מל"ט מזל"ט כטב"מ הרון Heron MK II התעשייה האווירית 2020 תערוכה סינגפור | צילום: בלומברג
קורונה? הייצוא הביטחוני זינק בכ-14% ב-2020 ל-8.3 מיליארד דולר
2020 היתה השנה השנייה הכי טובה של יצוא מערכות הנשק מישראל אי פעם, אבל במשרד הביטחון מזהירים: קיצוץ תקציבי הביטחון בעולם עקב הקורונה יורגש בשנים הבאות. הייצוא למדינות המפרץ זינק פי ארבעה ל-800 מיליון דולר, לאחר חתימת הסכמי אברהם
מכל העולם מתקשרים אלינו כדי לקנות טילים: דווקא בזמן משבר רפואי עולמי היה הייצוא הביטחוני מישראל השני בגובהו אי פעם, והגיע ל-8.3 מיליארד דולר, עלייה של 13.7% לעומת 2019. שיא הייצוא הביטחוני נרשם ב-2017, כשעמד על 9.3 מיליארד דולר.
קראו עוד בכלכליסט:
בין המגמות הבולטות בשנה האחרונה היו גידול משמעותי בעסקאות הביטחוניות שנחתמו כעסקה בין ממשלות ולא ישירות מול התעשיות הביטחוניות, וזינוק של פי ארבעה בייצוא הביטחוני למדינות המפרץ הפרסי מכ-200 מיליון דולר בממוצע בשנה ל-800 מיליון דולר, בעקבות חתימת הסכמי אברהם. "פוטנציאל הייצוא למדינות המפרץ גדול מאוד", אמר ל"כלכליסט" תא"ל (מיל') יאיר קולס, ראש סיבט במשרד הביטחון.
הייצוא למדינות המפרץ העלה את חלקה של אסיה והפאסיפיק ל-44% מסך הייצוא, לעומת 30% למדינות אירופה, 20% לארה"ב ולקנדה, 4% לאפריקה, ו-2% למדינות אמריקה הלטינית.
מכ"מים ומערכות לוחמה אלקטרונית היוו 16% מהייצוא הביטחוני בשנה החולפת, ושיעור זהה תפסו מערכות חימוש. כלי טיס מאוישים ומערכות אוויוניקה היו 13%, שיעור זהה לזה של מערכות תצפית ואופטרוניקה. טילים, רקטות ומערכות הגנה אווירית היוו 10% מהייצוא, עמדות נשק ואמצעי שיגור (8%), מערכות קשר ותקשוב (8%), מל"טים ורחפנים (6%), מערכות מודיעין וסייבר (5%), כלי רכב ורכב משוריין (3%) ושירות לקוחות (2%).
בתוך ארבע שנים זינק היקף העסקאות הביטחוניות הבין ממשלתיות מ-256 מיליון דולר בשנה ב-2017 ל-911 מיליון דולר ב-2020. "הגמשנו את תנאי העסקות הביטחוניות בין ממשלות, כך שיכסו יותר תחומים ויותר חברות", אמר ל"כלכליסט" תא"ל (מיל') יאיר קולס, ראש סיבט במשרד הביטחון. "ברוב המדינות עסקה ביטחונית שמבוצעת כעסקה בין ממשלות מעניקה פטור ממכרז ואפשרות לספק יחיד, וקל יותר לקבל עבורה אישור בפרלמנט המקומי לעומת עסקה רגילה ישירות מול התעשייה הביטחונית".
"קיצוצים אפשריים עקב הקורונה"
עם זאת קולס העריך כי בשנים הקרובות עלול היקף הייצוא הביטחוני לרדת, כאשר מדינות יפנו תקציבים שהוקצו עד כה לתחום הביטחוני, לחיזוק הכלכלה ומערכות הרפואה. "העסקאות של 2020 נחתמו על סמך תקציבי ביטחון שנקבעו לפני פרוץ הקורונה, וחלק מהעסקאות קיבלו דחיפה כדי להספיק לאשרן לפני קיצוצים אפשריים", אמר קולס.
בעבר תפסה תעשיית המל"טים הישראלית נתח גבוה יותר משוק המטוסים הלא מאויישים בעולם, אך ממשל טראמפ הקל את המגבלות על ייצוא הכלים, ואישר בין השאר לראשונה ייצוא של מל"טים חמושים. השינוי גרם בשנה האחרונה לתעשייה האווירית ולאלביט לאבד עסקאות לטובת חברות אמריקאיות וטורקיות. "אנחנו שוקלים את המדיניות שלנו בתחום המל"טים ומרחיבים את אפשרויות הייצוא היכן שאפשר", אמר קולס.
מגבלה נוספת על הייצוא הביטחוני הייתה שיעורי המימון הגבוהים שמציעים יצרני נשק זרים למדינות בחו"ל בתמיכה ממשלתית. בישראל חברת אשרא הממשלתית, המבטחת אשראי בעסקות ייצוא, מוגבלת בהיקף פעילותה. "היעדר תקציב מדינה משפיע גם על היכולות של אשרא לתמוך בתעשיות הביטחוניות, והיו עסקאות שאבדו בגלל זה. אני מקווה שהמצב הזה ישתנה בקרוב", הוסיף קולס.
שר הביטחון בני גנץ, אמר כי: "התעשיות הישראליות, גדולות כקטנות, הוכיחו גם בשנת משבר עולמי כי האיכות והקידמה הטכנולוגית הישראלית הן מהמובילות בעולם. בשנה האחרונה פעלנו באופן אינטסנסיבי בכדי להעמיק את ההסכמים הממשלתיים, ביחד עם ידידותינו בעולם ועוד נמשיך. בפני ישראל שווקים חדשים, והזדמנויות משמעותיות להתפתחות שתתרום לכלכלה הישראלית ויכולה להזרים מיליארדים למשק, ולפתח מקומות תעסוקה רבים, לצד תרומה חסרת תקדים לביטחון ישראל כפי שראינו היטב במבצע שומר החומות ובמשימות המבצעיות המורכבות שמקיימת ישראל בכלל הזירות. מערכת הביטחון כולה ואגף סיב"ט, ימשיכו בביצוע ההתאמות הרגולטוריות הנדרשות, במטריה ממשלתית ומדינית ובתמיכה בתעשייה הביטחונית כחול לבן, תוך מתן דגש על העמקתה בפריפריה הישראלית ותרומתה לחוסן החברתי של מדינת ישראל".