משרות יש בשפע, אבל המובטלים חסרי התאמה

במשרד האוצר חוגגים כבר חודש את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שלפיהם בחודשים מרץ ואפריל נרשמו בישראל שיאי משרות פנויות. באפריל זה כבר הגיע ל־130 אלף משרות. אלא שסקירה שפרסמה אתמול הכלכלנית הראשית של האוצר שירה גרינברג מבהירה שמשרות פנויות זה לא הכל. גרינברג מזהירה מאפשרות של עלייה בשיעור חוסר ההתאמה של המובטלים למשרות המוצעות במשק.

במקרה כזה חזרתם של רבים מהמובטלים לשוק העבודה עלולה להימשך זמן רב ועלולה לגרום לירידה בשיעור התעסוקה הכללי. הפגיעה הזאת בתרחישים שונים יכולה לנוע מ־%0.75 תעסוקה (כ־50 אלף איש) ועד 3.5% תעסוקה (280 אלף). המגמות החיוביות במשק מעוררות תקווה שהיא תהיה קרובה יותר לתרחיש הנמוך.

על פי הסקירה, שיעור התעסוקה (לא כולל עובדים בחל"ת) הגיע במחצית הראשונה של מאי לשיא מאז תחילת המשבר - 56%. עם זאת, הוא עדיין נמוך ב־5%, וב־330 אלף מועסקים, ממה שהיה לפני המשבר (61%).

מימין שרת הכלכלה המיועדת אורנה ברביבאי והכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג | צילומים: אלכס קולומויסקי, דוברות יש עתיד

הכלכלנית הראשית מציינת שתופעה שבלטה בעולם לאחר המשבר הפיננסי של 2008 היתה ההתאוששות האיטית של שוק העבודה. זאת, במידה רבה בגלל השינויים המבניים שיצר המשבר. המעסיקים התייעלו ושילבו טכנולוגיות מתקדמות וחלק מהמובטלים התקשו להסתגל לדרישות. בשוק העבודה האמריקאי נוצרה בעיה קשה במיוחד של חוסר התאמה של כישורי המובטלים למשרות המוצעות שגרמה לירידה של 2%-1.5% בשיעור התעסוקה.

ישראל לא התייעלה

תמונת המצב הזו רוויה פרדוקסים. למשל, ישראל לא הפסיקה להתגאות שעברה את המשבר הפיננסי העולמי של 2008 בנזקים קטנים יחסית. גרינברג מסבירה שזה אחד הדברים שהופכים את ישראל לפגיעה במיוחד עכשיו. לדבריה, בגלל שישראל לא נפגעה מאוד, המשבר "לא הוביל לתהליכי התייעלות ואוטומציה מהירים, כפי שאירע במדינות אחרות, ולכן נותר כעת מרווח רחב להתייעלות ולאוטומטיזציה פוטנציאליים". לדבריה, גם "חל בעשור החולף גידול מהיר בישראל במשרות המתאפיינות במיומנות נמוכה", שגם הוא נותן מקום רחב להתייעלות וביטול משרות.

סימולציה שערך האוצר גילתה שאם תהיה ירידה משמעותית ברמת ההתאמה של עובדים במשק כמו בארצות הברית, היא עלולה לגרום לירידה של 3.5%-3% בתעסוקה שהם 230 אלף איש. עלייה בחוסר התאמה בשיעור של שני שלישים מארצות הברית תגרום לירידה בתעסוקה של 1.8%, ועלייה בחוסר ההתאמה בשיעור של שליש תגרום לירידה בתעסוקה של 0.75% שהם כ־50 אלף איש. כיוון שהמשק כבר צמצם את הפער לשיעור התעסוקה של לפני הקורונה ל־5% וצפויה עלייה נוספת בחודשים הקרובים, סביר שהנזק שייגרם יהיה קטן יותר מ־3.5% אבל לא ידוע כמה. בשלב זה לפחות רבות מהמשרות הפנויות הן בענפי המזון, האירוח, השמירה והבנייה, כלומר אינן דורשות מיומנויות גבוהות במיוחד. אבל צריך לזכור שלמבוגרים רבים אין היכולת להשתלב אפילו במשרות כאלו. לערבים יש חסם גדול של עברית וחרדים מתרחקים ממשרות הכרוכות במפגש עם אוכלוסייה אחרת. גרינברג כותבת, ש"גם לירידה צנועה יותר בשיעורי התעסוקה כתוצאה מירידה במידת ההתאמה עלולה להיות משמעות לא מבוטלת".

פרדוקס שני שיוצר פער ההתאמה הוא שבטווח הרחוק אין ספק שהתייעלות ואוטומציה טובות למשק. אלא שבטווח הקצר המחיר של אבטלה גבוהה הוא ירידה בפריון ובתוצר, עלייה בפערים החברתיים והרבה משקי בית במצוקה. חמור מכך, הניסיון מוכיח שרבים מהמובטלים שלא יצליחו לשפר את כישוריהם, ייפלטו לגמרי משוק העבודה, מה שידון את משפחתם לחיי עוני קבועים. משברים כלכליים הם הזדמנות למשק אבל הם חורבן של הרבה מאוד פרטים.

האתגר של ברביבאי

על פי ההסכמים הקואליציוניים, זרוע העבודה של משרד העבודה והרווחה, וגם מינהלת ההכשרה המקצועית החדשה של האוצר, יועברו למשרד הכלכלה בראשות השרה אורנה ברביבאי מיש עתיד. שירות התעסוקה נמצא כבר באחריות המשרד. כך ברביבאי תהיה אחראית על רוב האתגר הגדול של ההכשרה המקצועית ושדרוג המיומנויות כדי להתמודד עם חוסר ההתאמה של המובטלים למשרות הפנויות במשק.

ההכשרה המקצועית חייבת להיות מלווה במעסיקים או לפחות צמודה לצרכים שלהם. היא צריכה לכלול הכשרות של שנה־שנתיים ולא רק קורסים של כמה חודשים. ומעל הכל היא חייבת לכלול את ההבנה ששדרוג מיומנויות זה לא רק קורס מקצועי אלא גם קורס בעברית, אנגלית או הפעלת תוכנות אופיס. מאבקי האגו של שר האוצר היוצא ישראל כץ בזבזו חצי שנה יקרה של הכשרה מקצועית. ברביבאי תיבחן ביכולת שלה לתקן לפחות חלק מהנזק.

ישראל נפגעה יותר מאירופה

אחת הבעיות בניסיון להשוות את פגיעת הקורונה בשוק העבודה בעולם היא שאין כל טעם להשוות משרות. זאת, בשל ההבדלים העצומים בהיקף האבטלה בין מדינות שבחרו להוציא את העובדים לחל"ת ולשלם להם דמי אבטלה לבין מדינות שבחרו להשאיר אותם אצל המעסיק ולשלם את הפיצוי דרכו. לכן, הכלכלנית הראשית בחרה למדוד את הירידה בשוק העבודה ב־2020 בהשוואה של הירידה בהיקף שעות העבודה במשק. מתברר שהפגיעה בישראל היתה גבוהה משמעותית מאשר ברוב המדינות האירופיות שב־OECD. הירידה בסך שעות העבודה בישראל בחודשים אפריל־דצמבר 2020, ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, עמדה על 8.2%. זאת לעומת הירידה החציונית של מדינות אירופה, שעמדה על 6.8% ולירידה הממוצעת שעמדה על 7.6%. הנתונים האלה מיקמו את ישראל במקום ה־16 בין 27 המדינות שהושוו (ישראל ו־26 המדינות שחברות גם באיחוד האירופי וגם ב־OECD).

גרינברג מסבירה שהמגבלות שהוטלו בישראל על המשק בשל הקורונה ב־2020 היו חריפות יותר מאשר באירופה. הדבר השפיע משמעותית על היכולת לעבוד. כמובן שהירידה הגדולה יותר בתעסוקה מחמירה את הבעיה האפשרית של קשיי שיבה לשוק העבודה לה צפויה ישראל.

בניגוד למרבית המדינות באירופה, הירידה בהיקף שעות העבודה בישראל בולטת יותר בקרב גברים. הירידה בשעות העבודה בקרב נשים בישראל עמדה על 7.4% לעומת 8.8% אצל הגברים. באירופה ירד מספר שעות העבודה של נשים ב־7.9% ושל גברים ב־7.3% בלבד. נראה שבשל המגבלות הקשות - עצמאים בישראל נפגעו יותר מאשר באירופה. היקף שעות העבודה של עצמאים קטנים (שאינם מעסיקים) ירד בישראל ב־13.4% לעומת 9.8% באירופה.