אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

מבחן רכב

יונדאי טוסון: ד"ר שמרן, מיסטר הרפתקן, ומה יעשה הצרכן

יונדאי טוסון החדש בולט בהרפתקנות עיצובית מלפנים ושמרנות בשאר חלקיו. תא הנוסעים מרשים, והנסיעה מחוץ לעיר שקטה להפליא. המנוע אינו מהווה אמנם את שיא החדשנות, אבל לא בטוח שזה יעצור את הצרכנים הישראלים

30.05.2021, 23:19 | תומר הדר


יבואנית יונדאי מכרה 2,800 ר

יבואנית יונדאי מכרה 2,800 רכבי יונדאי טוסון עוד לפני ששיווקו של יונדאי טוסון מהדור החדש החל. כלומר 2,800 לקוחות פוטנציאליים נכנסו לסוכנויות יונדאי או לאתרים המקוונים ושילמו מקדמות עבור מכוניות שמעולם לא ראו, לא זכו למשש ואפילו לא ידעו כמה הן עולות. אם חשבתם שהתנהגות צרכנית תמוהה כזו היא מנת חלקם של רוכשי טסלה בלבד, ברוכים הבאים אל העידן החדש של ענף הרכב הישראלי: עידן להיטי המכירות.

מה יש בו בלהיט מכירות פוטנציאלי שמשכנע את עם ישראל להוציא סכומי עתק על מוצר בשווי בלתי מבוטל? התשובה היא תדמית ועיצוב. במקרה של יונדאי טוסון, לתדמית אחראי יונדאי טוסון הקודם וגם יונדאי טוסון שהיה לפניו, וגם זה שהיה לפניהם. יונדאי טוסון המקורי היה רכב כביש־שטח זול יחסית שניסה להתחרות ביפנים. למען האמת, גם כל יתר דורות הטוסון היו כאלה, אבל עם הבדל אחד: נקודת הנחיתות המסורתית של הקוריאנים מול היפנים הלכה ונעלמה. 

בחלק מהדורות ביונדאי הצליחו אפילו לייצר מוצר טוב יותר מהיפנים. אבל כדי לייצר את מכת המחץ הסופית פנו ביונדאי לכיוון מוכר, כזה שהישראלים אוהבים במיוחד: עיצוב שנע בין קיצוני על גבול המטופש לשמרני על גבול המשעמם. טוסון הוא דוגמה טובה. בחזית שלו יש לא פחות מ־14 פנסים שונים, שבעה בכל צד. חלקם פנסי ערפל, חלקם פנסים רגילים. וכל הפנסים גרים יחדיו סביב גריל קדמי ענקי שמזכיר מאוד את הגריל של דגמי מרצדס החשמליים. בצדדים העסק נרגע: לכל יצרן רכב יש מעצב רכב. 

 יונדאי טוסון, צילום: דור מנואל יונדאי טוסון | צילום: דור מנואל  יונדאי טוסון, צילום: דור מנואל

לכל מעצב רכב יש פנקס ובכל פנקס כתוב מה צריך להתקין ברכב כביש־שטח. הטוסון אינו שונה: בתי גלגלים שחורים, מסילות גג מזויפות, כנפיים קדמיות מעט תפוחות, ניגוד בולט להרפתקנות העיצובית שמאפיינת את החלק הקדמי של הטוסון. יש גם פס כסוף לאורך הגג עם עיטורי פלסטיק תמוהים, אבל קשה מעט להבחין בהם כאשר המבט נמשך אל החלק הקדמי. בנוסף, טוסון הוא גם רכב כביש־שטח נמוך למדי, משהו שמנסה לפנות יותר לרוכשים של מכוניות משפחתיות.

 יונדאי טוסון מבפנים, צילום: דור מנואל יונדאי טוסון מבפנים | צילום: דור מנואל  יונדאי טוסון מבפנים, צילום: דור מנואל

איכות גימור גבוהה 

לטוסון יש מנוע בנזין בנפח 1.6 ליטרים. למנוע הבנזין יש מגדש טורבו. הוא מפיק 180 כוחות סוס ויש גם תיבת הילוכים אוטומטית כפולת מצמדים. כאשר ברכבי כביש־שטח מהסוג שכולם יקנו עסקינן, לא חובה להכניס פנימה את הטכנולוגיות היקרות ביותר והטוסון הוא דוגמה טובה. המנוע אינו שיא החדשנות, הוא שם כדי לעשות את עבודתו נאמנה ובלי דרמות מיותרות. אין כוח מתפרץ, רק כוח זורם. תיבת ההילוכים האוטומטית לפעמים מעט מהססת בהילוך ראשון והילוך שני אך ההעברות בסך הכל חלקות. 

יונדאי טוסון מאחור, צילום: דור מנואל יונדאי טוסון מאחור | צילום: דור מנואל יונדאי טוסון מאחור, צילום: דור מנואל

נקודה חשובה שיונדאי לקחה לתשומת לבה: איכות הנסיעה של הטוסון השתפרה מאוד ביחס לדור היוצא, אבל תלוי את מי שואלים ואילו תשובות רוצים לקבל. אם מדובר בזן הנדיר של חובבי רכב, כלומר מי שהצרכים שלו אינם רלבנטיים בשום צורה לאנשים אמיתיים שירכשו את הטוסון, אזי הבשורות טובות – טוסון החדש הוא רכב קשיח משמעותית מהדור היוצא וזה אומר שהוא אוחז הרבה יותר טוב. אפשר לנהוג בו הרבה יותר מהר, רמות ההיזון החוזר שלו יותר גבוהות. אבל את רוב האנשים זה לא יעניין, עבורם טוסון החדש יהיה נוקשה מהטוסון הנוכחי, לפחות כל עוד נוסעים במהירויות עירוניות. 

יונדאי טוסון מבפנים, צילום: דור מנואל יונדאי טוסון מבפנים | צילום: דור מנואל יונדאי טוסון מבפנים, צילום: דור מנואל

בכל מקרה, גם עבור המבינים וגם עבור הפחות מבינים, מחוץ לעיר הטוסון הוא רכב מצוין. רמות השקט בתא הנוסעים גבוהות מאוד והתחושה היא יותר של מכונית נוסעים בנויה היטב ופחות של רכב כביש־שטח, מטרה שרוב יצרני הרכב שואפים אליה באופן אבסורדי כדי לתת ללקוחות שרוצים רכב כביש־שטח תחושה דווקא של מכונית נוסעים.



נקודה נוספת שיונדאי שיפרה באופן משמעותי: תא הנוסעים של הטוסון כמעט ואינו חולק דבר עם זה של הטוסון היוצא. כיום יותר ויותר יצרני רכב מבינים שהלקוחות לא מביעים כלל אכפתיות בנוגע להתנהגות הרכב או ביצועיו ומעדיפים לדעת שבתא הנוסעים יש מקום וגם מערכות שיתמכו בשיעמום של היושבים ברכב. כאן טוסון מצטיין. קודם כל, פרט לספי הדלתות, איכות הגימור גבוהה. חלקו המרכזי של לוח המחוונים נשלט על ידי פאנל כהה ומבריק שמכיל מסך מגע, אך יונדאי מצליחה להתחמק מהמלכודת שבה נפלו אינספור יצרני רכב סינים – הפאנל המבריק אינו מרגיש זול ומסך המגע לא מרגיש עמוס בשטויות שיצרן הרכב ניסה להעמיס בכוח כדי להצדיק את קיומו של מסך ענקי. 

חלקו התחתון של הפאנל מתחבר לקונסולה מרכזית שכוללת כפתורים להעברת הילוכים, מנגנון מעצבן מעט שאינו מצליח להחליף ידית הילוכים ראויה ולפעמים גורם להשהיה קלה בבחירת הילוך. המזגן מפוצל, בקרת האקלים עובדת היטב ויש גם מערכות בטיחות מקוריות אקטיביות. מאחור יש מרווח מחיה סביר לשני נוסעים וגם פתחי אוורור עם שליטה נפרדת לבקרת האקלים האחורית.

בלי להתאמץ 

השורה התחתונה היא שביונדאי לא ממש נדרש מאמץ כדי לייצר להיט. הטוסון הוא בדיוק מה שעם ישראל רוצה וצריך: רכב כביש־שטח, כזה שהעיצוב שלו הוא הרפתקני כביכול אבל שמרני בפועל. שהטכנולוגיות תחת מכסה המנוע שלו אינן החדשות ביותר אבל עושות את העבודה ושהאבזור שלו שופע. הבעיה היחידה ברכבים כאלה היא שלחוק המספרים הגדולים תמיד יש סייגים: עיצובים הרפתקניים רבים מזדקנים בחוסר חן, כך יעיד כל מי שאי פעם רכש קאדילק CTS, וכאשר מדובר באלפי מכוניות זהות שעולות על הכביש כמעט בו־זמנית, החדשנות והייחוד נעלמים במהרה. 

בכל מקרה, בהתחשב בעובדה שבישראל לקוחות מסוגלים לשלם כיום מעל 150 אלף שקל עבור מכונית שלא ראו, סביר להניח שסטטוס הלהיט של היונדאי טוסון החדש יישמר במשך זמן רב. ובמקרה גם יוצא שמדובר ברכב עדיף משמעותית על הטוסון הקודם.


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות