אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

מהפכת המידע ב־HealthTech

"מהפכת הדאטה יצרה היסטוריה בתחום הרפואה"

שנת הקורונה גרמה לשינוי מוחלט בהנגשת הרפואה למטופלים ושיתוף הדאטה בין חברות המדיטק, אמרו המשתתפים במושב הראשון בפרויקט The Next Big Thing. לדברי איתי הראל מפיטנגו הלת'טק "השנה החולפת לא פחות מהפכנית ממה שהיתה הכניסה של האינטרנט". מיכל גבע, שותפה־מנהלת, קרן Triventures: "הדרך שבה נצרוך בריאות בעשור הקרוב תשתנה באופן רדיקלי. תור אצל הרופא בזום זה רק הלובי בגורד השחקים"

27.05.2021, 09:29 | הגר רבט



אנחנו נמצאים בראשית מהפכת המידע בתחום הרפואה”, הסכימו המשתתפים במושב  הראשון בפרויקט The Next Big Thing של כלכליסט ו־KPMG שהתמקד בתחום ה־HealthTech ולקחו בו חלק דינה פסקא־רז, שותפה, ראש מערך הטכנולוגיה, KPMG סומך חייקין, מיכל גבע, שותפה־מנהלת, קרן Triventures, ד"ר נועם סלומון, מייסד משותף ומנכ"ל Immunai ואיתי הראל, שותף־מנהל, Pitango HealthTech.

השנה היתה שנה של מהפכות, במיוחד בתחום הבריאות. סייעה למהפכה הזו קפיצה טכנולוגיות משמעותית. אם לוקחים את החיסונים נגד קורונה כדוגמה אז בתחילת המגיפה אמרו לנו לצפות לחיסון תוך לא פחות מארבע שנים, וכפי שראינו זה התקצר משמעותית. לדברי גבע "הקורונה גילחה עשור של קשיי אינטגרציה, אבל היא לא התחילה שום דבר. עולם הרפואה עבר ארבע מהפכות משמעותיות: המצאת חומרי ההרדמה, המצאת הפניצילין ותרופות רבות, מהפכת ריצוף הגנום והיום אנחנו בתוך מהפכת המידע. זה אומר שנאסף הרבה מאוד מידע בריאות מהרגע שנולדנו, כל ביקור אצל הרופא, כל בדיקות המעבדה, כל בדיקות הדימות והפתולוגיה וכן הלאה. לקחת את כל זה ולהצליב עם מחקרים הקליניים ופרוטוקולי טיפול ולהפיק מזה תובנות — זו מהפכת המידע. לכן היא נוגעת בכל כך הרבה תחומים ו יש לנו זכו גדולה לקחת חלק בהיסטוריה הרפואית הזו. מדינת ישראל מובילה את המהפכה הזו״.

על השאלה אם רק הטכנולוגיה אחראית להתקדמות של השנה האחרונה השיב הראל: ״לא רק, זו שנה שגם הרפואה שינתה בה גישה, טיפול ומודלים עסקיים. בעוד עשור או 20 שנים נראה את השנה הזו כלא פחות מהפכנית ממה שהיתה הכניסה של האינטרנט. זו היתה שנה שגרמה לחברות תרופות ובתי חולים להתנהג אחרת, לחלוק ידע וקניין רוחני, להסיר גבולות, להיות פתוחים לשימוש בדאטה בין ארגונים ובתוך ארגונים שלא ראינו בעבר. זה הוליד גם תחום שאנחנו מדברים עליו רבות — העולם של שירותי רפואה מבוססי טכנולוגיה כמו טלה־רפואה  ששינו את כל התמונה. אנחנו בעצם חווים ממש היסטוריה שמבוססת על טכנולוגיות כמו AI, ביג דאטה ורובוטיקה. אבל אולי יותר חזק מזה הוא השינוי בכל התנהלות החברות והפתיחות שלא היתה ונדרשה בשביל להכניס טכנולוגיות כאלה”. 

"הרפואה נהיית מדויקת"

על השאלה אם טכנולוגיות כמו AI וביג דאטה אכן מחקו פערים שהיו בין חברות בתחום הרפואה לבין חברות טכנולוגיה מתחומים אחרים השיבה פסקא־רז: ״אם ניקח את הקורונה כדוגמה, אז ברגע שבאמצעות הדאטה הבינו את מאפיינים או את האקסיומות לגבי המודל — אז מתמטיקאים בחנו אם אנחנו לפני התפרצות או התכנסות של המחלה. זאת אומרת ברגע שאנחנו מתנתקים לרגע מהפן הרפואי, הביולוגי, אפילו האנושי, ועוברים לדאטה — אנחנו מדברים על פתרונות תוכנה. חברות לא מעטות בתחום הבריאות מזכירות יותר חברות תוכנה מבחינת המודל העסקי שלהן וגם ההטמעה שלהן הרבה יותר מהירה והן כפופות להרבה פחות רגולציה ואין התהליכים המאוד ארוכים של פיתוח תרופה או מכשור רפואי. ישראל שבה קופות החולים, המבטח והמטפל הם אותו גוף, ייחודית בכך שיש לה כמות דאטה אדירה ואני מניחה שזה אחד הדברים שהנחו את פייזר לעשות את מה שהיא עשתה, נגישות לדאטה ולמטופלים שיחקה כאן תפקיד אדיר”. 

דוגמה טובה כדי להראות איך התקדמות הטכנולוגית הזו באה לידי ביטוי בחברה במציאות היא חברת Imunnai. לדברי המייסד ד”ר נועם סלומון ״מה שאנחנו עושים זה לנסות להבין את מערכת החיסון באמצעות AI. בתוך התחום הרחב הזה של רפואה וטכנולוגיות, יש גם צד אחר של פיתוח תרופות ומכשירים. רופאים אוהבים להגיד שרפואה היא לא מדע מדויק, אבל אני מגיע מתחום המדע המדויק ויש תחום חדש כזה ברפואה שנקרא רפואה מדויקת,  Precision Medicine, והשאלה איך עושים את זה. בין היתר Immunai מובילה מהפכה ששמה את מערכת החיסון במרכז המפה ושנת הקורונה הבהירה לכולם כמה זה חשוב. אבל מערכת החיסון היא מערכת מורכבת בצורה בלתי רגילה, אז איך אתה ממפה אותה? כשהתחלנו ניסינו לעשות את זה באמצעות מנוע שדומה קצת לוויז ושם את כל המידע האימונולוגי בתוך מערכת מאוד גדולה, והמטרה היא להיות מסוגלים כמו בווייז לנווט את המטופל לאזור של בריאות. בשנה הראשונה מיפינו המון דגימות בשיתוף פעולה עם בתי חולים, והבנו שלרוב המחלות אין עדיין תרופות לכן שווה להשקיע בפיתוח תרופות חדשות. היום אנחנו מובילים תחום חדש של Precision Theraputic״.

על השאלה אם זו מהפכה באותו קנה מידה של מיפוי הגנום האנושי השיב סלומון כי “מיפוי הגנום היה אחד ההישגים האנושיים החשובים. הטכנולוגיה הביולוגיות בעשור האחרון מצליחה להשיג פריצות דרך לא פחותות והיום יש גם את פרויקט האטלס של התא האנושי. מיפוי מערכת החיסון הוא אפילו בשלב אחד מעבר כי הוא מנסה להבין את האינטרקאציות במערכת כולה ומעבר לטריליוני התאים הוא מערב איברים מורכבים. זו שאלת טריליון הדולר להבין מה גורם לאדם אחד להגיב לתרופה לסרטן ולאחר מאוד דומה לו — לא. אני מקווה שאנחנו מבינים שאנחנו בפתחו של עידן חדש ברפואה וצריך להשקיע המון משאבים כי העשורים הבאים ישנו את על מה שאנחנו חושבים על רפואה. 

על השאלה אם החברות הבאות בתחום ייראו כמו Immunai השיב הראל כי ״זה אחד התחומים החשובים שמתפתחים ואני מאוד מאמין בו. מדברים הרבה על קיפול חלבונים למשל, זה נושא שיאפשרו לנו לפתח טיפולים הרבה יותר יעילים ברמה המולקולרית. זה לא ייקח חמש שנים אבל זה יאפשר מהפכה אדירה ברפואה ומבחינה עסקית המשמעות היא טריליוני דולרים״.  

מימין: דינה פסקא-רז, נועם סלומון, מיכל גבע ואיתי הראל מימין: דינה פסקא-רז, נועם סלומון, מיכל גבע ואיתי הראל מימין: דינה פסקא-רז, נועם סלומון, מיכל גבע ואיתי הראל

על השאלה מה התחומים החמים בשדה הזה השיבה גבע כי ״תחום גדול הוא העולם של הנגשת שירותי הבריאות. הדרך שבה נצרוך בריאות בעשור הקרוב תשתנה באופן רדיקלי. את הנגשת שירותי הרפואה מרחוק שנת הקורונה דחפה מאוד קדימה. לפני שנה לא חשבנו לראות רופא בזום והיום זה מובן מאליו, אבל זה רק הלובי בגורד השחקים של הנגשת שירותי רפואה. תחשבי שהרופא לא יצטרך להקליד נתונים למחשב אלא השיחה מתומללת ונכנסת אוטומטית למסד הנתונים, והמחשב ימליץ לרופא על שיטת הטיפול המיטבית לפי הנתונים האישיים שלי. זו הסיבה שמיקרוסופט שילמה 20 מיליארד דולר על חברה בשם ניואנס רק לפני שבוע. וזה רק במובן של שיחה בין רופא למטפל״.

"ישראל בחזית הדאטה"

שנים ישראל נחשבה למעצמת דאטה בתחום הרפואה, האם עכשיו כשהבינו את יתרונות הביג דאטה העולם מיישר קו, או שיש לנו עדיין יתרון? לדברי פסקא־רז: ״פערים יתחילו להיסגר אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שישראל מנטרת את המידע הזה באופן הרבה יותר מעניין וריכוזי יותר מ־20 שנה, ולכן כשרוצים לבדוק היפותזות רפואיות יש פה אתר בטא שייקח לא מעט שנים להדביק. לכן אני לא רואה את זה נפסק מחר בבוקר. מי שגדל בישראל אז המבנה של שוק הרפואה מובן לו מאליו ומהפכת הרפואה הישראלי באמת מתמקדת בחווית המשתמש, לא רק של המטופל אלא גם של המטפל. בסופו של דבר למבנה של שוק הרפואה יש יתרונות. בארה״ב התחום מאוד מבוזר ולכן גם אם תתקבל החלטה שחשוב לאסוף דאטה, לבצע אותה בצורה מסונכרנת יהיה משימה לא פשוטה״.

על השאלה אם גם העולם רואה את היתרון הזה השיב סלומון כי ״חברות בכל תחומי הרפואה צריכות לעשות שימוש בהררי מידע ולישראל יש יתרון עצום, אבל אני כן חושב שצריך לתמרץ את הקופות בארץ להנגיש את המידע כמעט בחינם לחברות — כי בסוף החדשנות  מגיעה מחברות הביוטק והבריאות הדיגיטלית, ושם אני כן רואה מקום לשיפור.

״ברמה המסחרית מערכות היחסים שלנו עם בתי החולים בארה״ב זה משהו שצריך ללמוד בארץ, אבל יש יתרון משמעותי למערכת הבריאות הישראלית. היא מאוד נוחה. השאלה היא איך לוקחים את זה לשלב הבא ומייצרים סביב מערכת הבריאות הטובה מאוד הזו אקוסיסטם יותר מוצלח ממה שקיים היום. יש את כל הכלים להצליח אבל עכשיו צריך לתמרץ את המערכת מלמעלה״. 

על השאלה אם מבחינת קרנות ההון סיכון, לחברות ישראליות יש משהו שלא רואים במקומות אחרים השיב הראל כי ״בפועל רואים התפוצצות, ב־2020 רק עולם הבריאות הדיגיטלית בחברות ישראליות הוכפל והיו כמה סבבי השקעה מאוד גדולים עם הרבה הד. זה ימשיך ואנחנו רואים מלבד קרנות מתמחות בתחום גם קרנות מעולם הטק שמתחילות לטבול את הרגל ולהשקיע מכיוון של אנשים שמתמחים ב־AI או ביג דאטה. 

״אחד האתגרים הוא שבישראל הרבה שנים היתה תפיסה שהטכנולוגיה מנצחת, וזה משהו שאי אפשר להישען עליו. הרבה חברות ישראליות היו ראשונות והכי טובות בטכנולוגיה ובאו חברות אמריקאיות שבנו בסוף מערכת טובה יותר ויכולת טובה יותר להציע את המוצר שלהן — וניצחו. בזה אנחנו עדיין מאחור והחברות שלנו צריכות לבנות את היכולת הזו בצורה גלובלית״. 

לסיכום אמרה מיכל גבע כי ״אי אפשר לפתח חברה בלי טכנולוגיה אבל עקב אכילס המשמעותי של תחום הבריאות הוא אינטגרציה לשוק ואנחנו מרוחקים ממנו. לכן אנחנו רואים חברות שעוברות מהר מאוד לארה״ב. השוק הזה בוער. בשנה האחרונה היו יותר מ־20 הנפקות של יוניקורן. אנחנו חייבים ליהנות ממה שיש בארץ אבל כל הזמן להיות עם העין על שוק המטרה - אחרת נימצא בפיגור״.

* * *

מקיצור התור עד מידע מציל חיים: חמשת הסטארט־אפים המבטיחים בתחום ה־Health

כדי להחליט מיהם הסטארט־אפים המבטיחים בתחום ה־Health, פנינו לשורת משקיעים בולטים בשוק הישראלי וביקשנו מהם לסמן את חמש החברות הצעירות בעלות המוצר החדשני ביותר, הפוטנציאל העסקי הגדול ביותר והעומק הניהולי המירבי שגייסו בין 5־20 מיליון דולר. רק אחת מההמלצות יכלה להיות מתוך חברות הפורטפוליו. לאחר שקלול הנתונים, "כלכליסט" גיבש את רשימת חמש החברות המבטיחות ביותר:

אינפו הגופים המדרגים אינפו הגופים המדרגים אינפו הגופים המדרגים


TailorMed

תוכנה חדשנית שמעריכה את עלות הטיפול

TailorMed פיתחה טכנולוגיה המסייעת למבטחים לחסוך הוצאות מימון לטיפול רפואי. התוכנה של החברה מספקת הערכת מחיר לטיפול ולהשתתפות העצמית של המטופל, מסייעת לחברות למקסם את פתרונות הביטוח ואפילו ממליצה על פתרונות מימון שונים. עבור שוק הבריאות האמריקאי שהינו סבוך, יקר במיוחד ובעיקר מבוזר להחריד, מדובר בפתרון חדשני ודרוש במיוחד.

Laguna Health

הקטנת הסיכון והעלות של אשפוז חוזר

Laguna Helth רתמה את הטכנולוגיה להקטנת הסיכון לאשפוזים חוזרים. עלות האשפוזים החוזרים בשוק התעסוקה בלבד היא 80 מיליארד דולר בשנה. לגונה עושה שימוש בדאטה כדי להתאים תוכנית טיפול וצוות מלווה ולבנות תוכנית התאוששות לחולים בביתם.

Lynx.md

שיתוף והנגשה של מידע רפואי חיוני

Lynx.MD פיתחה פלטפורמה שמאפשרת לארגוני בריאות לנצל את המידע הרפואי שנאסף אצלם ולהנגיש אותו בצורה מאובטחת לפיתוח תרופות, מכשור רפואי ודיאגנוזה מבוססת AI, וכך לקצר את משך התהליך לאישור FDA. הפתרון מסייע לארגוני הבריאות לשתף מידע מכל סוג עם חברות חיצוניות, כאשר המידע נשאר בשליטת ארגון הבריאות.

Nucleai

ניתוח מאגרי ביג דאטה ומציאת טיפול אונקולוגי

Nucleai מפתחת פתרונות בתחום סרטן הערמונית והשד. הטכנולוגיה שלה מאפשרת ניתוח של מאגרי ביג דאטה ומידול מרחבי של הגידול הסרטני ומערכת החיסון בסביבתו בהתבסס על בינה מלאכותית וראייה ממוחשבת. כך ניתן לחזות את התגובה של החולה לטיפול אונקולוגי ספציפי. הפתרון מבוסס ענן ומאפשר איסוף כמויות עצומות של מידע אונקולוגי ממקורות שונים.

Belong Life

תמיכה ומציאת פתרונות לחולי סרטן

Belong Life פיתחה אפליקציה לתמיכה בחולי סרטן ומחלות קשות ובבני משפחותיהם. האפליקציה מסייעת למשתמשים לניהול הקשר עם הרופאים המטפלים, וכן ניהול תקשורת עם מוסדות הבריאות וחברות הביטוח, חיפוש ניסויים קליניים מתאימים, ואפילו חיבור עם מטופלים אחרים במעין רשת חברתית סגורה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות