פרדוקס מערכות הבטיחות של משרד התחבורה

במשרד התחבורה מתעקשים שהחל מאוגוסט הקרוב מיליוני ישראלים ישלמו מאות שקלים, ללא סבסוד, עבור מערכות להתראה על שכחת ילדים ברכב – אך  מתעקשים במקביל להמשיך ולסבסד את רכישתן היקרה של עשרות אלפי מערכות בטיחות מיושנות לרכבים משומשים.

החל מ-1 באוגוסט יחויב כל ישראלי אשר מסיע במכוניתו פעוט שגילו עד ארבע שנים להתקין ברכב מערכת נגד שכחת ילדים. ההגדרה מתייחסת בפועל לכל מי שבמכוניתו יוסע ילד בן ארבע - כלומר סבא, סבתא, הורה, דודה, מטפלת וכיוצא בזאת. כלומר מדובר בחישוב גס בכמיליון מערכות, כמספר הפעוטות - שרק ממשיך לעלות. האכיפה של התקנה תחל בפועל רק ב-1 בינואר הקרוב, אך סביר להניח שהורים אחוזי בהלה יעוטו בקרוב על הספקים הקיימים של מערכות בטיחות כאלה. מחירה של מערכת התראה כזו נע בין 300 ל-500 שקל (רחוק מ-25 השקל שהוזכרו בדיוני ועדת הכלכלה) למושבים "פשוטים". מושב משוכלל יותר יכול לעלות גם עד 700 שקל. יש להדגיש כי בפועל נבחנות אמנם 10 חברות אספקה במשרד התחבורה – אך את עיקר הלחץ של מי שימהר לרכוש כעת יחושו ארבע חברות בלבד, המופיעות באתר משרד התחבורה. היתר נמצאות ב"תהליכי אישור". 

עם זאת, הנקודה החשובה ביותר אשר נוגעת למערכות הבטיחות למניעת שכחת הילדים הוא שהן לא מסובסדות, כלומר על הישראלים לפתוח את מלוא ארנקם ולשלם. כמובן - מדובר ב"תמריץ" לרכוש את המערכות הפשוטות ביותר שניתן, וכאשר המשפחה מרובת ילדים, על אחת כמה וכמה שחזקה על ההורים לרכוש מערכות זולות. מדינת ישראל אינה מסבסדת אפילו את רכישת המערכת למשפחות מרובות ילדים. הסבסוד היחיד שקיים הוא למי שיקנה מכונית חדשה מהניילון, שם מערכת זו מתבטאת בציון הבטיחות של הרכב אשר מזכה במאות שקלים הטבת מס, אולם לא כל אחד יכול לרכוש מכונית מהניילון.

צילום: עמית מגל

אולם משרד התחבורה "יושב" גם כיום על מלאי בלתי מנוצל של מערכות בטיחות אחרות, כאלה שהמשרד דווקא כן מסבסד, ויתרה מזאת - כאלה שהציבור לא ממהר לרכוש. ב-2017 הודיע שר התחבורה אז ישראל כץ על תוכנית גרנדיוזית להתקנת מערכות בטיחות פסיביות במכוניות משומשות, כלומר מערכות שלא יודעות לבלום את הרכב, לא יודעות להסיט את ההגה – אך יודעות לצפצף. מאז הצגת מערכות אלה חלפו לא פחות מחמש שנים, ומאז עלו לכבישי ישראל מיליוני מכוניות אשר מצוידות כבר במערכות בטיחות שכן יודעות לבלום את הרכב, להזיז את ההגה ולמנוע תאונה. היקף הסבסוד של תוכנית שאפתנית זו היה 1,500 שקל למערכת – עבור לא פחות מ-120 אלף מערכות. נהגי ישראל כאמור לא עמדו בתור להתקין את המערכת שבינתיים הפכה למיושנת, ומבדיקת "כלכליסט" עולה כי גם כיום – חמש שנים לאחר ההכרזה, משרד התחבורה מחזיק ב"בנק" של לא פחות מ-40 אלף מערכות בטיחות פסיביות. כלומר למשרד התחבורה יש מעין קופה של 60 מיליון שקל, אשר ינוצלו טיפין טיפין, אם בכלל, ויגיעו ל-40 אלף מכוניות. סכום זה יכול לממן, לדוגמה, השתתפות של 100 שקל בעלות מערכת התראה על שכחת ילדים – "רק" ל-300 אלף ישראלים שיצטרכו להתקין בקרוב את מערכת ההתראה למושבי הילדים.

ממשרד התחבורה נמסר: "על פי תקנות התעבורה, ההנחה על התקנת מערכות בטיחות בכלי רכב משומשים הוגבלה ל-120 אלף כלי רכב. עד כה הותקנו מערכות ביותר מ-82 אלף כלי רכב. התקנות מאפשרות לנצל את המכסה הקיימת שטרם נוצלה עד כה. משרד התחבורה אינו שוקל את ביטול ההטבה ומאפשר לנצלה עד לסיום המכסה שנקבעה".