עושה למחלבות את העבודה: הפעם המדינה היא זו שמניעה עליות מחירים

גל עליות המחירים בשוק המזון צפוי להתעצם, והפעם מכיוון בלתי צפוי. ועדת המחירים של משרדי האוצר והחקלאות, שאחראית לגבש המלצות ביחס למחירי מוצרים שנמצאים בפיקוח המדינה, דנה בימים אלה בהעלאת מחירי מוצרי החלב שבפיקוח. על פי רוב, דיון כזה מתקיים בוועדה בעקבות בקשת אחת המחלבות, אחרי שמחיר החלב הגולמי עולה ב־3% ומעלה, מאז הפעם האחרונה שבה עודכן. אלא שכעת נראה כי הוועדה הכפופה למשרד האוצר דנה בנושא מיוזמתה, ובכך למעשה המדינה מובילה להרחבת גל ההתייקרויות הצפוי בענף. 

מחירי מוצרי החלב שבפיקוח, הכוללים בין היתר חלב לשתייה, גבינה לבנה, גבינות צהובות במשקל, חמאה ושמנת מתוקה, עלו בפעם האחרונה ביוני 2019, ב־3.4%. מתחילת השנה הנוכחית עלה מחיר המטרה (מחיר החלב הגולמי שמשלמות המחלבות לרפתות) בכ־7%. המחיר שעמד בדצמבר האחרון על 1.94 שקלים לליטר, עלה בינואר ל־1.99 שקלים לליטר וזינק באפריל ב־10 אגורות נוספות לליטר, כך שמחירו עומד כעת על 2.098 שקלים לליטר. ההערכות הן כי מחירו של החלב הגולמי, המתעדכן אחת לרבעון בהתאם לעלויות הייצור, צפוי לעלות שוב בעוד כחודש בעקבות זינוק במחירי המזון לבהמות בבורסות הסחורות בעולם ושינועו לישראל ומחירי האנרגיה. בקיזוז ירידות שנרשמו במחיר המטרה בשנתיים האחרונות שחלפו מאז העלאת המחיר האחרונה לצרכן, המחירים לצרכן צפויים להתייקר בכ־5%.

המחלבות לא פנו

אלא שכאמור הפעם, תנובה, טרה ושטראוס טוענות כי לא פנו לוועדה בבקשה לדון בהעלאת המחירים. מתנובה נמסר לפניית “כלכליסט”: "תנובה לא פנתה לוועדת המחירים ולא פעלה לקדם את הדיון". טרה השיבה בשלילה לשאלה האם פנתה לוועדה או פעלה לקדם את הדיון בנושא. משטראוס נמסר: "לא פנינו". ממשרד האוצר לא השיבו האם המחלבות פנו לוועדה ומסרו כי "הוועדה עוקבת באופן שוטף אחר מחירי המוצרים המפוקחים ועל כן גם אחר מחירי החלב ומוצריו. כשתושלם בדיקה בנושא היא תפורסם לקבלת הערות הציבור".

ההערכות הן כי הבדיקה שמקיימת כעת הוועדה נוגעת לשני מישורים. הראשון נוגע להתייקרות הנוכחית, והשני לשינוי מנגנון העלאת המחירים, מכזה המבוסס על המלצת הוועדה שמחייבת את אישורי שרי האוצר והחקלאות, למנגנון אוטומטי, אשר מתעדכן אחת לתקופה ומאפשר העלאה או הורדת המחיר ללא תלות בשרים. הוועדה כבר קיימה שימוע בנושא, אך לא גיבשה המלצות. 

מדובר בצעד שישרת הן את המחלבות והן את שרי האוצר: המחלבות נפגעו לאורך השנים מכך שהשרים הממונים על הנושא נתנו לשיקולים פוליטיים להשפיע על החלטתם. שרי האוצר נפגעו כי בעצם חתימתם, הפכו לגורם שמזוהה עם ההתייקרות. כך, למשל, לפני כשלוש שנים שר האוצר דאז משה כחלון סירב לחתום על המלצת ועדת המחירים לייקר את מחירי החלב, מה שהוביל את תנובה לעתור כנגדו לבג"ץ, שאילץ אותו לעשות כן.

אלא שהמעבר למנגנון אוטומטי, אם יגובש ויאושר, צפוי גם לאתגר את המחלבות. השינוי יבטל את השיטה הנוכחית, המבוססת על נוסחה "הזוכרת" את התחשבנות העבר ומזכה את המחלבות, גם אם באיחור, על מלוא הסכום שמגיע להן. במנגנון האוטומטי כל עדכון מאפס את המצב, כך שאם המחלבות לא יאמצו אותו, או יעלו מחירים בשיעור נמוך יותר, משיקולי פגיעה בתדמיתן, הן לא יוכלו לדרוש אותו בהמשך. 

מוצרי חלב | צילום: אוראל כהן

עליות נוספות בדרך

העליות החדות במחיר המטרה נובעות מכך שלא נעשו תיקוני חקיקה להסדרת הענף. בינואר הגיע האוצר להבנות עם הרפתנים על הסדרת ענף החלב, אולם ההסכמות, שלפיהן רפתות קטנות ולא יעילות לא ייכללו בתחשיב מחיר המטרה, לא עוגנו בחוק. הדבר הוביל לכך שגם רפתות אלו נכנסו לתחשיב והקפיצו את המחיר.

נראה כי בין שהמהלך לשינוי מנגנון עדכון המחירים יתקבל ובין שהוועדה תגבש המלצה לשרים, מוצרי החלב שבפיקוח צפויים להתייקר. הדבר צפוי להתעכב עד שתתבהר המערכת הפוליטית ובמחלבות יבינו האם ניתן לקדם חקיקה להורדת מחיר המטרה. התייקרות מחירי החלב המפוקחים גוררת אחריה, על פי רוב, גם עליות מחירים של מוצרי חלב שאינם תחת פיקוח, כך שקטגוריה משמעותית בשוק המזון עלולה להפוך את הגל הנוכחי לצונאמי.