שדה חלומות בלב סוקולוב

בדרך למסעדה, ששוכנת בלב הרחוב הראשי של רמת השרון, תהיתי היכן בדיוק אמור להסתתר השדה האורגני המוריק שהובטח לנו בפרסומים המקדימים, כי אפילו תל אביבי מושבע כמוני יודע שרחוב סוקולוב אינו בדיוק מצפה אבירים. המבנה החד־קומתי הישן שנגלה בכתובת שניתנה לנו, לא נראה ככזה שיכול לאכלס שדה. ובאמת, כשנכנסים מתגלה שהשדה אינו אלא חצר אחורית ממוצעת. אבל כשהחצר הזאת מופיעה אחר כך במלוא הדרה אצלך בסלט, מה לך כי תלין. 

אלטער - ישן ביידיש - היא ההרפתקה החדשה של ענר בן רפאל־פורמן, השף לשעבר של מסעדת איגרא רמא התל אביבית המדוברת שלא שרדה את הקורונה. לפני כן עוד הספיקו בן רפאל־פורמן ושותפו תמיר מיכאלי להביא את בשורת האוכל הדרום־הודי במונאר. אלו היו מקומות מצוינים ולכן הציפייה מאלטער היתה גבוהה.

הערוגות של אלטער, באמצע העיר. הסלט מקבל טעם אחר לגמרי | צילום: שלי שלייר

בדרך בין הדלת לגינה הפורחת מתגלה סצנת צהרי שישי שוקקת: אם ובת שמדסקסות איפה רע יותר עכשיו: כאן, בארה”ב או בשבדיה; ואשה מבוגרת שמסכימה להזמין קינוח, לא לפני שהתריעה באוזני בעלה ש”בבית לא תקבל כלום”. לא הייתי יודע את כל זה אלמלא הסבנו יחד לשולחן גדול שבו מצוותים אורחים מאחרים אלה לאלה.  במקום יש גם חנות קטנה ובה מוכרים קצת תוצרת מקומית, כזו שהמסעדה מקדשת: לא מעט יקבי בוטיק, שמן זית ועוד. לידם עומד השף הנרגש וטוחן חומוס חם מהסיר במכתש ועלי ענקיים.

הזמנו כוס יין רוזה ולצדה כוס יין לבן, שניהם מיקב בר מאור המצוין מבנימינה, לחם חם ונהדר וצזיקי מתובל בצנוניות וג'ינג'ר במקום מלפפונים שהיה כל כך טוב, שניסינו לשחזר אותו בבית.

עכשיו הגיעו המנות עצמן. סלט אלטער הוכיח שכשהערוגה באמת צמודה למטבח, אפשר ליהנות מירקות טריים ברמה אחרת לגמרי ממה שמכירים אפילו במסעדות רציניות. הסלט כלל כל טוב: בצל, צנוניות, אפונת שלג, ברוקולי חי, קולורבי, רוקט, נענע, זעתר, שקדים וגבינה בולגרית של פנחס. נפלא.

סשימי טרחון היה גם הוא טרי שבטריים. הוא הוגש נקי כשלצדו קנקן שמן זית משובח, קצת מלח ים אטלנטי, פלח לימון וכמה פרוסות של פלפל חריף ירוק וטרי. קשה ליפול עם טרחון טרי שהוא אחד הדגים הכי מתאימים לסשימי. 

עוגת החומוס, ספק מאפה ספק פשטידה רכה מאוד מקמח חומוס, שחתה באגם של שלוש טחינות שונות: לבנה, אדומה ושחור. זה היה הפספוס היחיד, יחסית, בארוחה. המאפה היה קצת כבד מדי ואפילו הסלט שלצדו לא סייע לו

קולורבי צלוי , סוג של מנת דגל של בן רפאל־פורמן עוד מימי איגרא, היה עשיר ונהדר: הרוטב כלל ציר קולורבי בחמאה, והכל קושט בעלי מרווה וגבינת פקורינו. 

ניוקי הסולת היה גם הוא כבד ונהדר: שתי עוגות קטנות בצורת קוגלהוף, שבושלו בחלב וניצלו בתנור על תבשיל תרד וירקות חרוכים. בראבו.

ניוקי סולת. כבדות במובן החיובי | צילום: שלי שלייר

מסבחה עם בשר מפורק הוגשה בלי פיתה ושרדה גם עקשנים כמוני שלא מוכנים לחומוס בלי פיתה. גם כאן הורגש מעט כובד, מה שמתבקש אמנם ממנה כזו, אבל אולי כדאי לדלל קצת את המסבחה.  

קינחנו בפנקוטה מבריקה ממש של זוטה־סומאק במיץ אשכוליות ובבסבוסה מקושטת בקצפת לאבנה שהיתה טובה מאוד. 

אלטער היא לא רק תוספת מבורכת לקולינריה של רמת השרון, אלא מקום ששווה לנדוד בשבילו במיוחד. בן רפאל־פורמן הוא טבח רגיש ורב־כישרון, ואם רק יקליל עוד טיפה את המנות, צפויים לכם ולי ימים יפים בשדות התות לנצח של רמת השרון. 

אלטער, סוקולוב 79, רמת השרון, 077-7242100, שני עד שבת, 16:00-8:00 (עד 12:00 כבית קפה).