אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פוקו F3: סמארטפון דגל בזול אבל עם פשרות צילום: רפאל קאהאן

בדיקת כלכליסט

פוקו F3: סמארטפון דגל בזול אבל עם פשרות

מכשיר הדגל החדש של פוקו, אחד המותגים האהובים על חובבי התמורה למחיר, מציג מפרט מפלצתי. אך האם זה מספיק כדי להפוך ללהיט החדש בשוק הסמארטפונים פוסט קורונה?

05.06.2021, 08:24 | רפאל קאהאן
אם יש משהו שאנחנו אוהבים בישראל זה מוצר שנותן לנו את ההרגשה שקיבלנו הרבה מאוד תמורה בשביל הכסף. יש לנו מזל גדול, כי זו בדיוק הנישה אליה מכוונת פוקו, חברת בת של שיאומי. המכשירים הראשונים שלה נתנו לנו תחושה של "דפקנו את המערכת", אבל ככל שעבר הזמן התברר שמדובר במכשירים שלא תמיד מחזיקים מעמד לאורך זמן. זה לא ייחודי לפוקו אגב. מכשירים שנמכרים בזול מתבססים על רכיבים זולים, ואלה, מה לעשות, אינם עמידים לאורך זמן כמו רכיבי מוצרים יקרים יותר. זה לא כלל אצבע גורף, אבל זה בהחלט מאפיין את הרוב המוחלט של מוצרי החברות האלה.

קראו עוד בכלכליסט

הפוקו F3 הוא הניסיון החדש של פוקו להציע סמארטפון דגל בעלות מגוחכת. זה הצליח לה בדגם הראשון, וקצת התפקשש עם הדור השני כי הוא היה מכשיר ביניים במקרה הטוב. כעת פוקו חוזרת למפרט פרימיום וזורקת לזירה מכשיר שמיועד להוות תחרות למכשירים שעולים פי שניים ממנו. ההימור הזה יכול להשתלם, זה עבד לוואן פלוס בתחילת הדרך, אבל האם ה-F3 מסוגל להתמודד עם מכשירים כמו הגלקסי S21 של סמסונג או הוואן פלוס 9? בדקנו.

עיצוב ומבנה: שיפור ניכר באיכות ההרכבה

פוקו לא התעסקה עם עיצוב במכשיר החדש שלה. היא לקחה מהמדף משהו שמזכיר מאוד את המי 11 החדש של החברה האם שיאומי והתאימה אותו לצרכיה. מבחינת ה-F3 זה אומר מכשיר נאה, לא דקיק, אך מספיק כדי לא להפריע (7.8 מ''מ). זכוכית המסך היא מסוג גורילה גלאס 5, וכך גם חיפוי הגב. השלדה שלו לעומת זאת עשויה מפלסטיק. הנה רכיב ראשון עליו חסכו. פלסטיק איכותי יכול להיות לגיטימי לגמרי, אבל היתרון העיקרי שלו - משקל קל יותר - לא מתבטא כאן. ה-F3 שוקל כ-196 גרם. זה הרבה יחסית ואפשר להרגיש אותו ביד היטב. עם זאת המשקל מחולק בכל גוף המכשיר כך שהוא לא מרגיש כמו לבנה.

נעים להכיר פוקו F3, צילום: רפאל קאהאן נעים להכיר פוקו F3 | צילום: רפאל קאהאן נעים להכיר פוקו F3, צילום: רפאל קאהאן

איכות ההרכבה מצוינת גם בכפתורי הווליום ובכפתור ההפעלה שמסתיר גם סורק טביעות אצבעות. בתחתית המכשיר שקע הטעינה ולצידו שבכת הרמקול התחתון. אין כאן שקע אוזניות, אז קחו זאת בחשבון. מצד שני החברה משלבת בערכה מתאם - משהו שכבר זמן רב לא ראיתי במכשירים ללא שקע אוזניות.

לא דקיק ומגרעת המצלמה בולטת, צילום: רפאל קאהאן לא דקיק ומגרעת המצלמה בולטת | צילום: רפאל קאהאן לא דקיק ומגרעת המצלמה בולטת, צילום: רפאל קאהאן

מערך הצילום האחורי מעט בולט אך לא בצורה מוגזמת והכיסוי השקוף המצורף מכסה אותו במדויק. הגב עצמו מבריק מאוד וטביעות האצבע מופיעות מהר מאוד. כסך הכל לא מדובר במכשיר עם העיצוב המסעיר ביותר בעולם, או כזה שגורם לסביבה לסובב את הראש, אבל הוא גם לא מרגיש כמו צעצוע זול. לסיום, אמנם אין כאן הגנה מלאה מפני מים, אבל כן יש תקן IP53 שאומר שהמכשיר עמיד להתזות של מים ולפחות חלקית לחדירה של אבק או חול.

חומרה: הרבה מאוד כוח ביחס למחיר

פוקו בחרו לצייד את ה-F3 במעבד קוואלקום סנאפדרגון 870, שזו גרסה מעט חזקה יותר של ה-865 שהותקן בכל מכשירי הדגל של שנה שעברה. זה מעבד מצוין, כוחו בחיסכון החשמל שהוא מעניק בלי פשרה גדולה מדי בצד הביצועים. לדגם יש שני מפרטי זיכרון. הראשון מציע 6 גיגה-בייט זיכרון פעולה ועוד 128 גיגה-בייט מרחב אחסון. שימו לב שאין כאן חריץ הרחבה לכרטיס זיכרון, כך שזה משהו שצריך לקחת בחשבון. בעיקר אם אתם מהצלמים או מהאוגרים שלא מוחקים כלום, אף פעם.

המסך מצוין ומהיר, צילום: רפאל קאהאן המסך מצוין ומהיר | צילום: רפאל קאהאן המסך מצוין ומהיר, צילום: רפאל קאהאן

מנגד ישנה גרסה בכירה יותר עם 8 גיגה-בייט זיכרון פעולה ו-256 גיגה-בייט מרחב אחסון. אבל קשה יותר למצוא אותה. בכל מקרה, המפרט הזה מאפשר להריץ כל אפליקציה מהר ובלי שיהוי. עוד יתרון שלו הוא ביכולת להריץ משחקים בקלות. זה הופך את ה-F3 לאחד מסמארטפוני הגיימינג הזולים שתוכלו למצוא. הוא אמנם לא מיועד לזה, אך בהחלט מסוגל להתמודד עם מכשירי גיימינג גם בזכות המסך המצוין שמותקן בו.

המסך מבוסס על פאנל AMOLED, כאשר בראשו יש חריר עבור מצלמת הסלפי. גודלו 6.67 אינץ'. שזה הרבה מאוד נדל''ן מסך, גם בימינו. מנגד הוא עשוי לא להתאים למי שידיו קטנות יותר. הרזולוציה (FHD) לא מרשימה במיוחד ביחס למקובל היום בשוק. אבל מכיוון שמדובר בפשרה נניח לזה. מעבר לכך יש כאן תמיכה בקצב רענון גבוה (120 הרץ) עבור תחושת הזרימה בתפעול. כמו כן הפאנל מצויד בקצב דגימה של 360 הרץ, שזה הרבה יותר מרוב המכשירים שמסתפקים ב-240 הרץ.  

הוא בקלות יכול לשמש כסמארטפון גיימינג, צילום: רפאל קאהאן הוא בקלות יכול לשמש כסמארטפון גיימינג | צילום: רפאל קאהאן הוא בקלות יכול לשמש כסמארטפון גיימינג, צילום: רפאל קאהאן

זה אומר שהמסך מזהה מהר יותר את הנגיעות שלכם, מה שבתורו מתורגם לפעולה מהירה וחלקה יותר. המכשיר אכן מהיר, אבל אני חייב לומר שקרה לי כמה פעמים שהלחיצות לא זוהו בפעם הראשונה ונאלצתי ללחוץ שוב. עם זאת מעבר לפספוסים האלה, חוויית השימוש מאוד נעימה. הבהירות שלו מגיעה ל-1,300 ניט אך רק במצב ידני או נקודתי. במצב אוטומטי המקסימום עומד על כ-900 ניט. בכל מקרה זה בהיר מאוד ומספיק בהחלט לצפייה באור שמש מלא גם בקיץ הישראלי.

גם הסוללה נדיבה למדי אך לא באופן יוצא דופן. קיבולה עומד על 4,520 מיליאמפר שעה, שזה הרבה, אבל גם המסך גדול. עם זאת מדובר במכשיר שיודע להחזיק זמן רב ללא טעינה. לפחות יומיים בשימוש סביר של שעתיים מסך ביום אבל אפילו יותר אם אתם חסכנים מאוד. מנגנון החיסכון בחשמל דואג להוריד את קצב הרענון של המסך כמעט בכל הזדמנות וזה בהחלט מסייע. יש כאן גם מטען מהיר של 33 וואט, שזה אומר טעינה של שני שליש קיבול בחצי שעה ומלאה בכשעה אבל אין כאן טעינה אלחוטית כלל.  

שבכת הרמקול התחתון ושקע הטעינה, צילום: רפאל קאהאן שבכת הרמקול התחתון ושקע הטעינה | צילום: רפאל קאהאן שבכת הרמקול התחתון ושקע הטעינה, צילום: רפאל קאהאן

מבחינת צליל, זה לא מכשיר לאודיופילים, אבל הרמקולים הסטראופוניים דווקא מעניקים חוויית האזנה טובה עם צליל מאוזן מאוד גם מבחינת בס. מנגד המערך הזה קצת מוזר, הרמקול התחתון מיועד לצלילי בס ומיד, והעליון לצלילים גבוהים יותר. אבל זה עובד לא רע אז למה לא. יש כאן תמיכה בכל תקני התקשורת המקובלים, מ-WiFi 6 ועד בלוטות' 5.1 המתקדם יחסית. יש כאן גם עינית אינפרה אדום שמאפשרת להפעיל את המכשיר כשלט רחוק לטלוויזיה או למזגן. בסך הכל ניתן להבין בקלות לאן הולך רוב תקציב הייצור של ה-F3, כל הרכיבים האלה נחשבים איכותיים יחסית וזה דבר טוב לאמינות המכשיר.

תוכנה: מבלבלת ועם הרבה אפליקציות מיותרות

כל מי שאי פעם השתמש במכשיר של שיאומי מכיר את MIUI, ממשק ההפעלה של החברה. פוקו משתמשים בו גם כן אך בגרסה מעט שונה. ההבדל העיקרי הוא בתתי התפריטים במגירת האפליקציות שמזכירה יותר את העיצוב של אנדרואיד מאשר של חברת האם ושלא ניתן לבטל. אחד הפתרונות המוצלחים כאן הוא במיון האוטומטי של האפליקציות לפי ייעוד. יש כאן בידור, תקשורת, מדיה חברתית וכו'. זה נוח מאוד וחוסך את הצורך להתחיל לחטט בין האפליקציות כדי למצוא את זו שאנו צריכים באותו הרגע.  

מלא אפליקציות מיותרות, צילום: רפאל קאהאן מלא אפליקציות מיותרות | צילום: רפאל קאהאן מלא אפליקציות מיותרות, צילום: רפאל קאהאן

אפשרויות ההתאמה האישית כאן מאוד מעמיקות ומאפשרות שליטה על הרבה מאוד פרמטרים. זה מצוין למי שאוהב את זה אבל מיותר לכל השאר. ובנוסף ישנן הגדרות שכברירת מחדל לא ממש שימושיות, כמו הבחירה להפעיל את המכשיר עם כפתורי ניווט וירטואליים במקום מחוות שליטה כמו באייפון. הבעיה היא שבשביל לשנות את ההגדרה הזו צריך לנבור בתפריטי ההגדרות שלא ממש מקוטלגים בצורה מוצלחת.

אפשרויות ההתאמה האישית נרחבות מאוד אך גם מפורטות מדי, צילום: רפאל קאהאן אפשרויות ההתאמה האישית נרחבות מאוד אך גם מפורטות מדי | צילום: רפאל קאהאן אפשרויות ההתאמה האישית נרחבות מאוד אך גם מפורטות מדי, צילום: רפאל קאהאן

דבר נוסף שמעיק מאוד זה כל נושא האפליקציות המותקנות מראש, יש כאן הרבה יותר מדי מהן, ובילוי של רבע שעה מהחיים בלהסיר אותן הוא לא הרעיון שלי לבילוי חביב. מעבר לכך שאפליקציות כאלה לרוב לא שימושיות למשתמשים ישראלים, או אפילו מערביים. יש כאן תצוגה תמידית, תמיכה בהערת המסך בהקשה כפולה עליו ושלל אפשרויות התאמה של וילון ההתראות. העיצוב שלו כעת מחלק את שטח ההתראות והשליטה בתכונות לשניים עם עיצוב שמזכיר יותר את וילון ההתראות של האייפון מאשר של גוגל.

תצוגה תמידית, צילום: רפאל קאהאן תצוגה תמידית | צילום: רפאל קאהאן תצוגה תמידית, צילום: רפאל קאהאן

ממשק הפתיחה מציע כאמור סורק טביעות אצבע בכפתור ההפעלה, פתיחה בזיהוי פנים - שאגב צריך לבחור להפעיל שכן זו לא אופציה בתהליך ההפעלה הראשונית של המכשיר - שניהם עובדים היטב. הסורק מהיר מאוד וזיהוי הפנים, הגם שפחות מאובטח, עדיין מביא אתכם למסך הראשי בעשיריות השנייה בלבד.

בניגוד לשיאומי, כאן אין אפשרות לכבות את מגירת האפליקציות, צילום: רפאל קאהאן בניגוד לשיאומי, כאן אין אפשרות לכבות את מגירת האפליקציות | צילום: רפאל קאהאן בניגוד לשיאומי, כאן אין אפשרות לכבות את מגירת האפליקציות, צילום: רפאל קאהאן

לסיום, אני מאוד ממליץ לכבות ככל שניתן את שיתוף המידע עם שיאומי. זו הגדרה שניתן להסיר בתהליך האישור של תקנוני השימוש. החברה נוהגת לשאוב הרבה מאוד נתונים מהמשתמשים ובחלקו הוא משמש לבניית פרופיל פרסום. זה מעצבן שחברה שמוכרת מכשירים גם מרשה לעצמה להוון את המידע של המשתמשים בצורה כל כך בוטה, אבל זה כנראה חלק מהתשלום על מחיר רכישה זול במיוחד. עם זאת צריכים להיות מודעים לכך, שלא תתפלאו אם קופצות לכם פרסומות באמצע הגלילה ברכיב ההגדרות למשל.

מצלמה: החלק הכי מאכזב בכל המכשיר

צילום מעולם לא היה הצד החזק של מכשירי שיאומי, ועוד פחות של פוקו. קשה מאוד לייצר מצלמה ראויה עם תקציב קטן. גוגל יודעת לעשות את זה במכשירי הפיקסל אבל בזכות מערך תוכנה משוכלל. פוקו איך נאמר, אינה גוגל ורחוקה מכך. המצלמה של ה-F3 דווקא מצלמת לא רע באור יום מלא או בתאורה חזקה. החיישן הראשי שלה בן ה-48 מגה פיקסל הוא מתוצרת סוני ומיועד לשוק הבינוני-נמוך. זאת אומרת שאיכות הצילום אינה הצד החזק שלו. יש לו עדשה עם מפתח צמצם של F/1.8, אבל זה בערך כל היתרונות שלו. לצידו (או יותר נכון מתחתיו) יש חיישן 8 מגה-פיקסל לצילומי זווית רחבה וחיישן מאקרו לצילומים ממרחק קצר מאוד ברזולוציה של 5 מגה-פיקסל.

טובה באור יום, לא כל כך בלילה, המצלמה הראשית של הפוקו, צילום: רפאל קאהאן טובה באור יום, לא כל כך בלילה, המצלמה הראשית של הפוקו | צילום: רפאל קאהאן טובה באור יום, לא כל כך בלילה, המצלמה הראשית של הפוקו, צילום: רפאל קאהאן

כאמור, כל עוד הצילום מתבצע באור יום הכל טוב. התמונות יוצאות מפורטות יחסית, בלי יותר מדי מריחות ועם צבעוניות מאוזנת. אבל זה כאן נגמרות היכולות של המצלמה. בכל שאר הפרמטרים התוצאות לא ממש מרשימות, ואף גרועות למדי. צילום בלילה או בתאורה נמוכה מניב תוצאות מגורענות ומלאות ברעש דיגיטלי. העובדה שאין כאן ייצוב תמונה אופטי אינו מסייע. וזה לא שאי אפשר לייצר מצלמה טובה במכשיר זול יחסית. הסמסונג גלקסי A52 הוא דוגמה מצוינת למכשיר לא יקר עם מצלמה מעולה. גם הפיקסל המוזל של גוגל הוא דוגמה טובה לכך. ואלה מכשירים שעולים בערך כמו הפוקו.

כל עוד יש אור הכל טוב, צילום: רפאל קאהאן כל עוד יש אור הכל טוב | צילום: רפאל קאהאן כל עוד יש אור הכל טוב, צילום: רפאל קאהאן

למזלו, מצלמת הסלפי בת ה-20 מגה-פיקסל כן מספקת את הסחורה יחסית. צילומי הסלפי ברורים, עם צבעוניות טובה והדבר השלילי היחיד שאפשר לומר זה שהאלגוריתם שלה לפעמים מפספס בטשטוש הרקע בצילומי דיוקן. אבל זה לא קורה כל הזמן. אגב, מצב דיוקן במצלמה הראשית דווקא הרבה יותר מוצלח מהבחינה הזו. לסיכום, המצלמה רחוקה מלהיות נקודת החוזק של הפוקו. זה לא שציפינו לגדולות ונצורות, אבל עדיין.

מצלמת הסלפי לא רעה בכלל, צילום: רפאל קאהאן מצלמת הסלפי לא רעה בכלל | צילום: רפאל קאהאן מצלמת הסלפי לא רעה בכלל, צילום: רפאל קאהאן

סיכום ואלטרנטיבות: אחלה לגיימינג, אבל המצלמה פושרת ויש לו מתחרים

הפוקו F3 נמכר במקומותינו במחירים שנעים בין 1,500 שקל לדגם הפשוט יותר עד כ-1,800 שקל לדגם הבכיר. מדובר במכשיר בעל מפרט עוצמתי במיוחד מבחינת ביצועים נטו. ואולם מהר מאוד מבינים היכן חתכו את העלויות. במקרה הנוכחי מדובר בעיקר במצלמה שרחוקה מאוד מסדרות ביניים במחירים מקבילים. גם רמת המיגון נמוכה יותר מאשר אצל המתחרים. ואולם מדובר עדיין במכשיר שיכול להתאים מאוד למספר קטגוריות של משתמשים. גיימרים וצעירים יכולים ליהנות ממנו מאוד, כמו גם מי שרוצה מכשיר בעל מסך גדול ומהיר.

מנגד, הוא לא מיועד למי שרוצה לקבל גם ביצועים של מכשיר פרימיום. בטווח המחירים שלו אין הרבה מתחרים והוא מוביל על כולם מבחינת עוצמה נטו. אבל בכל שאר הסעיפים, התחרות כגון סדרת A של סמסונג או המי 11 לייט והרדמי נוט 10 של שיאומי מספקים יתרונות במצלמה או בחיי הסוללה למשל. זה גם אומר שהוא לא ממש מהווה תחרות ל-S21 של סמסונג, הוואן פלוס 9 או מכשירי הפרימיום של אופו. ועם זאת מדובר עדיין במכשיר מעניין שמעניק תמורה מצוינת למחיר ובימינו כשמכשירי דגל יכולים להימכר במחיר של מחשב זו גם סוג של בשורה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות