אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"יש 50% צעירים ערבים חסרי מעש. ללא שינוי יהיה פיצוץ גדול" צילום: יוחאי צוברי

ראיון כלכליסט

"יש 50% צעירים ערבים חסרי מעש. ללא שינוי יהיה פיצוץ גדול"

ראש הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי חסאן טואפרה אומר שבעקבות הקורונה אחד מכל שני צעירים ערבים מוגדר חסר מעש וזאת בעיה מהותית. בתוכנית 922 הוקצבו לפיתוח החברה הערבית 10 מיליארד שקל לחמש שנים ונוצלו רק 58%

31.05.2021, 14:53 | שחר אילן

ראש הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי חסאן טואפרה חושף כי מספר הצעירים הערבים חסרי המעש, שלא עובדים ולא לומדים, זינק ל־50% כלומר אחד מכל שניים. 

קראו עוד בכלכליסט:

בשיחה עם כלכליסט אומר טואפרה כי "המדרשות לחינוך במגזר הערבי מייצרות מורים באיכות מאוד נמוכה, שיפור איכות ההוראה זה האתגר הכי רציני". הוא מזהיר שאם הפערים הכלכליים והחברתיים לא יצומצמו, "יהיה פיצוץ חזק יותר" מהמהומות האחרונות. כן הוא חושף שבכוונתו ליזום הקמת מכינות לחיים הכלכליים לצעירים הערבים אחרי סיום התיכון בדוגמת המכינות הקדם צבאיות.

הרשות לפיתוח כללי של מגזר המיעוטים היא הגוף שקידם את יישום תוכנית 922 לפיתוח המגזר הערבי ומכין בימים אלה את התוכנית הבאה שמכונה בינתיים 923. טואפרה אומר ש־922 התמקדה בתיקון הקיפוח התקציבי. התוכנית הבאה תעסוק בפתרון בעיות שורש יוצרות חסמים לשוויון וכן תקבע מדדים להישגים.

חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, צילום: יוחאי צוברי חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי | צילום: יוחאי צוברי חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, צילום: יוחאי צוברי

אישור תוכנית חדשה תלוי כמובן בהקמת ממשלה ואישור תקציב. סביר שתמיכה של מפלגה ערבית בקואליציה תשפיע מאוד על היכולת לאשר תוכנית כזו. תוכנית 922 עמדה על כ־10 מיליארד שקל, מהם נוצלו 58% כלומר כ־6 מיליארד שקל. זו רמת ניצול נמוכה שנובעת מהקשיים הגדולים לאיתור קרקעות וקידום תוכניות במגזר הערבי. טואפרה מציין שברמה הממשלתית ניצול של 80%–85% נחשב טוב וזו השאיפה שלו לתוכנית הבאה. 922 יושמה בין 2016 ל־2020. לקראת 2021 הוחלט להאירך את תוקף התוכנית בכך שיתאפשר שימוש בכספים שלא נוצלו.

טואפרה אומר ש"ההערכה שלי שאנחנו לא הולכים לתוכנית מצומצמת ונצטרך משאבים יותר גדולים. אם אין ממשלה אנחנו בבעיה של לוחות זמנים. לדבריו, ב־923 יושם דגש על מדדים. "אנחנו רוצים לראות לא רק כמה כסף ניצלנו. יותר מעניין לראות כמה התקדמנו בחברה ובכלכלה".

העדר מסלול מסודר לבני 18

ביחס למצב של הצעירים חסרי מעש, סמל המשבר של דור העתיד של החברה הערבית בישראל, הוא מרחיב ש"הקורונה יצרה נתון מזעזע של 50% חסרי מעש בקרב הצעירים בני 18–24. זאת לעומת 40% לפני הקורונה". לדבריו, הדבר נובע במידה רבה מהפערים בין מערכת החינוך היהודית והערבית ובעיקר מ"איכות הוראה גרועה במערכת החינוך הערבית. אין טעם להוסיף שעות לימוד למורה שלא יודע ללמד אנגלית. צריך לשפר את איכות ההוראה באופן דרסטי".

"יש בחברה הערבית", אומר עוד טואפרה, "מכללות להוראה שמלמדות בסטנדרטים מאוד נמוכים ויוצרות בעיה של הרבה מאוד מובטלים ומורים באיכות מאוד ירודה". הוא מציע להקטין את מכסות הסטודנטים ולהעלות את הסטנדרטים. לדידו אחד האתגרים הגדולים של התוכנית הבאה יהיה הקמת מרכזים לשיפור איכות ההוראה, אלא שמדובר במהלך יקר מאוד.

טואפרה מסכים שהשקעת המדינה בחינוך הערבי גדלה בשנים האחרונות, בייחוד באמצעות רפורמת התקצוב הדיפרנציאלי. אך הוא אומר כי הרשתות החברתיות חשפו את הצעירים לפערים הגדולים. "הם יודעים מה זה הייטק ויש להם ציפיות ולכן רמת התסכול והעוינות גדלה".

חוסר המעש, מציין טואפרה, נובע בין היתר מהעדר מסלול מסודר לבוגר התיכון בן ה־18 דוגמת המסלול שיש ליהודים של תיכון, צבא או שירות לאומי, נסיעה לחו"ל, לימודים גבוהים. הדבר יוצר משבר זהות. הוא מציין שיש עלייה מרשימה ברישום של צעירים ערבים למוסדות להשכלה גבוהה, אך "70% מהסטודנטים הן נשים".

הצעה למכינות לחיים

כדי להתמודד עם הבעיה הזו הוא מציע להקים מכינות לחיים לבני 18 ערבים דוגמת המכינות הקדם צבאיות בחברה היהודית, אך ללא המטרה של הכנה לצבא. המכינות האלו יציגו לצעירים את אפשרויות הלימודים והעבודה הקיימות ויכינו אותם להשתלבות. כן, הוא אומר שיהיו תוכניות לצמצום נשירה של סטודנטים ערבים ממקצועות ההייטק ותוכניות של התמחות כדי לשלב אותם במקומות עבודה.

אחד הנושאים שבהם 922 לא השיגה כמעט כל התקדמות היה הקמת אזורי תעסוקה ותעשייה ביישובים ערביים. טואפרה אומר ש"התקציב היה מאוד נמוך וגם חילקו את הכסף בצורה לא פרופורציונלית. לקחו חלק מהכסף לדרוזים ולבדואים ונשארו סכומים שאי אפשר לייצר איתם שום דבר. הנושא של פיתוח מקומות עבודה לא קיבל ביטוי בצורה משמעותית בחמש השנים האחרונות וזה חייב להיות מטופל".

רק 2% מבעלי המשכנתאות 

11 צוותים מכינים את ההמלצות ל־923 בתקווה שתהיה ממשלה שתאשר את התוכנית. אחד מהם עוסק בבעיות האשראי. טואפרה אומר ש"רק 2% מבעלי המשכנתאות מגיעים מהחברה הערבית למרות שהיא מהווה 21% מהחברה בישראל".

לדבריו, הבנקים מסבירים זאת בכך שכאשר הצעיר בונה בשטח המשפחתי אי אפשר למכור את הנכס שלו ולכן אין לו בעצם נכס לשעבד. "בעיית האשראי יוצרת שוק אפור עם ריבית מאוד גבוהה והוא הדלק של הפשע המאורגן".

לדברי טואפרה, אחד ההישגים של 922 הוא הכנת תוכניות מתאר כמעט לכל היישובים שיש בהם יותר מ־5,000 תושבים. למרות זאת, לדבריו, בתוכנית מחיר למשתכן שווקו קרקעות ל־1,300 דירות לערבים בלבד מתוך 80 אלף, כלומר פחות מ־2%. "זה אומר שהדיור במגזר הערבי לא התפתח בצורה משמעותית והממשלה דילגה על מצוקת הדיור שלו". אחת הסיבות לכך היא הקושי לאתר קרקעות לבנייה. סיבה נוספת לדבריו היא החשש של ראשי מועצות מכניסת אוכלוסייה לא רצויה דוגמת משפחות פשע.

מהומות בלוד, צילום: עמית שעל מהומות בלוד | צילום: עמית שעל מהומות בלוד, צילום: עמית שעל

טואפרה אומר שבנושא המאבק בפשיעה ובאלימות הבעיה של 922 היתה שהיא לא קבעה יעדים מדידים ובלעדיהם אי אפשר למגר את הפשיעה. "אפשר לקבוע יעדים של פענוח תיקי רצח. היום מספר מאוד נמוך של תיקי רצח מפוענחים. צריך ליצור מודיעין, להקים צח"מים (צוותי חקירה מיוחדים – ש"א). אם אדם יוצא לרצוח ויודע שאין דין ואין דיין אז יש כאוס. במהלך מגפת הקורונה, שיצרה מציאות כלכלית קשה, מספר הרציחות עלה. אפשר לקבוע יעדים של תפיסות מזומנים. אנחנו יודעים שיש הלבנות הון וחברות קש שמייצרות חשבוניות פיקטיבית שהן מזון למשפחות הפשע".


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות