אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שני בכירים בפמי פרימיום חשודים בשוחד לבבצ'יק צילום: שלו שלום

שני בכירים בפמי פרימיום חשודים בשוחד לבבצ'יק

פמי היא תמנון רב זרועות שמספק שירותי מיקור חוץ למשרדים ממשלתיים; בחקירה עלה מכרז לשירותי אחיות בבתי ספר; כבר לפני שנתיים פנתה המשטרה לתנובה וביקשה את מסמכי התרומות. רוש חשודה: שכרה את מנחם גשייד כיועץ "להניע אנשי ציבור לפעול באפליה"

08.06.2021, 07:09 | עמיר קורץ

המנכ"ל לשעבר של חברת שרותי הרפואה פמי פרימיום איציק חמו וסמנכ"ל בכיר נוסף המכהן כיום בחברה נחקרו בחשד למתן שוחד למוטי בבצ'יק עוזרו של שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן, בתמורה לקידום האינטרסים של החברה במשרד הבריאות. בנוסף, נודע ל"כלכליסט" כי מנכ"לית פמי פרימיום אטל מולכו פיליבה, שכיהנה כמשנה של חמו מסרה עדות במשטרה, אך לא נחקרה באזהרה כחשודה. 

קראו עוד בכלכליסט:

שני החשודים עוכבו לחקירה באזהרה ביום ראשון בבוקר והוטלו עליהם תנאים מגבילים, אך הם לא נעצרו. עו"ד משה מזור המייצג את נושא המשרה המכהן ואת החברה עצמה, הכחיש את החשדות כלפי מרשו ואמר כי הגיש בקשה לבית המשפט לאיסור פרסום על שמו. עו"ד דרור מתתיהו המייצג את חמו הכחיש את החשדות נגדו. 

פמי פרימיום מספקת שרותי רפואה חיצוניים ללקוחות דוגמת משרדי ממשלה, מוסדות חינוך, קופות חולים, חברות ביטוח, חברות פארמה ועוד. הבעלות בחברה נחלקת בין מייסדה רוני דוידוף לקרן ג'י סקוואר הבריטית אשר רכשה בשנה שעברה 50% ממניות החברה מקרן קדמה לפי שווי חברה של כ־400 מיליון שקל. 

מה עמד מאחורי המכרזים

במהלך חקירותיו של בבצ'יק הוא נשאל אודות תרומה שהעבירה פמי פרימיום בשנת 2015 בגובה 50 אלף שקל לעמותת רפואה וישועה, זרוע הבריאות של חסידות גור. חוקרי יאח"ה בודקים את הקשר בין התרומה לבין התערבות של בבצ'יק לטובת פמי פרימיום בכל הקשור למכרזים בהם זכתה. 

בין השאר נשאל בבצ'יק לגבי חלקו באופן יישום מכרז לשרותי בריאות לתלמידים בבתי ספר בתל אביב ובמרכז שזכתה בו פמי פרימיום בעבר. במסגרת המכרז הפעילה החברה מערך אחיות שנותנות חיסונים והדרכות לתלמידים, ולדברי מקורבים לחקירה לאחר זכיית החברה התעוררה סוגייה לגבי יישום המכרז בפועל ודחייתו, והיא ניסתה להיעזר בבבצ'יק. מלבד נושא יישום מכרז שרותי בריאות התלמיד, נבחנת על ידי המשטרה גם זכיית החברה במכרז נוסף בשנת 2016 של משרד הבריאות למתן שירותי רפואה מרחוק – טלמדיסין –  בשוי של 6 מיליון שקל. בבצ'יק, המיוצג על ידי עורכי הדין עמית חדד ומיכל רוזנבוים, טען בחקירתו כי לא דיבר מעולם עם פמי פרימיום על מתן תרומות לעמותות הקשורות אליו.

פמי פרימיום היא גם אחד הלקוחות של חברת הלובינג פוליסי (בבעלות בוריס קרסני), שהמנכ"ל שלה ארז גיל-הר חשוד גם הוא בפרשה במתן שוחד ובתיווך לשוחד. 

מימין: המנכ"ל לשעבר של חברת שירותי הרפואה פמי פרימיום איציק חמו, ומנכ"ל רוש ישראל אבי דנציגר, צילום: יוטיוב, עמית שעל מימין: המנכ"ל לשעבר של חברת שירותי הרפואה פמי פרימיום איציק חמו, ומנכ"ל רוש ישראל אבי דנציגר | צילום: יוטיוב, עמית שעל מימין: המנכ"ל לשעבר של חברת שירותי הרפואה פמי פרימיום איציק חמו, ומנכ"ל רוש ישראל אבי דנציגר, צילום: יוטיוב, עמית שעל

מפמי פרימיום נמסר בתגובה: "נושא משרה יחיד בחברה כיום נחקר. החברה שיתפה פעולה באופן מלא עם גורמי החקירה והיא סמוכה ובטוחה שבסיומה של החקירה יתברר כי התנהלותה היתה ללא דופי, וכי לא נפל פגם כלשהו בהתנהלות החברה".  עו"ד דרור מתתיהו המייצג את חמו מסר: "חמו תרם לאורך השנים, הן בכספים והן במעשי התנדבות, לעשרות עמותות, שאין לפעילותן קשר כלשהו לחברת פמי פרימיום. מתוך אותן עשרות תרומות, הבדיקה מתמקדת בתרומה אחת בלבד, שנעשתה לפני 7 שנים, לעמותה המסייעת לחולים ונזקקים. אין לו כל קשר לחשדות הנחקרים והוא דוחה אותן מכל וכל". 

תנובה – מידע כבר לפני שנתיים

לגבי חקירת החשדות למתן שוחד על ידי תנובה שני עובדים לשעבר בחברה בתחום הרגולציה והאחריות החברתית, אחת מהן בכירה לשעבר, נחקרו באזהרה כחשודים במתן שוחד. הם עוכבו לחקירה, ונשלחו לביתם בתנאים מגבילים אך לא נעצרו ולא הובאו לבית המשפט. בנוסף מסרו כמה עובדים בתנובה עדויות במשטרה, ביניהם מנכ"ל תנובה אייל מליס ומנכ"לית תשלובת החלב ענת גרוס ועובדת נוספת בתחום הרגולציה. הם לא נחקרו באזהרה אלא מסרו עדות פתוחה. 

המשטרה מנסה להבין את הקשר בין תרומות שהעבירה תנובה גם כן לעמותות הקשורות לחסידות גור ולבבצ"יק לבין הקלת שניסתה החברה לקדם מול משרד הבריאות בכל נושא רפורמת סימון המוצרים רווי השומן, הסוכר והנתרן. בין השאר נלחמה תנובה, באמצעות חברת הלובינג פוליסי, ברפורמה (בעיקר סביב סימון הגבינה הצהובה), כאשר הלוביסט שליווה אותה היה ארז גיל-הר מפוליסי.

ל"כלכליסט" נודע כי כבר לפני כשנתיים דרשו חוקרי יאח"ה מתנובה להעביר להם את כל מסמכי התרומות שהעבירה החברה ולאחר שקיבלו לידיהם כמות אדירה של מסמכים הם בחנו אותם לעומק. גורם המקורב לחקירה, אומר כי "יש מספר תרומות שנבחנות שהועברו על ידי תנובה לגופים שקשורים לחסידות גור ובמקביל נבחנות פגישות של המנכ"ל עם השר ליצמן בנושא רפורמת סימון המוצרים". 

כך למשל, בשנת 2017 העבירה תנובה תרומה בסכום של 35 אלף שקל לעמותת רפואה וישועה של חסידות גור, בתקופה שבה נלחמה החברה ברפורמת סימון המוצרים. המשטרה מנסה להוכיח קשר בין שני הצירים האלה, כאשר אנשי תנובה הכחישו בגרסאות שמסרו במשטרה קשר שכזה, והעובדה שבכירי תנובה המכהנים, ובהם המנכ"ל מליס, לא נחקרו באזהרה מראה כי ככל הנראה נכון לשלב זה לא נמצאו ראיות מהותיות הקושרות אותם לעבירות פליליות.

לדברי מקורבים לחקירה, הבכירה לשעבר בתנובה נשאלה בחקירתה אודות יחסי "תן וקח" שהיו בין תנובה לבבצ'יק והכחישה ידיעה שלה על קשר שכזה או מעורבות בכך. החוקרים אף והציעו לה בתחילת החקירה לשמש כעדת מדינה, בין השאר מאחר והעריכו שיזכו לשיתוף פעולה על רקע עזיבתה את תנובה בצל מחלוקות עם המנכ"ל מליס. ככל הידוע, בשלב זה היא לא נענתה להצעה זו. בחקירתה הסבירה כי מתן התרומות לעמותות השונות הקשורות לגור נעשו בהוראת מנהליה. גרסה זו במידה ותיתמך בהמשך החקירה בראיות נוספות, עשויה להביא לכך שגם בכירים אחרים המכהנים כיום בתנובה ייחקרו כחשודים בפרשה.

עו"ד איל בסרגליק, המייצג את העובדת לשעבר הגיש אתמול (ב') בקשה לבית המשפט לאסור את פרסום שמה, זאת בהסכמה של המשטרה שלא התנגדה לבקשה. הוא ציין כי העובדת משתפת פעולה עם המשטרה באופן מלא וכי לא נפל רבב במעשיה. השופט ארז מלמד אישר את הבקשה לאיסור הפרסום על שמה. גם סנגוריו של העובד השני לשעבר בתנובה שנחשד בפרשה ועוכב לחקירה, אורי קורב ואסנת גולדשמידט-שרייר, הכחישו את החשדות נגדו אודות מעורבותו לכאורה בפרשת השוחד, והגישו בקשה לאסור את פרסום שמו. 

מתנובה נמסר כי "החברה פעלה ופועלת בהתאם לחוק ולממשל התאגידי. החברה ומנהליה משתפים וישתפו פעולה עם החקירה ככל שיידרש". 

חקירת רוש: הכנסת תרופות לסל

אתמול (שני) בערב תמו שני ימי המעצר אליהם נשלחו שני חשודים נופסים שנעצרו ביום ראשון – מנכ"ל חברת התרופות רוש ישראל אבי דנציגר והיועץ, הלוביסט והעיתונאי החרדי מנחם גשייד, לשעבר יועצו של ליצמן במשרד הבריאות. החוקרים חושדים כי רוש שכרה את שירותיו של גשייד כיועץ, כאשר היתה זו רק כסות למתן שוחד בתמורה לכך שיפעל עבורה, בין השנים 2016 ל-2018 תוך הפעלת קשריו לקדם הכנסת תרופות וטכנולוגיות של רוש לסל התרופות. 

החשד שהוטח בגשייד הוא כי בתמורה לתשלומי השוחד הוא ניסה "להניע אנשי ציבור לפעולה במשוא פנים או הפליה". המשטרה בוחנת בחקירתה האם הוא פעל מול חברי ועדת הסל או גורמים במשרד הבריאות לטובת רוש בדרכים פסולות. החשדות האלה אף הביאו את השופט ארז מלמד להעיר שלשום כי החשדות הנחקרים בפרשה מהווים "פגיעה בקודש הקודשים". עו"ד איתן לירז המייצג את דנציגר הכחיש את החשד למתן שוחד המיוחס לו בעוד עו"ד טל שפירא הכחיש את החשד ללקיחת שוחד המיוחס לגשייד.     

רוש ישראל מסרה בתגובה כי "החברה משתפת פעולה באופן מלא עם גורמי אכיפת החוק ופועלת בשקיפות מלאה ובהתאם להוראות החוק".

* * *

תופעות הלוואי של מונופול 

עמק: פרת המזומנים הקדושה של תנובה  

בארבע השנים שחלפו מרגע שהתחיל משרד הבריאות לקדם את סימון המזון המזיק ועד שנכנס החוק לתוקף, דאגו ראשי תעשיית המזון לעכב, לדחות ולנגוס באחת הרפורמות החשובות לבריאות הציבור. הלחצים שהופעלו מכל עבר דילגו לעתים על הגורמים המקצועיים, היישר ללשכת השר יעקב ליצמן. ברשימת ההישגים של חברות המזון והלוביסטים מטעמן אפשר למנות את הוויתור על סימון הסמלים המעידים על כמות גבוהה של שומן רווי, סוכר ומלח על אריזות חטיפים אישיים ואת הוויתור על סימון מספר כפיות הסוכר שמכיל כל מוצר. 

אף שהיה מדובר בניסיון מופרך ועל פניו חסר היתכנות, פעלו בתנובה להחריג את פרת המזומנים – גבינת עמק – מתקנות הסימון. בתנובה חששו כי סימון הכמויות הגדולות של מלח ושומן רווי יפגע בתדמית החיובית של הגבינה הצהובה, שמככבת בכריכים של הילדים בבית הספר. החשש הזה הוביל את ראשי החברה לפגישה בלשכת השר ליצמן. המהלך נכשל, אבל היה בו כדי להעיד על הגבולות שנפרצו בניסיון להגן על המותג עמק, המוביל את שוק הגבינה הצהובה בישראל. 

על פי נתוני סטורנקסט, מכירות שוק הגבינות הצהובות הארוזות ואלו שנמכרות במעדנייה צמחו ב־2020 בשיעור של 12.1% והסתכמו ב־1.2 מיליארד שקל. תנובה אוחזת ב־73.9% מהקטגוריה, כשעמק מחזיק כ־55% מהמכירות. על המשקל שמייחסת החברה למותג ניתן ללמוד מתביעה שהגישה תנובה בשנת 2015 נגד נטו, ששיווקה גבינה צהובה באריזה דומה לזו של עמק, שבה חשפה נטו כי השקיעה בפרסום יותר מ־750 מיליון דולר בשנים 2015-2008. עמק מכרה באותן שנים גבינה בכ־3.5 מיליארד שקל במשקל של 60 אלף טונות, והשקיעה בפרסום 31.4 מיליון דולר באותה תקופה. 

נורית קדוש

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות