אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כלכלני האוצר אופטימיים: המשק מתאושש מהר מהצפוי צילום: מוטי קמחי

בלעדי לכלכליסט

כלכלני האוצר אופטימיים: המשק מתאושש מהר מהצפוי

משרד האוצר עדכן את תחזית הגירעון לשנתיים הבאות. בניגוד להערכות המוקדמות, הגירעון ב־2021 לא יהיה קרוב ל־9% תמ"ג אלא יירד מתחת ל־8%. הסיבות לאופטימיות: צמיחה מהירה בהכנסות ממסים שמתקרבות לרמה שלפני המשבר, וירידה חדה בשיעור האבטלה

01.06.2021, 06:58 | אדריאן פילוט

שעות ספורות אחרי הנאום שבישר על הקמה אפשרית של ממשלת השינוי, שלושת האישים שצפויים להפוך לקברניטי המשק — אביגדור ליברמן, נפתלי בנט ויאיר לפיד - לא היו יכולים לחלום על פתיחה יותר חלומית. הבשורה המשמעותית ביותר עבור הממשלה החדשה קשורה למצב הפיננסי הצפוי לה, כשבלהט המאבק הפוליטי נותר דווקא הרחק מהעין הציבורית. 

בתחזית הפיסקאלית האחרונה שהנפיק משרד האוצר בתחילת מרץ האחרון, נכתב כי הגירעון הצפוי לשנת 2021 יעמוד על 8.8% תמ"ג – לעומת 11.7% תמ"ג בשנת 2020 שנת הקורונה. וב־2022 הוא ימשיך לרדת לרמה של 4.3% תמ"ג. אלא שמאז, כמה וכמה דברים טובים התרחשו. ההכנסות ממסים לא מפסיקות להכות את התחזית פעם אחר פעם. זה התחיל במרץ, אז נכנסו לקופת האוצר כ־35.7 מיליארד שקל, סכום שלא נראה במחוזותינו יותר משנתיים. ההפתעה נמשכה אל תוך אפריל: באותו חודש שוב נכנסו לקופת המדינה 35.5 מיליארד שקל, מה שהקפיץ את היחס בין הכנסות המדינה לתוצר מ־23% תמ"ג ל־24.5% תוך חודשיים. רמה שקרובה מאוד לנתונים של לפני המשבר - בין 25% ל־25.5%. זאת על רקע ההתאוששות הבזק שנרשמה במשק אחרי שמסע החיסונים של הממשלה הצליח ותהליך פתיחת המשק תפס תאוצה. 

קראו עוד בכלכליסט:


נפתלי בנט, אמיר ירון ויאיר לפיד , צילומים: יונתן זינדל/פלאש90, אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ נפתלי בנט, אמיר ירון ויאיר לפיד | צילומים: יונתן זינדל/פלאש90, אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ נפתלי בנט, אמיר ירון ויאיר לפיד , צילומים: יונתן זינדל/פלאש90, אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ

כבר אז פקידי החשב הכללי דיברו על עדכון כלפי מעלה של הכנסות המדינה. והנה זה הגיע, וביתר שאת: ל"כלכליסט" נודע כי הדרג המקצועי של משרד האוצר עדכן אתמול את תחזית הגירעון לשנתיים הבאות. בניגוד להערכות המוקדמות של מרץ האחרון, הגירעון בשנה הנוכחית לא יהיה קרוב ל־9% אלא מתחת ל־8% תמ"ג, יש הסבורים כי אפילו קרוב יותר ל־7.5% תמ"ג. 

על פי אומדנים לא רשמיים הירידה הצפויה בגירעון השנה תשתרשר גם ל־2022. כלומר, בלי שהממשלה הבאה תעשה דבר הגירעון בשנה הבאה עשוי לעמוד על כ־3.5% תמ"ג ואפילו 3.3%. בלי פעולה אקטיבית, בלי קיצוצים ובלי העלאות מסים - ולא על 4.3% תמ"ג כפי שכולנו ידענו עד אתמול. 

אסור לשכוח: כל 1% תמ"ג (יחידת תוצר) היא שוות־ערך בשנתיים הבאות לכ־15-14 מיליארד שקל. לא מעט כסף. כאשר בוחנים את המספרים על פני שנתיים מדובר על כ־30 מיליארד שקל. שוב: בלי לפגוע במשק, בלי לקצץ ובלי לעלות מסים. מדובר בכסף שניתן להשתמש בו לחיזוק ההתאוששות של המשק לרבות השקעות ארוכות טווח שכל כך נדרשות.

מערכת הביטחון עדיין לא הגישה חשבון

הדרג המקצועי באוצר אופטימי אבל עדיין מוטרד: מדובר בהיקפי גירעון מעבר לרמות שנרשמו ערב משבר הקורונה כאשר עדיין הגירעון המבני - ההוצאות הקבועות של הממשלה בניכוי ההכנסות הקבועות של הממשלה ללא אירועים חד־פעמיים - הוא עדיין מבין הגבוהים במערב. הפקידות רוצה לחתור ל־2.9% תמ"ג רמת הגירעון שהיתה בישראל ערב המשבר. שם סבורים כי זוהי נקודת המבחן ולשם חייבים לשוב בהקדם. 

אלא שישנה הבנה באותו דרג מקצועי כי החזרה לשגרה עלולה להתארך בשנה נוספת לנוכח הנסיבות. בקרוב יתחילו לנחות על שולחן האוצר הדרישות הקואליציוניות שעלולות להתווסף למספרים לא מבוטלים. בכל זאת, מדובר בממשלת "אחדות" שמורכבת מכמה וכמה מפלגות מכל הקשת הפוליטית, כשלא ברור עד כמה יציבה היא תהיה ומתי תתקיימנה הבחירות הבאות. 

ישראל כץ , קובי קואנקס ישראל כץ | קובי קואנקס ישראל כץ , קובי קואנקס

נקודה נוספת: עד כמה שהפקידות באוצר מנסה להוריד את הנושא מסדר היום, ניכר כי "סוגיית עזה" תמה נכון לעתה, אך לבטח לא נשלמה. מעבר לסיכון לסבב נוסף, מערכת הביטחון עוד לא סיימה להתחשבן עם האוצר. במהלך השנה הקרובה, אחרי שהאבק ישקע ולקראת גיבוש תקציב 2021 – שככל הנראה יהיה דו־שנתי - תגיש מערכת הביטחון חשבון ותידרוש במקרה הטוב חידוש מלאים בעלות של כמה מיליארדי שקלים. לכן, הפקידים מעריכים כי נכון ל־2022 רמת הגירעון עדיין תהיה גבוהה - בין 3.5% ל־3.9% תמ"ג. 

רק לסבר את האוזן: כלכלני ה־OECD שניפקו גם אתמול תחזיות על המשק הישראלי במנעד רחב מאוד של פרמטרים מאקרו־כלכליים (ראו מסגרת) העריכו כי ב־2022 ממשלת ישראל עדיין תיאלץ להתמודד עם גירעון של מעל 6% תמ"ג - 30 מיליארד שקל יותר מהתחזית הכי פסימית של פקידי האוצר. שוב, זה לא שישנם עוד 30 מיליארד שקל לחלק, אלא שהמצב קשה פחות ב־30 מיליארד שקל. לכן גם ישנה התלבטות איך להעביר לציבור את אותן בשורות מרגיעות. שכן קיים החשש שבאווירה הפוליטית הנוכחית יצא מסר שהמצב מצוין ואפשר "להמשיך לחלק". לכן, באוצר סבורים כי שנת 2022 תהיה השנה הקריטית, שנת המעבר, שנה בה יהיה חשוב לשמור על המסגרות התקציביות לקראת שנת המפנה 2023. זו השנה בה ממשלת ישראל - לא ברור איזו מהן ואיך היא תיראה - תצטרך להתחיל לגבש אסטרטגיה פיסקאלית ארוכת טווח שתהיה חייבת לכלול סוג של הקטנת הגירעון המבני באמצעות או קיצוצים בהוצאה, או העלאת מסים, או גם וגם. הערכות אלו חשובות לא רק לאביגדור ליברמן שצפוי לקבל אוצר הרבה יותר טוב ממה שהוא חשב, אלא גם לנפתלי בנט שיצטרך לשכוח מתוכנית סינגפור ופנטזיית הורדת המסים הדרמטית שתיכנן. כמו גם ליאיר לפיד, שצפוי לקבל את ההגה ב־2023 ועלול "ליפול" באותו פח שטמן לו בזמנו בנימין נתניהו. ביום שנכנס למשרד האוצר במרץ 2013, הוסבר לו כי עליו להעלות מסים בחוזקה, ולפני שהספיק להגיב, חטף על הראש הורדה של דירוג האשראי.

התעסוקה דוהרת לרמה של ערב המשבר

החדשות הכלכליות הטובות, שנעלמו בשנת 2020, הגיעו אתמול בצרורות. שעתיים אחרי עדכון תחזית הצמיחה של ה־OECD, פרסמה הלמ"ס את הנתונים המעודכנים על שוק העבודה הישראלי למחצית הראשונה של חודש מאי - לפיו שיעור האבטלה במשק, לרבות יוצאי חל"ת בגלל משבר הקורונה, צנח לרמה של 6.7% בלבד לעומת כ־8% באפריל, כ־9.5% במארס וכ־14% בפברואר. כלומר, תוך חודשיים וחצי מספר המובטלים ומקבלי החל"ת צנח מ־568 אלף, ל־268 אלף. הנתון הזה משקף את מהירות ההתאוששות במשק: 300 אלף ישראלים חזרו לשוק העבודה תוך 10 שבועות. 

יתרה מזו, חשוב לנטרל את מספר המשרות הפנויות שממתינות לאותם מובטלים. לפי הנתונים המעודכנים ביותר (אפריל) מדובר על 130 אלף משרות. ערב משבר הקורונה, היו בישראל כ־144 אלף מובטלים וכ־100 אלף משרות פנויות. בחישוב פשוט, אם במהלך החודשים הקרובים שוק העבודה ישבו לרמה של 90 עד 100 אלף משרות פנויות - מצבו הטבעי - הפער בין אותה אבטלה של ערב הקורונה, כ־3.8% מכוח העבודה האזרחי, עומד על פחות מ־100 אלף עובדים. חשוב לזכור בהקשר זה כי נתב"ג עדיין סגור חלקית, וחלק משמעותי ביותר מסקטור התיירות העתיר בכוח אדם, עדיין לא שב לעצמו. לפיכך, מצב התעסוקה בישראל מתחיל להתקרב בקצב הרבה יותר מהיר מכל התחזיות הקודמות לרמות של ערב המשבר. 

חשוב להוסיף היבט נוסף: היות וטרם נסגרה סוגיית תשלום דמי אבטלה לחל"ת והמדינה ממשיכה לשלם אותו לפחות עד סוף החודש הזה לכולם (ראו מסגרת), הערכה היא כי ישנם לא מעט ישראלים שכבר חזרו לשוק העבודה, אבל עובדים בשחור. ההתאוששות של שוק העבודה מסבירה גם את תחזיות האוצר לגבי הירידה בגירעון אבל מכוון אחר, של ההוצאות. העובדה שניתן לסגת מתוכניות הסיוע ליחידים ועסקים מורידה את הוצאות הממשלה דבר שבא לידי ביטוי בירידה של יחס הוצאות המדינה כחלק מהתוצר. 

אז נכון, תנאי פתיחה טובים לא מבטיחים דבר עדיין והמשך ההתפתחויות תלויות בראש ובראשונה בהקמת ממשלה והעברת תקציב, ובשלב מאוחר יותר באסטרטגיה תקציבית חכמה. עד שזה יקרה, בזירה הפוליטית הישראלית, הכל יכול לקרות. לא בכדי כתבו כלכלני חברת הדירוג מודיס, מהחשובות בעולם, שהסיכון הפוליטי בישראל כבר גובר על טילי החמאס.


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות