שר החינוך שחרר, השאלה אם הפקידים יוותרו על סמכויות

המבחן האמיתי של רפורמת העצמאות למנהלים שעליה הכריז שר החינוך יואב גלנט בחמישי האחרון יהיה היכולת של פקידי משרד החינוך לשחרר. גלנט הציג רק את הפעימה הראשונה של הרפורמה המיועדת, המכונה גפ"ן (גמישות פדגוגית וניהולית), שעל פי התוכנית אמורה להיות מיושמת בשנת הלימודים הקרובה.

אינפו מרכיבי רפורמת העצמאות

גלנט הודיע שהמנהלים יוכלו לנייד עד 30% משעות הלימוד. החשש האמיתי הוא שכשזה יגיע לדרגי השטח, כלומר המפמ"רים (מפקחים מרכזי מקצוע), הגמישות בפועל תצטמצם בהרבה. בשנה שעברה הודיע משרד החינוך על צמצום חומר הלימודים לבחינות הבגרות ב־30% בשל משבר הקורונה. אבל עלו טענות שכאשר היישום הגיע לדרגי השטח ובייחוד למפמ"רים, החומר צומצם רק ב־15%.

2. הרפורמה קובעת שככל שבית ספר חזק יותר, הוא יקבל יותר עצמאות, וככל שהוא חלש יותר, הוא יקבל יותר ליווי ופיקוח. זה אומר שבעצם העצמאות תינתן רק לחזקים. מנהלים של בתי ספר חלשים יקבלו את החופש לעשות מה שהמפקחים אומרים. כלומר לפערים הרבים בחינוך יתווסף מעכשיו פער נוסף – פער העצמאות. חשש נוסף הוא שהעצמאות תרחיב את היכולת של מנהלים באזורים חזקים לגייס משאבים מבחוץ ולהגדיל פערים.

3. כבר ביוני 2020, עם כניסתו לתפקיד, הודיע גלנט על כוונתו להנהיג רפורמה של עצמאות מנהלים. בפועל הסגרים השני והשלישי שינו את סדרי העדיפויות, ואת המחצית השנייה של 2020 גלנט הקדיש במידה רבה לחלוקת 150 אלף המחשבים הניידים כדי לצמצם את הפערים הדיגיטליים. בשבועות האחרונים הופעלו לחצים כבדים מצד השלטון המקומי לפרסום הרפורמה של עצמאות המנהלים. מן העבר השני אי אפשר להתעלם מכך שגלנט הוא שר בממשלת מעבר והיכולת שלו להציג מהפכות מוגבלת ביותר. לכן כל מה שסביר שיעשה הוא לשחרר קצת חבל למנהלים, וזו המשמעות של הרפורמה שהוצגה אתמול.

4. כמו שקורה בהרבה תוכניות של משרדי הממשלה, הדברים שאין בתוכנית בולטים לא פחות מהדברים שיש בה. אחד מהם הוא העובדה שהתוכנית מתייחסת רק לבתי הספר היסודיים ולחטיבות הביניים ולא לתיכונים. תוכנית לעצמאות מנהלים בבתי הספר התיכוניים תוצג במועד לא ידוע. האמת היא שכל זמן שלא מצמצמים את בחינות הבגרות, אין שום משמעות למתן עצמאות למנהלי התיכונים, שכן הבגרויות מכתיבות בעצם את כל תוכנית הלימודים. רפורמה בבגרויות יצטרך לעשות שר בממשלה קבועה.

בנוסף, ביום חמישי הוצגה רק תוכנית העצמאות הפדגוגית, שהוגדרה כפעימה הראשונה. לא הוצגו המרכיבים הארגוניים והכספיים של התוכנית. כידוע, לעצמאות יש משמעות מוגבלת בלי גמישות תקציבית.

מנכ"ל משרד החינוך עמית אדרי אמר שהתוכנית לעצמאות ארגונית ותקציבית תוצג בתוך שבועות ספורים. לדבריו, הצורך לזרז את פרסום התוכנית החינוכית נבע מהרצון לאפשר למנהלי בתי הספר להכין את מערכות השעות של שנת הלימודים הבאה. היישום המיידי חיובי שכן סמכויות שהמשרד ישחרר, יהיה קשה מאוד להחזיר. אבל אם תקום ממשלת שינוי השבוע, ההחלטה על החלק השני של הרפורמה כבר תימסר לשר החדש.

5. משרד החינוך הדגיש שיישמרו כל מקצועות הלימוד וכן יישמרו כל הזכויות של המורים. שמירת זכויות המורים חשובה, אבל חשוב לא פחות לערוך בחינה מחדש של המקצועות, להפוך חלק מהם לרשות ולהכניס חדשים במקומם. דוגמה לכך הם צרכנות ואוריינות פיננסית, תחומים שתרומתם להכנה לחיים חשובה לאין ערוך יותר מחלק מהמקצועות הנלמדים. מקצועות נוספים שיש לשקול להכניס, לפחות כמקצועות רשות, הם מידענות וסטטיסטיקה ועיבוד נתונים.

יואב גלנט | צילום: עמית שאבי

6. עוד מרכיב שלא קיים בתוכנית הוא שיפור משכורות המנהלים. על פי נתוני משרד האוצר, פער השכר הממוצע בין מנהל למורה באותו ותק עומד על כ־40%. זאת, למרות כמות עבודה ואחריות גדולות בהרבה. דו"ח מבקר המדינה האחרון גילה שכחצי ממנהלי בתי הספר בשנים האחרונות מונו ללא מכרז. הסיבה העיקרית לכך היא הקושי למצוא מועמדים שעומדים בתנאי המכרז. אם עצמאות המנהלים באמת תגדל, זה יכול למשוך אנשים איכותיים לא פחות ואולי הרבה יותר מתוספת במשכורת.

ועדיין, מי שרוצה מנהלים טובים יצטרך להגדיל את משכורותיהם. הבעיה היא שהמנהלים מיוצגים על ידי ארגוני המורים ובהם יש הרבה יותר מורים ממנהלים. אחד המבחנים של האוצר במשא ומתן על ההסכמים הקיבוציים הבאים עם הארגונים יהיה לכפות עליהם הגדלת הפערים בין המנהלים למורים.