כל הטעויות בדיון על שכרו המופרז של משה כחלון

מאז פורסמו תנאי התגמול שמוצעים לשר האוצר לשעבר משה כחלון כיו"ר חברת האשראי החוץ־בנקאי יונט קרדיט, מתחוללת סערה שבה מככב המספר 8.3 מיליון שקל — עלות שכרו השנתית של כחלון.

1. שגיאה נפוצה היא זו שגורסת כי עלות שכרו של כחלון נמוכה משנראה במבט ראשון. זאת משום שמדובר בשכר של 1.35 מיליון שקל בשנה, מענק של 864 אלף שקל בשנה ותגמול הוני של 6.1 מיליון שקל שנפרס על פני חמש שנים — מה שמפחית דרמטית את עלות השכר השנתית.

משה כחלון | צילום: אוראל כהן

מקור השגיאה הזו היא בחוסר הקדשת תשומת לב לאותיות הקטנות. שווי האופציות הכולל של כחלון עמד בעת פרסום החוזה על 18.2 מיליון שקל (וירד מאז). הוא יקבל כמעט 650 אלף אופציות, שאותן יוכל להמיר למניות יונט קרדיט. מחיר המימוש יעמוד על 30 אגורות, בעוד מניית יונט קרדיט נסחרה ב־28.3 שקל בעת פרסום תנאי התגמול המבוקשים. כלומר, המימוש הוא כמעט בחינם, ובכך האופציות האלו דומות יותר במהותן למניות חסומות. 

מימוש מלא של האופציות יביא את כחלון לאחזקה של 10% בחברה, שנסחרת כיום בשווי שוק של 165 מיליון שקל. סכום זה, של 16.5 מיליון שקל (נכון להיום, הסכום ישתנה בהתאם לשינוי במחיר המניה), יתפרס על פני חמש שנים. לכן, 8.3 מיליון שקל זו עלות השכר לשנה הראשונה של כחלון בתפקיד. לאחר השנה הראשונה עלות שכרו תעמוד על 5.8 מיליון שקל. גם סכום זה ישתנה, בהתאם למחיר המניה.

2. אי־הדיוק הוא גם נחלת החברה עצמה. ביום שני האחרון פרסמה יונט קרדיט תגובה ראשונה לסערת השכר של כחלון. התגובה שוגרה לבורסה כמענה למכתב של בעל מניות, שיצא נגד תנאי התגמול המוצעים. לדברי החברה, "ועדת התגמול ודירקטוריון החברה קיימו הליך סדור ומעמיק בטרם אישרו את תנאי הכהונה המוצעים למר משה כחלון, לרבות עבודת השוואה, שממנה עולה כי תנאי הכהונה של מר משה כחלון, המובאים לאישור בעלי המניות של החברה, סבירים והוגנים ואינם חורגים בצורה משמעותית מקבוצת ההשוואה".

מדובר באי־דיוק מצד החברה, במקרה הטוב. עלות שכרו של כחלון בשנה הראשונה בתפקיד — 8.3 מיליון שקל — מציבה אותו בראש טבלת השכר בענף. זאת, בעוד יונט קרדיט עצמה היא אחת משלוש החברות הקטנות ביותר בתחום מבחינת שווי שוק. לשם השוואה, עלות שכרו של ערן וולף, מנכ"ל מימון ישיר — החברה בעלת שווי השוק הגבוה בתחום, שעומד על 1.7 מיליארד שקל — עמדה על 1.85 מיליון שקל ב־2020. בנוסף, התגמול של כחלון חורג ממדיניות התגמול של יונט קרדיט עצמה.

"כלכליסט" הפנה ליונט קרדיט שאלות שנוגעות לכמות הישיבות שנערכו, משך הזמן שלהן, מי נכח בהן ומי ביצע את עבודת ההשוואה המדוברת. אלא שהחברה סירבה להשיב לשאלות ולמסור פרטים בנוגע למה כלל אותו "הליך סדור ומעמיק", כך שלא ניתן לדעת עד כמה התהליך היה מעמיק.

3. טענה נוספת שהעלתה החברה בדיווח לבורסה היא כי "המרכיב העיקרי בתנאי הכהונה המוצעים הוא אופציות לרכישת מניות החברה, אשר יוצרות זיקה בין תרומתו של מר משה כחלון לחברה לבין היקף התגמול שלו הוא עשוי להיות זכאי". 

התגמול ההוני של כחלון, שנפרס על פני חמש שנים, נכרך, כאמור, בהיקף תיק האשראי של יונט קרדיט. אולם, נתח מהאופציות יבשיל לכדי מימוש בתוך חצי שנה מאישור חבילת השכר, ללא תלות בדבר. שווי נתח זה עומד על 2.8 מיליון שקל. סכום זה לא תלוי באף מדד ביצועי, אלא רק בזמן שחלף. אם כבר, מנה זו נראית יותר כמו מענק חתימה.

כמו כן, התלות בין הבשלת האופציות לבין היקף תיק האשראי אינה נפוצה. על פי רוב, הבשלת האופציות בחברות ציבוריות כרוכה במחיר המניה, שאמור לגלם את השיפור הכולל במצב החברה ותוצאותיה. הצבת יעד בדמות היקף תיק האשראי בלבד מעודדת נטילת סיכונים לא אחראית. קל יחסית לצמוח במתן אשראי, אך כדי לדעת שהצמיחה נעשית בשום שכל ומתוך אחריות, יש לראות כיצד הדבר מיתרגם לתוצאות הכספיות, בשורת ההכנסות, הרווח וההפרשה להפסדי אשראי. 

גם אם הצמיחה באשראי תתגלה ככזו שהתבצעה בצורה חסרת אחריות, ומחיר המניה יירד, הרווח של כחלון מהמימוש עדיין יהיה גדול מאוד. כלומר, הקשר בין התגמול של כחלון לביצועים שעליו מדברת החברה הוא כזה שרחוק מלממש את הרציונל שעומד בבסיס תגמול הוני מבוסס אופציות — כריכת הכיס הפרטי של ראש החברה במצב החברה. בנוסף, החברה כתבה בדיווח לבורסה כי "דירקטוריון החברה עומד מאחורי הנימוקים המצוינים בדו"ח הזימון לאסיפת בעלי המניות". 

בזימון עצמו נכתב כי "תנאי הכהונה המוצעים נקבעו בשים לב לניסיונו, כישוריו, מומחיותו, הישגיו ומעמדו הציבורי, העסקי והניהולי של מר משה כחלון; המוניטין והניסיון הרב שרכש כשר אוצר וכשר התקשורת לשעבר, והרפורמות שביצע במהלך כהונתו הציבורית, עשויים לתרום משמעותית לעסקי החברה ולהשגת יעדיה". 

אין לזלזל בשום אופן במי שהיה שר אוצר. להפך, מדובר באחד התפקידים הקשים ביותר לביצוע. עם זאת, לכחלון אין ניסיון בניהול חברות ציבוריות, ולא מומחיות או השכלה פיננסית.

על כל זאת יש להוסיף את העובדה שכחלון מיועד לכהן כיו"ר יונט קרדיט ב־80%. זאת, כדי לאפשר לו לעסוק בעיסוקים נוספים, שיכניסו לכיסו כספים נוספים. כבר כיום לכחלון יש עיסוקים נוספים, דוגמת קרן ההשקעות SCK, שהקים עם משקיעים מהאמירויות.