הבנקים תפסו טרמפ על תוכניות הסיוע

בנק ישראל הפעיל סדרה של צעדים שמטרתם היתה לרכך את המכה הכלכלית הקשה שהביא עמו משבר הקורונה. אלא שלא בטוח שכל הצעדים שעשה סייעו למי שבאמת זקוק לכך.

אחד הצעדים שעשה בנק ישראל היה להעניק לבנקים הלוואות בריבית אפסית, ובשלב מסוים אף שלילית, על מנת שאלו יעניקו עם כסף זה אשראי לעסקים קטנים שנפגעו במשבר בריבית נמוכה של כ-3%. לתוכנית הזו היה ביקוש, ונכון לסוף אפריל בנק ישראל סיפק לבנקים מקורות לאשראי בהיקף של 31.6 מיליארד שקל.

מימון זול למי שלא נפגע

בדו"ח השנתי של הפיקוח על הבנקים שפורסם אתמול מופיע פילוח של הענפים להם העניקו הבנקים הלוואות בהתבסס על מקורות המימון הזולים הללו. מהנתונים עולה כי רק 3.1% מההלוואות המוזלות נותבו לעסקים קטנים בענף בתי המלון, ההארחה והאוכל – ענפים שנפגעו באופן דרמטי כתוצאה מהמשבר. לעומת זאת  34.4% מהסכום נותב לחברות מתחום הנדל"ן ובינוי שכמעט ולא נפגע כלל. לשם השוואה, בקרן לערבות מדינה, שבה הוכנס תנאי סף של פגיעה בהכנסות, סקטור הנדל"ן קיבל רק 12% מסך ההלוואות. 

אינפו העזרה לא הגיעה בהכרח לנפגעי הקורונה

העסקים ניצלו את המצב למיחזור הלוואות

יחד עם זאת קיים עיוות אחר בקרן המעיד על ניצול כספי באופן שאינו תואם את המטרה לשמה הוקמה. על פי הדו"ח סך האשראי שניתן לעסקים קטנים ובינוניים עמד על 23.5 מיליארד שקל, אך סך האשראי של הבנקים בסקטורים אלה צמח אשתקד ב-6.5 מיליארד שקל בלבד. בפיקוח על הבנקים מסבירים כי, "הדבר מעיד כי יתכן שהאשראי שהועמד במסגרת הקרנות סייע ללווים למחזר את ההלוואות בתנאים נוחים". כלומר, למרות שמשרד האוצר אסר זאת על העסקים הם מצאו דרכים לעקוף זאת. כך למשל היו עסקים שלקחו את ההלוואה מהקרן באמצעות בנק אחד ופרעובאמצעותה הלוואה קיימת בבנק אחר.

אין ספק שהסיוע של המדינה ובנק ישראל היה הכרחי, ולולא ניתן הפגיעה במשק היתה חמורה יותר, אולם מהנתונים עולה כי במקרים רבים הבנקים ניצלו את ההזדמנות לקבלת מימון זול והעניקו אותו דווקא לסקטורים שנמצאים בצמיחה וברמת סיכון נמוכה והיו מי שתפסו עליו טרמפ על חשבון הציבור.