שיקום המרחב הציבורי יחזיר ביטחון לרחובות

המרחב הציבורי קיבל מעמד חדש בשנה האחרונה. עם פרוץ משבר הקורונה, הפכו המרחבים המשותפים בישראל ובעולם כולו מאזורים המיועדים לתרבות הפנאי למרחבים העונים על הצרכים הבסיסים של תושבי העיר, בהם ניתן היה להפגש, ללמוד, לעבוד, באוויר הפתוח ובבטחה.

בשבועות האחרונים, בחלק מהערים בישראל, אותם מרחבים ציבוריים, הפכו למאיימים. במחי יד, תחושת הביטחון ברחוב הישראלי נעלמה. מהומות ואלימות, מתח פוליטי ודתי הביאו לכך שבאזורים מסוימים, איננו חשים בטוחים יותר, לאחר שנגרמו נזקים אדירים למרחבים הציבוריים, בעיקר בערים המעורבות. 

העדות האילמת של רכבים שרופים ברחובות הן כמו פצע בגוף. ספסלים, שלטים, מקומות בילוי ציבוריים שניזוקו ותחושת חוסר ביטחון שעוד נותרה באויר. דווקא לאחר שנה בצל מגיפת הקורונה, שבה היוו המרחבים הללו חבל הצלה לרבים מאיתנו בתקופות הסגר, חשוב לפעול מהר לתיקון נזקים אלו. למהירות התגובה ישנה חשיבות אדירה בהחזרת המרחב לציבור, ובהחזרת תחושת הבטחון לתושבים להסתובב במרחב הציבורי. הנזק שנגרם במהומות האחרונות לא רק פגע פיזית במרחבים הציבוריים אלא, וחשוב מכך, פגע גם במרקם החברתי העדין שנוצר סביבם ונותר כצלקת מדממת. ומכאן החשיבות, והדחיפות היתרה, בשיקום אותם מרחבים כחלק מהחזרת האמון בין התושבים לבין עצמם. על מנת שנרגיש בטוחים בבתינו ועם שכנינו, אנחנו חייבים להרגיש בטוחים, יחד, בשטחים הפתוחים העירוניים.

נזקי המהומות בלוד | דנה קופל

הקוד הגנטי של הערים המודרניות, טומן בחובו הבטחה לפלורליזם, הכלה, קבלה והחופש להיות. עיר הפתוחה לכל היא בהכרח עיר תוססת, חיה, מתקדמת ומקדמת. והמרחבים הציבוריים בה חייבים לשקף בדיוק את זה . המרחב הציבורי, לפני הכל, הוא המקום בו כולנו שווים. בין אם מדובר בחוף הים, הגינה הציבורית, הספסל בשדרה. המרחב מהווה קו משווה, בו כולם יכולים להשתמש בחופשיות ובאותו האופן – והוא חייב להיות פתוח ומזמין לכולם ולכולן. 

כדי לייצר שינוי, יש לדאוג לתאורה מספקת ברחובות העיר, בפארקים, בגינות ובשבילים. ניתן לגייס את הטכנולוגיה לטובת יצירת מרחב בטוח - באמצעות שילוב של לחצני מצוקה עירוניים, המשדרים למוקד או למשטרה, מצלמות רחוב, ועוד. לספק אינטרנט אלחוטי חזק בכל אזור בעיר. יש לעשות ככל שניתן על מנת לייפות את האזורים המשותפים בעיר , לדאוג לנקיון הולם, לצמחיה מזמינה - כלים הכרחיים שינסכו תחושת ביטחון אישי בקרב התושבים.

בהמשך, יש לתכנן את העיר כך שאזורי מסחר יהיו נגישים ופתוחים, בשעות היום והלילה, כך שהרחובות לא ירגישו שוממים.  הפארקים העירוניים צריכים להיות נעימים ונגישים יותר, מרושתי שבילים, תכנון נופי פתוח ואזורים "מוגנים" יותר שבהם כולם ירגישו בטוחים. אך יותר מהכל, יש לתכנן את העיר כך שכל מרחב ציבורי בה יהיה מסביר פנים ויוכל להוות כיתה, סלון, משרד, או מקום מפגש בו ניתן רגע לעצור בבטחה. 

לאחר אירועי האלימות בשבועות האחרונים, יש להפנות זרקור ומשאבים לכיוונן של השכונות שנפגעו וליצור מרחבים פתוחים וקהילתיים – כאלה שמזמינים את כולם. בימים האחרונים אנו רואים יוזמות עצמאיות של תושבי הערים השונות, אשר מטרתן לקרב ולאחות – צעדות, מפגשים קהילתיים, פעילויות משותפות, כולם מחברים בין הקהילות השונות בתוך המרחב העירוני הפתוח לכל. עם המענה המהיר הנכון, אותם המרחבים בהם הקונפליקט התפרץ, יכולים להיות מקום מפגש אלטרנטיבי העונה על צרכי היומיום שלנו כתושבים, כאזרחים, כבני אדם, שווים זה לזה. מרחב נקי שבו נוכל להפגש שוב בבטחה, מרחב שיוכל לעזור לנו לאחות את הפצעים. 

ב-2008 כתב האדריכל ומתכנן הערים יאן גהל: "חשוב יותר ויותר להפוך את הערים למזמינות, כדי שנוכל לפגוש את עמיתינו האזרחים פנים אל פנים ולחוות הכל ישירות דרך החושים שלנו. החיים הציבוריים במרחבים ציבוריים איכותיים הם חלק חשוב מחיים דמוקרטיים ומחיים מלאים". ב- 2021, אין נכון מכך. 

ד"ר הלה אורן היא מנכ"לית קרן תל-אביב לפיתוח