אחריות תאגידית: סביבתי וחברתי זה כלכלי

העולם של לפני מלחמת העולם השנייה, והעולם שלאחריה, לא היה אותו עולם. לא מדובר רק על יחסי הכוחות בין המדינות שהשתנו, והגבולות החדשים ששורטטו, אלא גם ובעיקר על השיטה הכלכלית שהחלה לשלוט בכיפה. בעוד שטרם המלחמה היו שתי השיטות, הקפיטליסטית לעומת הסוציאליסטית- קומוניסטית, שוות משקל, הרי שלאחריה הפכה השיטה הקפיטליסטית לשיטה השלטת, בעיקר עקב השפעתה העצומה של המעצמה האמריקנית שהובילה את בעלות הברית לניצחון הגדול על גרמניה הנאצית.

בהשראתה של זו הלך העולם והשתחרר מהכבלים הסוציאליסטיים והקומוניסטיים וכלכלות העולם החלו להתבסס על מודל שבו גורמים פרטיים ויוזמה פרטית הם שמנהלים את הכלכלה, באופן עצמאי וחופשי, ולא בניהול ופיקוח הממשלה.  בראייה היסטורית הכלכלה הקפיטליסטית אכן הביאה לשגשוגן של מדינות המערב, ובראשן ארה"ב, אך מן העבר השני, לאור רצונן של הדמוקרטיות שלא להתערב בכוחות השוק החופשי, גרמה השיטה הקפיטליסטית להשלכות שליליות בתחום החברתי ובתחום הסביבתי. 

כך בין היתר העצימה והרחיבה השיטה  את הפערים בין עשירים לעניים , פגעה במדינות מסוימות בזכויות אדם תוך ניצול אנשים וילדים בעבודה שוחקת וללא שכר הולם, ולבסוף פגעה גם בכדור הארץ - בין אם מדובר על מפעלים תעשייתיים המזהמים את הסביבה ופוגעים בקרקעות, בנחלים ובימים, ובין אם על חברות המשתמשות במקורות אנרגיה רבים ופולטות אגב כך מזהמים לאטמוספירה הפוגעים באיכות אוויר ובשכבת האוזון.  הכלכלות הקפיטליסטיות אף נהגו לעיתים בסטנדרט ערכי כפול - אחד שהיה תקף במדינות המערביות פנימה והשני כלפי חלק מהמדינות המפותחות שסיפקו להן כח עבודה זול תוך העדר רגולציה חברתית וסביבתית.

כל עוד המידע אודות ההשפעות השליליות של החברות היה נסתר מעינו של הציבור יכלו החברות להמשיך במעשיהן, אך בשנים האחרונות עם התפתחותו של העידן הסלולרי והרשתות החברתיות, כשכל אדם מן השורה יכול לשמש כעיתונאי מדווח ומבקר, נתונות החברות יותר ויותר לביקורת חברתית גוברת.  בנוסף עם התפתחות הטכנולוגיה, הפכו השקעות בניירות ערך (שבעבר היו נחלתם של גופים פיננסיים בלבד) להיות זמינות ונגישות לציבור הרחב דרך פלטפורמות מסחר דיגיטליות, ולמעשה הציבור יכול להשקיע כיום באופן ישיר במניות החברות.

זמינות המידע, לצד התפתחות הטכנולוגיות הדיגיטליות הן ברשתות החברתיות והן ביכולות הסלולריות, מעניקות כיום לציבור הרחב את היכולת גם לבקר את מעשיהן של החברות וגם להשפיע עליהן – בין באופן ישיר של השקעה או אי השקעה במניותיהן, ובין באופן עקיף בבחירה היכן להפקיד ולנהל את הכספים שלהם לרבות כספי הפנסיה. מגמות אלו הובילו להגדלת השקיפות וכפועל יוצא לריסון עצמי של אותן חברות בשל הידיעה הפשוטה שבסוף הכל מגיע לעין הציבורית. 

על רקע ההבנה כי מעשיהן כיום נתונות לביקורת הציבור יותר מבעבר ולציבור יש יכולת להעניש אותן, בין אם בפגיעה במסחר במניותיהן ובין אם בפגיעה במותג ובמוצרים שלהן , יותר ויותר חברות מאמצות בשנים האחרונות את עקרונות האחריות התאגידית, במסגרתם הן מתחייבות לפעול למען החברה והסביבה.  המסמך מעניק מעין תעודת יושר לחברה ובאמצעותו יכול הציבור לבחון האם היא אכן עומדת בהתחייבויותיה למען עובדיה, למען הקהילה, ולמען השמירה על כדור הארץ.  

יוני צברי | יח"צ

על כן יותר ויותר בנקי השקעות וגופיים מוסדיים המנהלים את כספי הציבור, נותנים חשיבות לאחריות תאגידית בחברות בהם הם משקיעים.  הדבר מאוד מפותח במדינות המערב אך גם בישראל ניתן כבר לראות סנוניות של המגמה החדשה. כך למשל בית ההשקעות פסגות הודיע בחודש ינואר השנה כי ידרוש מהחברות בהן הוא משקיע להגדיל את שיעור הנשים בדירקטוריונים, ולהגיע לייצוג מגדרי שווה תוך 3 שנים. 

חברת אלקטרה מוצרי צריכה היא דוגמא טובה לחברה שלקחה את נושא האחריות התאגידית ברצינות מעמיקה. מתחילת דרכה ראתה אלקטרה מוצרי צריכה, חשיבות עליונה בהתנהלות ערכית ואחראית כלפי הסביבה והקהילה ושלב משמעותי בדרך למימוש החזון הוא דו״ח האחריות התאגידית הראשון של החברה, משנת 2020.  הדוח נכתב ע"פ תקני  SRS-GRI ו-SASB ובנוסף החליטה החברה  לאמץ את יעדי האו״ם לפיתוח בר קיימא על מנת לשלב ידיים עם מדינות נוספות בעולם בהתמודדות עם אתגרים עולמיים בנושאי חברה, סביבה וכלכלה. החברה הייתה בין הראשונות מהחברות העסקיות הנסחרות בבורסה לפרסם באתר שלה דוח אחריות תאגידית והייתה בין 5 החברות הראשונות בישראל שפרסמו את דוח האחריות התאגידית שלה באתר של הרשות לני"ע. 

במסגרת דו"ח האחריות התאגידית שלה החליטה אלקטרה להתמקד במיוחד ביעדים הבאים: שיפור היעילות האנרגטית של החברה ; שיפור יעילות המשאבים בצריכה ובייצור וכן תעסוקה  מקיפה ועבודה הוגנת ושכר שווה ; שדרוג התשתיות ושיפור התעשיות, על מנת להפוך אותן ליותר בנות קיימא ; שיפור המחקר המדעי ושדרוג היכולות הטכנולוגיות של המגזר התעשייתי ; מתן גישה אוניברסלית לשטחים בטוחים, מכלילים ונגישים, ירוקים וציבוריים, במיוחד עבור נשים וילדים, אנשים מבוגרים ואנשים עם מוגבלויות ; השגת ניהול בר קיימא ושימוש יעיל של משאבי טבע ; ניהול פסולת כימית וכן שיפור החינוך, העלאת מודעות ויכולת הצמצום של שינויי האקלים על ידי אנשים ומוסדות.

כולי תקווה שחברות ישראליות ובינלאומיות נוספות יצעדו בדרכה של החברה. ככל שיותר ארגונים ויותר חברות יבטאו את מחויבותם ויפעלו לקידום וטיפוח הקהילה והסביבה  בה הם פועלים, וכך תתרומנה גם לצמיחה כלכלית וגם לאחריות לסביבה ולחברה.

מאת רו"ח יוני צברי, סמנכ"ל כספים ומערכות מידע בכיר, אלקטרה מוצרי צריכה