אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
 "ישראל היא אחת המדינות הפגיעות לשינויי אקלים" צילום: Andrew Wheeler

ראיון כלכליסט

"ישראל היא אחת המדינות הפגיעות לשינויי אקלים"

ד"ר רודולפו לייסי, מנהל מינהל הסביבה ב־OECD, יציג בשבוע הבא דו"ח מיוחד על ישראל. הוא סבור שבנייה אקולוגית היא העתיד, ולא מתרגש ממיסוי על דלק או מלוביסטים של חברות אנרגיה; "ההשקעה בתחנות גז תמנע מישראל מעבר לאנרגיה מתחדשת"

27.05.2021, 14:40 | ארי ליבסקר


ד"ר רודולפו לייסי (Rodolfo Lacy), מנהל מינהל הסביבה ב־OECD, בקיץ שעבר פרסמתם דו”ח מקיף שקובע כי המעבר לגז בישראל יפחית את פליטת גזי החממה במדינה, אך אין בכך מספיק כדי לקרב אותה ליעדים שהציבו מדינות אחרות. בין היתר, הדו"ח ממליץ להטיל מס על דלקים מזהמים. מדוע?

"גז יכול למלא תפקיד חשוב בטווח הקרוב מפני שכשלב מעבר מפחם הוא גורם לפחות זיהום אוויר. אך הסתמכות עליו לא תמנע פליטת פחמן ולא תשיג את היעדים שהותוו בהסכם פריז. והסיכון הוא שההשקעה הרבה שנעשית כעת בתחנות הגז תמנע מעבר לאנרגיה מתחדשת. בנוסף זה לא כלכלי ולא רווחי. למעשה חשמל מגז כבר יקר יותר מזה שמייצרות חוות סולאריות בקנה מידה גדול, והפרש העלויות צפוי לגדול בשנים הקרובות. בנוסף תחנות כוח מגז לא נקיות. הן מוסיפות לפליטת תחמוצת החנקן, שיש לה השפעה שלילית על המגוון הביולוגי. הפקת גז אחראית לכמה חומרים הידועים כמסרטנים. לעומת זאת, אנרגיה מתחדשת, בעיקר סולארית, אינה מזהמת את האוויר.

“יתרון שני, זה ייצור מספר רב של מקומות עבודה והזדמנויות עסקיות לחברות גדולות, אך גם לחברות קטנות ובינוניות. מפעל סולארי שמייצר 50 מגה־ואט חשמל ביום יכול ליצור בין 60 ל־80 משרות מלאות קבועות. שלישית, זה יסייע למודלים עסקיים חדשים הקשורים ב־IT ולאפשרויות יצוא לישראל".

ד”ר רודולפו לייסי, צילום: Andrew Wheeler ד”ר רודולפו לייסי | צילום: Andrew Wheeler ד”ר רודולפו לייסי, צילום: Andrew Wheeler

איך מגיעים לשם?

"מס פחמן או העלאת מסים על גז טבעי ופחם יספקו תמריצים ליצרני כוח עצמאיים להשקיע באנרגיה מתחדשת. זו הדרך הנכונה”.

ביום שני הבא תשתתף בישראל בכנס הקיימות של ה־Business Roundtable הישראלי מבית הפורום הכלכלי חברתי ונשיאות המגזר העסקי, בראשות דובי אמיתי, בשיתוף עמותת 2b פרנדלי והמשרד להגנת הסביבה. אתה יודע שבישראל יש מודעות נמוכה להתחממות גלובלית ולובי חזק של חברות אנרגיה. 


"מודעות נמוכה ושתדלנות אנחנו מכירים גם במדינות אחרות ב־OECD. בדו"ח אנו טוענים שכדי לגרום לתמחור פחמן לעבוד, צריך לשבץ אותו במדיניות הוליסטית. צריך להסביר כי פיתוח בר קיימא מוביל לרווחה ארוכת טווח. ואי אפשר לעשות זאת ללא הפחתת פחמן. ישראל היא אחת ממדינות ה־OECD הפגיעות ביותר לשינויי אקלים, לכן הפחתת הפחמן צריכה להיות לב המדיניות. להטיל מס פחמן זה לא מכשיר פופולרי במיוחד, ובכל זאת זה כלי חשוב במעבר לאפס פליטות נטו. כן צריך להפחית את החסמים בתמחור הפחמן, צריכים למצוא חלופות זולות, ובישראל יש לכם שמש בשפע, אבל גם צריכים לתת חלופה, לדוגמה בתחום התחבורה. הטלת מס שייקר את הדלק כאשר לאנשים אין אלטרנטיבה רק תגדיל את חשבון הדלק למשקי בית, בלי להשפיע בצורה ניכרת על הפליטות. אנשים עשויים להרגיש מרומים ולהתקומם, כפי שראינו עם תנועת האפודים הצהובים בצרפת ב־2019. מתן אלטרנטיבות לנסיעה במכוניות, למשל תחבורה ציבורית או תשתיות איכותיות לרכיבה על אופניים, יאפשר לקבל את הגזרה ולהפוך את תמחור הפחמן להוגן ויעיל יותר. אשר ללוביסטים, יש עדויות רבות ממדינות אחרות ב־OECD כי ברגע שיש תמיכה ציבורית רחבה בתמחור פחמן, אז שתדלנות מצד כמה קבוצות אינטרס כבר לא כל כך משפיעה".

תמחור פחמן יכול לפגוע בקבוצות מוחלשות.

"התמודדות עם בעיית עוני אנרגטי מחייבת תמיכה ממוקדת מדיניות לקבוצות אלה. למשל אפשר לתמוך בהן בעזרת השקעות ממוקדות בהתייעלות אנרגטית כמו לרכוש עבורן מזגנים או מקררים שצורכים פחות חשמל, או התקנה של פאנל סולארי על הגג. היות שאחד היתרונות המרכזיים של מס פחמן זה שהוא מייצר הכנסות, אלה יכולות להיות מופנות לאוכלוסיות חלשות ולמתן חלופות לאנשים".

“מפעלים אקולוגיים מייצרים עבודה”

ה־OECD ממליץ להרחיב את השימוש באנרגיה סולארית בישראל תוך ניצול שטחים פתוחים בהיקף של 50 אלף דונם בדרום. אך מינהל התכנון במשרד הפנים מתנגד לכך בטענה שזה יפגע במסדרונות אקולוגיים וממליץ על הרחבת השימוש בגגות ובקירות סולאריים. זו גם גישת המשרד להגנת הסביבה.

"באופן עקרוני אנחנו מסכימים עם עמדת משרדי הפנים והגנת הסביבה. בדו"ח אנו ממליצים במפורש לעשות שימוש מלא בפוטנציאל האנרגיה הסולארית בסביבה בנויה, למשל על גגות וקירות. זה מקרב אנרגיה למרכזי הצריכה, ולכן אין צורך בקווי הולכה. אנרגיית השמש על הגג תהיה חשובה עוד יותר כעת, אחרי ההתאוששות מהקורונה, מכיוון שיש בה פוטנציאל ליצור הרבה יותר מקומות עבודה מאשר מפעלי שמש גדולים במדבר. בנוסף כשמתקינים גגות סולאריים בבניינים של דיירים עם הכנסה נמוכה, ישנה אפשרות להפחית את העוני האנרגטי ואת אי השוויון".

זה מספיק? על פי הדו"ח שלכם, הפוטנציאל של אנרגיית השמש על הגג ושל אנרגיית השמש בסביבה הבנויה הוא בערך 15 עד 38 טרו-ואט (TWh) לשעה, וצריכת החשמל הנוכחית של ישראל, לעומת זאת, היא יותר מ־70 טרו-ואט וצפויה לגדול ל־80 טרו-ואט עד שנת 2040.

"ישראל היא אי אנרגטי, ויבוא ממדינות שכנות עם זמינות קרקע טובה יותר אינו אופציה. לדעתנו יש שתי דרכים לכך. ראשית, תוכלו לבנות מפעלים סולאריים בקנה מידה גדול בדרום. זה עשוי ליצור מקומות עבודה באזורים פחות מפותחים כלכלית. אך זה גם מוביל,  כפי שמזכיר משרד הפנים, להתערבויות במסדרונות אקולוגיים, לאובדן שטחים פתוחים ולצורך להשקיע ברשת ההולכה.

“האפשרות השנייה היא להפחית את הביקוש לחשמל באמצעות מדיניות שאתה נוקט בתחומי השימוש הסופי. בדו"ח אנו נותנים המלצות כיצד להפחית את הביקוש לאנרגיה בתחבורה ובמגורים, למשל מיזוג יעיל ואנרגטי, מכשירים חסכוניים ושיפוצים עמוקים בבניינים, כלומר להפוך את הבניינים ליותר מבודדים לקור ולחום — זה המפתח. 

“אבל ישראל יכולה גם לנקוט גישה מערכתית, שהיא חלק בלתי נפרד ממה שאני קורא לו שיטת העדשה הרחבה. לדוגמה בתחום המגורים קיימות כמה אפשרויות להפחתת ביקוש לקירור, למשל באמצעות תשתיות ירוקות בסביבה העירונית שתוריד את החום.

“אז יש שתי אפשרויות, והדו"ח שלנו מדגיש כי ישראל כנראה זקוקה לשתיהן. ככל שתצליחו להפחית את הביקוש לאנרגיה באמצעות יעילות ועיצוב מערכתי, כך תצטרכו פחות השקעות במפעלים סולאריים בקנה מידה גדול, תפחיתו פגיעה במגוון הביולוגי ותשמרו את הנוף”.

“חייבים אלטרנטיבה לרכב פרטי”

מה עם תחבורה?

“הדו"ח מציע למנוע תלות ברכב על ידי הקצאת יותר שטח להולכי רגל ותיאום טוב יותר בין שימוש בקרקע, דיור ותחבורה, שיפחית את הביקוש לרכב ויעניק עדיפות לתחבורה ציבורית, אופניים ורכבים שיתופיים. הדו”ח מציע פתרונות תחבורה ציבורית על ידי הקצאת נתיבים נוספים בכבישים קיימים לשימוש זה וחיובי עומס בכניסות העיר. כן הוצע לצמצם את שטחי החניה ולייעד אותם להולכי רגל ולרוכבי אופניים. בכל הנוגע למיסוי, הדו"ח ממליץ לבטל הטבות מס לרכבי דיזל ולקבוע מס רכישה על מכוניות בהתאם למידת הזיהום. המלצה נוספת היא להחליף את מיסוי הדלק במיסוי על פי מרחקי נסיעה".

איפה זה עומד היום, איך התקבלו ההמלצות שלך?

"בישראל, כמו באזורים רבים בעולם, תלויים מאוד ברכב. זה מקשה להפחית בפליטת הפחמן ומגביר את התחלואה. המלצותינו מלכתחילה הן בכיוון של התרחקות מתלות ברכב. לישראל תהיה תועלת כפולה: זה יפחית את הפחמן וישפר את הבריאות. הקצאה מחודשת של שטח הכביש ועיצוב מחדש של רחובות הם המפתח. הבעיה היא שככל שישנה הרחבה מתמשכת של תשתיות הכבישים כך כמות הרכבים גדלה, וזו הדינמיקה המרכזית מאחורי התלות ברכב. לכן פיתחו את שיטת התנועה הנעלמת — שמטרתה להקצות יותר שטחים להולכי רגל. מיסוי הולם על כלי רכב ודלקים הוא כמובן המפתח, וכאן ישראל כבר התקדמה, אך עדיין יש מקום להתאים טוב יותר את מיסוי הדלק והמכוניות לנזקים סביבתיים וחברתיים. ראשית, ביטול הטבות המס על צריכת סולר והעלאת המס על רכישת רכבי סולר. המסים האלה ייעלמו כאשר כלי הרכב החשמליים יתפסו את מקומם, אבל אז יש להחיל מסים נוספים הנובעים משימוש ברכב. למשל יהיה צורך להתחשב בשימוש במרחב הציבורי, בתשתיות, גם על זה יש להחיל מס כדי לדרבן נסיעה בתחבורה ציבורית".

ההמלצות העיקריות של הדו"ח בנוגע לבנייה למגורים כוללות צעדים ליצירת שכונות צפופות יותר המבוססות על בנייה ירוקה שחוסכת אנרגיה בכל בניין. הדו"ח ממליץ גם להעניק הלוואה לשיקום מבנים ישנים על פי תקני בנייה ירוקה. המלצות אלו אומצו? 

"ישראל עומדת בפני מחסור בדיור ועוברת לתוכנית שאפתנית להפליא לבניית 1.5 מיליון בתים עד שנת 2040. זה מוביל לשני אתגרים: הצורך להפחית פחמן מהיצע הדיור הקיים; והצורך להבטיח שבדיור החדש תהיה פליטת אנרגיה נמוכה. בבתים הקיימים עלינו להבטיח כי יהיה שיפוץ יסודי שיפחית בהם את השימוש באנרגיה ביותר מ־50%. כדי לאפשר שיפוצים עמוקים, ממשלת ישראל תצטרך לסייע בהורדת העלויות שלהם. לדיור חדש, לתכנון השימוש בקרקע, יש תפקיד מפתח עם הבטחה כי פיתוחי הדיור החדשים הללו ייעשו בתיאום תחבורתי לצד אזורים ירוקים, כי זה חיוני". 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות