אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הדלת הפתוחה של ליצמן נכשלה במבחן הפלילי  צילום: יואב דודקביץ

פרשנות

הדלת הפתוחה של ליצמן נכשלה במבחן הפלילי

המעשים המיוחסים לליצמן הם עוד תזכורת לחשיבות הפקידים העצמאיים, אלה שאת כוחם מנסים הוא וחבריו לרסק על המזבח השקרי של "משילות"

29.05.2021, 21:40 | עמיר קורץ

בדיחה שרצה בציבור החרדי מספרת על אדם שפורצת אצלו שריפה בבית, ובמקום לחייג למוקד 102 הוא מתקשר לח"כ חרדי כדי שיפעיל את קשריו במכבי האש כדי שישלחו כבאית כמה שיותר מהר. "חרדי שנתקל בבעיה, קודם כל פונה לנציג שלו בכנסת. הם מאוד זמינים לפניות כאלה וגם נמדדים על הזמינות הזאת בציבור", אומר חבר בכוורת המצומצמת של פוליטיקאי חרדי.


קראו עוד בכלכליסט:


בשנים שבהן כיהן יעקב ליצמן כשר הבריאות הוא הפך את מדיניות הדלת הפתוחה לאג'נדה. בלשכתו התגאו אז באלפי פניות שמגיעות אליהם מכל שכבות האוכלוסייה. שר הבריאות (לפרקים תוארו הרשמי היה סגן השר) ידע היטב עד כמה המערכת מורכבת, בירוקרטית ומוגבלת באמצעים, ועד כמה המפגש איתה עלול להיות מייאש לחולים שבריאותם ואף חייהם תלויים בה. את המפגש הזה מינף ליצמן לצבירת כוח והשפעה.

ב־2019 לשכת השר אפילו הפיצה סרטון שהציג בגאווה עשרות רבות של ארגזים עם כל פניות הציבור שהגיעו אליה, בניסיון להתגונן מול תחקיר "הארץ" שחשף כיצד גייס ליצמן את מערכת הבריאות כדי להעניק טיפול VIP לרבנית שושנה אלתר, רעיית האדמו"ר מגור.

לכאורה, שתי הפרשות שבהן החליטה הפרקליטות להעמיד את ליצמן לדין בעבירות מרמה, הפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט, בכפוף לשימוע, לקוחות מעולם "הדלת הפתוחה" והעזרה לציבור. סביר שזה גם יהיה לפחות חלק מקו ההגנה בשימוע שעוד ייערך לו. אבל למעשה, שתי הפרשות לקוחות מהעולמות הפליליים, גם אם ב"קצה" שלהן היה נהנה מקרב ציבור המצביעים של ליצמן. במילים פשוטות, טוענת הפרקליטות, ליצמן ניצל את מעמדו, מרותו וכוחו השלטוני במשרד הבריאות כדי להשפיע באופן פסול על שיקול דעתם של גורמי מקצוע הכפופים לו, כדי לקדם אינטרסים של אנשים פרטיים.



יעקב ליצמן עם שקית המעדנייה שעליה ניסה להגן בניגוד לחוק, צילום: אוהד צויגנברג יעקב ליצמן עם שקית המעדנייה שעליה ניסה להגן בניגוד לחוק | צילום: אוהד צויגנברג יעקב ליצמן עם שקית המעדנייה שעליה ניסה להגן בניגוד לחוק, צילום: אוהד צויגנברג

"אף פעם לא חליתי כאן"

במקרה הראשון של מלכה לייפר, שנמלטה לישראל מאוסטרליה, חשוד ליצמן בכך שהפעיל לחץ פסול על הפסיכיאטר המחוזי במחוז ירושלים במשרד הבריאות כדי שישנה את חוות דעתו המקצועית, אשר לפיה לייפר כשירה לעמוד לדין וברת הסגרה. לייפר נחשדה בביצוע עשרות עבירות מין ואף אונס בקטינות בבית הספר החרדי שניהלה במלבורן, וממשלת אוסטרליה עמדה בתוקף על הסגרתה. גורמים חרדים פנו לליצמן וביקשו ממנו לפעול למניעת ההסגרה. ליצמן, לפי החשד, נרתם וביקש מהפסיכיאטר, לרבות בפגישות בלשכתו שאליהן זימן אותו, לשנות את חוות הדעת המקצועית.


גם במקרה השני חשוד ליצמן בניסיון להשפיע בניגוד לחוק על החלטות מקצועיות של גורמים הכפופים לו. כאן מדובר בניסיון לסייע לידידו משה גולדיס, שהיה בעלי מעדניית הבוטיק גולדיס בית ישראל בשכונת מגוריו של ליצמן בירושלים, שאף נהג לרכוש בה מזון לביתו. ב־2015 קבעה מחלקת המזון המחוזית במשרד הבריאות כי על המעדנייה להפסיק לייצר ולמכור סלטים ועוד כמה מוצרי מזון. העילה היתה ליקויים תברואתיים ומקרי תחלואה חמורים, בעיקר של נשים בהריון שאכלו במקום ונדבקו בליסטריה וסלמונלה (אחת מהן הפילה). משרד הבריאות אף המליץ אז על ביטול רישיון היצרן למקום. 

גם כאן נרתם ליצמן לפי החשד ונענה לבקשת הסיוע של ידידו גולדיס. הוא הורה לזמן את הדרג המקצועי בשירות המזון לפגישה במעדנייה, וניסה להשפיע עליהם לשנות את החלטתם ולהסיר את המגבלות שהוטלו על המקום. "אני אוכל כאן הרבה ואף פעם לא חליתי", אמר. מפקחי המזון הבהירו שהסרת המגבלות מהמעדנייה מהווה סכנה של ממש לציבור, אולם ליצמן, לפי החשד, דרש מהם לשנות את ההחלטה. בידי המשטרה עדויות ותכתובות דוא"ל, שלפיהן ליצמן אף הציע לכאורה לעובדי מינהל בריאות המזון הטבות בשכר וסיוע בקידומם בתמורה להשארת המקום פתוח. בשל כך המשטרה המליצה להעמידו לדין גם בעבירת שוחד אולם הפרקליטות החליטה לבסוף שלא לכלול עבירה זו בכתב החשדות ששלחה לליצמן.

הטיעון שעשוי להילקח מעדות אילן ישועה

קשה לראות באישומים הללו "עזרה לציבור". לא מדובר בחולה אנוש שזקוק לטיפול רפואי דחוף, או בחסר כל שנתקל בבירוקרטיה קשוחה. הסיוע של ליצמן ניתן לחשודה בעבירות מין חמורות במיוחד בקטינות, ולידיד שחשש למשלח ידו – ובמקום לתקן את ליקויי בית העסק שלו בחר להשתמש בקשריו עם השר כדי שייחלצו. אלה אינם "קיצורי הליכים" או "טלפון לזירוז טיפול" מתחת לרף הפלילי. ליצמן, לפי החשד ובטרם שימוע, ביקש לסייע לעבריינית ולמפר תקנות בריאות לחמוק מעונשם. בשני המקרים הפעולות נעשו משיקולים זרים, ובניגוד גמור לאינטרס הציבורי. 

זה לא יפריע לליצמן לטעון שמדובר בעוד מקרים של סיוע לקהילה. סניגורו ז'ק חן, המייצג גם את שאול אלוביץ' בתיק 4000, מציג בשבועות האחרונים בביהמ"ש דוגמאות רבות לכך שמנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה פעל להטות את הסיקור באתר גם כשזה נגע לאנשי עסקים ופוליטיקאים אחרים שאינם בנימין נתניהו. לפי גישה זו, ליצמן ינסה לטעון שפעל באופנים דומים למען רבים, ושנוהג זה אינו ייחודי לו אלא משותף לפוליטיקאים רבים, בייחוד חרדים. "הטובות האלה התחילו במפא"י ונמשכו בליכוד, אבל ברור שאצל החרדים זה יותר בולט", מנסח גורם המעורה בפוליטיקה החרדית את רוח קו ההגנה. ספק אם הטיעונים יעזרו לליצמן. הוא לא עסק בקיצור בירוקרטיה אלא ניסה להשפיע על חוות דעת והחלטות מקצועיות שאינן בתחום סמכותו. המעשים החמורים המיוחסים לו הם עוד תזכורת לחשיבות פקידים עצמאיים ומקצועיים, אלה שאת רוחם וכוחם מנסים ליצמן וחבריו לרסק על המזבח השקרי של "משילות". 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות