אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ועדת הערר: עיריית ת"א ביצעה "מחטף" והרסה את בית המכס הצפוני בנמל יפו עמית שעל

פרסום ראשון

ועדת הערר: עיריית ת"א ביצעה "מחטף" והרסה את בית המכס הצפוני בנמל יפו

ועדת הערער קבעה כי העירייה לא המתינה להכרעתה בערעור בנושא והרסה את המבנה שהיה מיועד לשימור. לפיכך עליה לקדם עכשיו תוכנית חדשה לאתר והוועדה המחוזית תחליט אם לכלול בה שיחזור של האלמנטים שנהרסו

03.06.2021, 12:33 | שלומית צור

ועדת הערר המחוזית קבעה כי עיריית תל אביב והוועדה המקומית לתכנון ובנייה ביצעו "מחטף", והרסו את בית המכס הצפוני בנמל יפו על סמך היתר הריסה בלתי חוקי. 

קראו עוד בכלכליסט:

מדובר באחת ההחלטות החמורות שניתנו כנגד העירייה החזקה בישראל בתחום התכנון והבנייה. דווקא בשל היותה של עיריית תל אביב חלוצה בתחום השימור. וועדת הערר קבעה שהעירייה התנהלה כ"אחרון היזמים" כאשר מיהרה להרוס את המבנה. 

ועדת הערר חייבה את העירייה והוועדה המקומית בתשלום הוצאות בסך 7,500 שקל למועצה לשימור אתרים, והורתה להן לקדם תוכנית חדשה לאתר, שתיבחן על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, שתחליט אם לאשר אותה ואם לכלול בה שיחזור של האלמנטים שנהרסו. 

במאי 2019 החליטה הוועדה המקומית לאשר לעיריית תל אביב היתר הריסה לבית המכס הצפוני בנמל, לטובת הפיכתו לשטח ציבורי פתוח. ביוני 2020 הגישה המועצה לשימור אתרים ערר על ההחלטה, בטענה כי לא ניתן להרוס את המבנה המיועד לשימור. בערר ביקשה המועצה לבטל את היתר ההריסה שניתן להריסת המבנה ולקבוע כי על עיריית תל אביב למלא שורה של התחייבויות ותנאים טרם הנפקת היתר. 

אלא שעיריית תל אביב והוועדה המקומית לתכנון ובנייה לא המתינו לבירור הערר וביצעו את ההריסה חודש לאחר הגשתו, בתחילת יולי 2020.  

"ועדת הערר סבורה כי התנהלות זו אינה ראויה ומצופה היה מהן להמתין עד למתן החלטה בערר". ציינה יו"ר ועדת הערר המחוזית  הילה סירוטה לבנה  בהחלטה שניתנה השבוע. "מצופה היה מעיריית תל אביב שלא תנהג כאחרון מבקשי ההיתרים ותרסן עצמה שלא לפעול בהתאם להיתר שיצא במצב בו קיים ערר תלוי ועומד גם אם אין מניעה חוקית לעשות כן".

בית המכס הצפוני נשנמל יפו שנהרס, עמית שעל בית המכס הצפוני נשנמל יפו שנהרס | עמית שעל בית המכס הצפוני נשנמל יפו שנהרס, עמית שעל

מבנה בן 90 שנה

"בית הטרמינל" המכונה בית המכס הצפוני, הוא מבנה דו קומתי בן 1,600 מ"ר הנמצא על קו המים. המבנה נבנה ב-1931 ושימש בית מינהלת הנמל המנדטורי עד שנת 1936. מדובר מבנה בטון הבנוי על גבי קומת מסד של בית המכס העותמאני. המבנה היה מיועד לשימור מתוקף שתי תוכניות: תוכנית מתאר ארצית- תמ"א 13, ומתוקף תוכנית מפורטת מקומית. 

בשנת 2017 פורסם תיקון לתמ"א 13 המבטל את סימון המבנה לשימור.  עיריית תל אביב הרסה את המבנה, על סמך התיקון לתמ"א, אך "התעלמה" מקיומה של התוכנית המפורטת ולא ביצעה תוכנית חדשה המבטלת אותה או משנה אותה כמתחייב. 

לטענת המועצה לשימור אתרים תנאי למתן היתר הריסה למבנה בית המכס הצפוני, הוא הצגת פיתוח עתידי לאתר וביצוע ההריסה יובא לאישור אדריכל העיר טרם הביצוע. עוד נטען כי לא הוכן תכנון כנדרש, לא הוכנה תוכנית כמתחייב וממילא לא התקיים תנאי מוקדם לאישור ההריסה. המועצה אומרת כי בית המכס הצפוני עוד מוגדר לשימור, ולפיכן הוא מוגן מפני הריסתו בהיתר. 

"פגיעה ביצירת מרחב ציבורי פתוח"

מנגד טענה הוועדה המקומית ביטול שימור בית המכס נידון בוועדות התכנון, לאחר שנשמעו עמדות הצדדים, הוחלט לתקן את תמ"א 13 ולאפשר את הריסת המבנה. לטענתה, לאחר שבוצע התיקון לתמ"א 13 לא היה צורך בהכנת תוכנית לשם הריסת המבנה ועל כן היתר ההריסה יצא כדין ולא במחטף, ולא היה מקום לעכבו בשל הגשת הערר. 

עוד טענה הוועדה המקומית כי התכנון האדריכלי של בית המכס המנדטורי וחשיבותו ההסטורית אינם שקולים כנגד הפגיעה ביצירת מרחב ציבורי פתוח במגע ישיר עם קו המים. נימוק זה מסביר את  החלטתם של גופי התכנון הבכירים שהחליטו לבטל את קביעת המבנה לשימור במסגרת התיקון לתמ"א 13. הוועדה המקומית אמרה כי את הרציף, המדרגות הצמודות לו ואת שרידי בית המכס העותמני מבקשת עיריית תל אביב לשמר. 

ועדת הערר החליטה כאמור לקבל את הערר ולדחות את נימוק ופרשנות העירייה, וקבעה כי הוועדה המקומית לא היתה מוסמכת להנפיק היתר להריסת המבנה, מבלי שאושרה תוכנית מפורטת על ידי הוועדה המחוזית, המבטלת את השימור. "אנו סבורים כי היתר הבנייה שהונפק אינו חוקי ואינו תואם את הוראות התוכנית התקפה החלה על המגרש, אשר קובעת את מבנה בית המכס כמבנה לשימור" נכתב בהחלטה. "אנו סבורים כי אין ממש בטענת הוועדה המקומית לפיה ניתן להסיק ביטול השימור ברמה המפורטת". 

ועדת הערר קבעה כי כדי לבטל את התוכנית שקובעת כי המבנה מיועד לשימור, היה על העירייה והועדה המקומית לפעול כחוק, ולהכין תוכנית חדשה, "ולא באמצעות מתן פרשנות מאולצת על ידי הוועדה המקומית שמשמעותה האמיתית היא ביטולה של הוראת חיקוק בדרך לא דרך". 

ועדת הערר אף הזהירה מהתקדים שעלול המקרה בכך שיערער מעמדן של תוכניות מאושרות ותקפות: "אין מקום להורות על ביטולה של הוראת תוכנית בדרך משתמעת . אנו סבורים כי קבלת עמדת הוועדה המקומית כי ניתן באופן משתמע לתקן ולבטל הוראות בתוכנית תקפה, תפגע בהליך התכנוני, בוודאות התכנונית, ותהפוך את ההליך התכנוני לכלי מסוכן, שעה שניתן יהייה לבטל הוראות חשובות, מהותיות, ועקרוניות בתוכנית בדרך משתמעת שאין לה כל ביטוי פומבי". 

בנוסף השתכנעה ועדת הערר כי ביטול סימון הבניין לשימור, אינו מייתר את חובת הוועדה המקומית להכין תוכנית מפורטת שתאפשר הוצאת היתר להריסת המבנה, כפי שצוין במפורש גם בדיונים בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, גם במועצה הארצית לתכנון ובנייה וגם בוועדה לשמירה על הסביבה החופית. "משלא בוטלה חובת השימור בתוכנית המפורטת לא ניתן היה להוציא היתר להריסת המבנה". קבעה. "אנו סבורים כי מימוש ההיתר נעשה ב"מחטף" וחבל", הוסיפה סירוטה לבנה, "יחד עם זאת אין בעובדה כי המבנה נהרס על פי היתר בלתי חוקי כדי לייתר את הצורך אשר מתחדד עקב התנהלות זו, להכין ולאשר תוכנית בסמכות הוועדה המחוזית שתהווה תיקון לתוכנית. תיקון שיביא בחשבון הן את החלטת המועצה הארצית לביטול הסימון, הן את עובדה כי המבנה נהרס והן את שאלת הצורך בשימור חלקים ממנו אולי בדרך של שיחזור או בכל דרך אחרת שהוועדה המחוזית תמצא לנכון ואשר תאפשר להכשיר בדיעבד את הריסת המבנה וכן תורה מהי התוצאה התכונית הרצויה בנסיבות שנוצרו".  

"העירייה באופן סדרתי מסיפורו האמיתי של המקום וערכיו"

תמר טוכלר, סמנכ"לית המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ומנהלת מחוז תל אביב מסרה כי, "עיריית תל אביב שעושה המון למען שימור העיר הלבנה, הפקירה את נמל יפו ממנו צמחה העיר, והפרה התחייבויותיה במסגרת ההסכמים והתוכניות והרסה בזה אחר זה את כל האתרים המקוריים בנמל, וזאת למרות שבתוכנית לשימור הנמל, שעדיין בתוקף, ישנה חובה לשמר את כל הנמל המנדטורי ושרידי הנמל התורכי. בשנים האחרונות התעלמה העירייה באופן סדרתי מסיפורו האמיתי של המקום וערכיו, והתעלמה מתוכנית תיירותית בה השקיעו המדינה ומשרד התיירות מיליוני שקלים. ועדת הערר קבעה מפורשות כי העירייה הוציאה היתר הריסה לא חוקי למבנה. עתה ברור לכל כי טעתה העירייה כשלא נענתה לקריאות  להימנע מההרס, כשהרסה את המבנה בעוד כתב הערר תלוי ועומד ותוך התעלמות מקריאת הועדה המחוזית להימנע מהמהלך הלא חוקי על שלא הכינה תוכנית כנדרש בחוק. העירייה גם הרסה את הרציף אותו התחייבה לשמר, וכן העלימה גם את הממצאים הארכיאולוגים שנחשפו במקום. וועדת הערר קבעה כי כעת תידרש העירייה להכין תוכנית חדשה. מצער כי משאבים ציבורים וכספיים בוזבזו בהרס המבנה ובערכאות משפטיות במקום בשימור המבנה והשמשתו לציבור, תוך חשיפה והגנה על ממצאי החפירות הארכיאולוגיות במקום כפי שתוכנן מלכתחילה.  מדובר בנכס ציבורי, אטרקציה תיירותית, סביבתית וחינוכית בשל היותו תחנה ראשונה בדרך מיפו לירושלים. אנו תקווה כי מקרים שכאלה לא יישנו, וכי עכשיו כלל הרשויות יתגייסו לטובת הנמל". 

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "הוועדה המקומית תל אביב- יפו מהווה על פי חוק 'ועדה מקומית עצמאית מיוחדת', דבר המקנה לה סמכויות רבות ומבטא אמון רב בוועדה, וזאת בשל מקצועיותה הרבה, תוצריה התכנוניים הייחודיים, יעילותה והקפדתה היתרה על הוראות הדין. ואכן, אף במקרה זה, פעלה הוועדה המקומית בהתאם להוראות הדין, בדייקנות רבה, כשאף ועדת הערר עצמה הבהירה כי 'חוק התכנון והבניה אינו שולל את האפשרות לפעול בהתאם להיתר תקף במצב בו ערר מוגש'. העבודות להריסת בית המכס נעשו לאחר דיונים רבים וממושכים שהתקיימו אצל הגורמים והמוסדות המוסמכים לכך, לרבות המועצה הארצית ובית המשפט העליון ואי לכך סברה הועדה המקומית כי הריסתו מתאפשרת בהתאם לכל דין וכך פעלה. 

"באשר לערר - הוועדה המקומית היא מוסד תכנון, כמו גם ועדת הערר, וכפי שקורה לא אחת, לעיתים ישנה מחלוקת בנוגע לפרשנות משפטית או תכנונית זו או אחרת. מדובר בדבר שאינו חריג ביחסים שבין גורמים שלטוניים שונים והוועדה מברכת כל ביקורת עניינית ומקצועית, גם אם אינה בהכרח מסכימה לה. גם במקרה זה, לוועדה המקומית עמדה משפטית מסויימת, בעוד ועדת הערר בחרה גישה פרשנית שונה – דבר הקורה מעת לעת ולגיטימי לחלוטין".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות