עמנואל מקרון נשיא צרפת | AFP
בשביל להיבחר שוב, מקרון פועל לצמצום הפער מול ארה"ב וסין
נשיא צרפת, שמתמודד לבחירה מחודשת ב־2022, צריך להוכיח שהוא מסוגל להשיב את ארצו לצמיחה. בינתיים הוא מיישם תוכנית הבראה בהיקף 100 מיליארד יורו ופועל למשוך השקעות אירופיות כדי לעמוד בתחרות מול הכלכלות הגדולות בעולם
בשעה שהברים והמסעדות בצרפת נפתחו מחדש בשבוע שעבר, ממשלתו של הנשיא עמנואל מקרון התכוננה לרגע גדול: כיצד לגמול את הכלכלה מוכת הקורונה ממכונת ההנשמה ולהשיבה לקו הבריאות.
קראו עוד בכלכליסט:
כשפרצה המגפה, הבטיח מקרון לעשות "ככל הנדרש" כדי לתמוך בעסקים ובעובדים באמצעות מגוון תוכניות, כגון חל"ת, הלוואות ומענקי כסף מזומן. אולם כעת, בשעה שפוחת הסיוע לשעת חירום, על הנשיא, שמתמודד לבחירה מחודשת באביב הבא, להראות לבוחרים שהוא מסוגל להחזיר את כלכלת צרפת למסלולה. כלכלנים מובילים ומתנגדים פוליטיים כמו מארין לה פן כבר קוראים לממשלה לחשוב במונחים של תמריצים רחבים יותר.
התייעצויות עם אזרחים
מקרון כבר הציף את רעיון הגדלת ההוצאה הציבורית וציין כי הוא מעוניין לקיים בקיץ הקרוב התייעצויות נרחבות עם אזרחים ומנהיגים עסקיים על האופן שבו יש "להגות שלב שני של התנעה כלכלית" — זאת, בנוסף לתוכנית הבראה בהיקף של 100 מיליארד יורו שצרפת כבר הגישה לאישור האיחוד האירופי.
גם השרים התחבטו בסוגיית הגדלת ההוצאות, והמליצו לחכות ולראות כיצד מתפקדת הכלכלה במסגרת התוכנית הקיימת. בינתיים, בניסיון להציג לבוחרים את משקלו של מקרון בזירה האירופית, צרפת החלה במסע שתדלנות לנקיטת יוזמות חדשות של האיחוד האירופי לחיזוק ההשקעות, כדי ליישר קו מול הכלכלות של ארה"ב וסין הצומחות בקצב מואץ יותר.
כפי ששר האוצר ברונו לה מר אמר בראיון ל"פראנס אינפו": "השאלה שאפשר לשאול היא אם נצטרך תוכנית השקעה לטווח הארוך, שכן אם אנו מתכננים לחזור עד 2022 לרמת הפעילות הכלכלית שהיתה לנו בשנת 2019, האם אנחנו לא יכולים לנסות לעשות טוב יותר?".
בבריסל אין התלהבות רבה לחידוש השיחות על תוכנית ההבראה של הגוש בן 27 החברות בהיקף של 750 מיליארד יורו. "זה מוקדם מדי", אמרה מרגרטה וסטאגר, סגנית נשיאת הנציבות האירופי לעיתון "לז אקו".
עבור תוכנית ההבראה בהיקף של 100 מיליארד יורו, צרפת תקבל מימון של כ־40 מיליארד יורו מהאיחוד האירופי. למרות שכספי האיחוד טרם התחילו לזרום אליה, צרפת כבר הקצתה 30 מיליארד יורו לפרויקטים. אלה מבוססים על שלושה סדרי עדיפויות: השקעה ירוקה, כמו מחקר בנושאי דלקים נקיים וחידוש מבנים; אמצעים להגדלת התחרותיות, כגון מודרניזציה של מפעלים, וכן "לכידות חברתית", הכוללת את תחומי הבריאות וההכשרה המקצועית.
אך הקשיים להשיג יותר כסף מהמסגרת שעליה הוסכם באירופה, והעובדה שמקרון ושריו אינם מצפים להסכם אירופי בטווח הקצר, הציפו השערות לפיהן גם שיקולים פוליטיים מזינים את דאגותיו של נשיא צרפת מכך שארה"ב וסין יזכו בבכורה בתחרות על החדשנות.
ועדיין, השאלה האם חברות האיחוד האירופי כמו צרפת צריכות להוציא יותר כסף בשעה שסיוע החירום פוחת, נותרה רלוונטית. בהתייחסם לתוכניות התמריצים של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, שהיקפן כמה טריליוני דולרים, ישנם כלכלנים שקוראים להעביר מענקים ישירים למשפחות בעלות הכנסה נמוכה, למחוק חובות של חברות שנפגעו קשה ונדרשו להלוואות בערבות מדינה ולפעול למען תוכנית תמריצים גדולה יותר.
במאמר שפירסמו לאחרונה הכלכלנים ז'אן פיזאני־פרי ואוליבייה בלנשר, כתבו השניים כי על צרפת להגדיל את ההוצאות בשיעור של עד 60 מיליארד יורו מעבר לתוכנית הקיימת. "גם אם נותרו צלקות מהמשבר הזה, יש דרכים לרפא לפחות חלק מהן", אמר פיזאני־פרי, לשעבר ראש הסוכנות הצרפתית לתכנון כלכלי, שכיהן גם כיועצו של מקרון. מקרון "לא צריך להתמהמה" עם צעדים כמו מחיקת חובות, הוסיף, שכן הזרמה לא מספקת של כספים לכלכלה עלולה להפוך ל"נבואה של צמיחה נמוכה וממושכת שתגשים את עצמה".
אחת התוכניות היא לשדל צרפתים לבזבז כספים מחסכונותיהם שהצטברו בשנה החולפת ל־165 מיליארד יורו. לפי מכון הסטטיסטיקה הלאומי של צרפת (Insee) הוצאת 20% מהחסכונות הללו על משקאות, מזון ובילויים עשויה לייצר צמיחה נוספת של 1.7% בתוצר.
מסעדות וברים רבים קיבלו בשקיקה את לקוחותיהם בחזרה כשנפתחו מחדש מוקדם יותר החודש, לאחר שישה חודשים של סגר. עם זאת, חלקם החליטו להישאר סגורים, מחשש שמגבלות כמו עוצר בשעה 21:00 יהפכו את הפתיחה ללא רווחית.
בינתיים, עסקים אחרים נאבקים בהחזרי הלוואות שנטלו בשנה שעברה, חלקן מתוכנית ה־PGE בערבות ממשלתית. ארגוני סחר טוענים כי יש לאפשר לעסקים הללו לדחות את פירעון ההלוואות גם לאחר שיפוג תוקפן כעבור שש שנים. עם זאת, שינויים כאלה יכולים להתגלות כיקרים ובנקים אינם ששים להסכים לכך.
בעל מסעדה פריזאית, השף בעל כוכב מישלן יניק אלנו, ביקש להאריך בשנה את תוקפה של הלוואה שנטל בהיקף של 1.5 מיליון יורו, אך חזר בו כשהבנק אמר שהמהלך כרוך בהוצאה נוספת של כ־50 אלף יורו. "למסעדות רבות יש חובות גדולים מדי", אמר. "אנו זקוקים לעזרה כדי להגן על משרות העובדים שלנו".
נושא רגיש אחר קשור לשאלה האם חברות יפטרו עובדים בחודשים הקרובים לנוכח העובדה שהממשלה מפחיתה את תמיכתה בתוכנית החל"ת, שמנעה עד כה עלייה באבטלה.
תחזית צמיחה של 5.5%
לפי פיזאני־פרי, אם מקרון ירצה להגן על מקומות העבודה ולשמור על אמון הצרכנים, הוא יצטרך לפתוח את הברז. לדבריו, החששות מכך שהתמריצים המוגדלים יושקעו ברכישת סחורות זרות שתתווסף לחוב הציבורי, קטנים מהיתרונות הטמונים בצמיחה כלכלית מהירה יותר. זו צפויה, לפי התחזית של הבנק הצרפתי המרכזי, להגיע ל־5.5% השנה ול־4% בשנה הבאה.
"בטווח הקצר לא קיימת מגבלה תקציבית קשה, כי אם מגבלה פוליטית רכה...הממשלה לא מעוניינת ליצור את הרושם שאפשר להוציא ללא הגבלה", אמר פיליפ מרטן, יו"ר המועצה הצרפתית לניתוח כלכלי.
דניאלה אורדונז, הכלכלנית הצרפתית הראשית באוקספורד אקונומיקס, סבורה כי מקרון אינו זקוק לאירופה כדי להגדיל את ההוצאות. "צרפת יכולה לעשות מה שהיא רוצה", ציינה. עם זאת, מבחינה פוליטית זה כבר סיפור אחר, הוסיפה.
לקראת מינויה של צרפת לנשיאה התורנית של האיחוד האירופי ב־2022 וכשהבחירות הכלליות בפתח, "מקרון מעוניין שאירופה תהיה גיים־צ'יינג'ר, הוא רוצה להראות שבמשמרת שלו, אירופה השתנתה", ציינה.
