כי יש "לדבר על איך לשלם עבור זה בכל דרך אחרת מלבד פתיחה מחודשת של רפורמת המס מ־2017".

גם הדמוקרטים חלוקים

למרות שסקרים מראים בעקביות כי דעת הקהל האמריקאית ניצבת ברובה לצד ביידן, משמאל ומימין, העלאת המס הראשונה בארה"ב מאז 1993 מסתמנת כאתגר פוליטי מורכב, ככל שנוקף הזמן. 

להוציא את הרפובליקנים שלא תומכים בכלל בהעלאת מס, מתגלים סדקים גם במפלגה הדמוקרטית, במיוחד בין ה"מתונים" שמייצגים מדינות סגולות. כך למשל, ג'ו מנצ'ין ממערב וירג'יניה ציין כי הוא מעדיף להעלות את מס החברות ל־25%. גם ריצ'רד ניל, יו"ר ועדת הסנאט לדרכים ואמצעים, חלוק עם ממשל ביידן לגבי חלק מהשינויים. אלה אמנם רק שני נבחרים, אך לביידן יש רוב צר להחריד בבתי הנבחרים וכל מחלוקת פנים־מפלגתית מייצרת מכשול חקיקתי אדיר.

בינתיים, קבוצה של רפובליקנים מתכננת לשלוח הצעה נגדית לתוכנית התשתיות, אותה הם מקווים לקדם כהצעה דו־מפלגתית. בין השאר מדובר על קיצוץ נוסף בהיקפה ל־1 טריליון דולר, שמגלמים מסגרת גדולה פי שניים מזו שהציעו בשבוע שעבר מנהיגי המפלגה, אך רק כשליש מהתוכנית המקורית. לפי ההצעה המצומקת, לא תידרש כל העלאת מס חברות, לא יינתנו הטבות מס לפרויקטים שקשורים לאנרגיה מתחדשת וחלק מההון הנדרש לתוכנית יימשך מהסכום שכבר אושר וטרם נוצל, מתוך חבילות ההצלה.