אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קריסת החניון בשערי צדק: "אי הלימה בין ציוד הכרייה לקרקע" צילום: אלכס קולומויסקי

קריסת החניון בשערי צדק: "אי הלימה בין ציוד הכרייה לקרקע"

מומחים סבורים שהקרקע הרכה מצריכה שימוש בטכנולגיות חפירה וניטור שונות מאלה שנעשה בהן שימוש. שפיר: "האמצעים מתאימים, תכננו בקפידה"

10.06.2021, 08:21 | דותן לוי

האם ניתן היה למנוע את הקריסה של חלק מהחניון החיצוני בבית החולים שערי צדק בירושלים? בעקבות האירוע אומרים מומחים לכלכליסט: "ייתכן שלא היתה התאמה בין סוג הקרקע לשיטת הכרייה מלכתחילה".

ההערכות הן שקיים קשר ישיר בין הקריסה לחפירת המנהרה של כביש 16, שאמור לחבר בעתיד את כביש מס׳ 1 לשכונות המערביות והדרומיות של ירושלים, והבדיקה מתמקדת בכיוון זה. הפרויקט מבוצע בשותפות על ידי חברת שפיר וחברת פיצרוטי האיטלקית ומנוהל על ידי משרד התחבורה ונתיבי ישראל. המנהרה שנחפרת היא מנהרה כפולה באורך של 1.5 ק"מ, ובעלות של כמיליארד שקל. 

הבולען נשפער בחניון בית החולים שערי צדק, צילום: אלכס קולומויסקי הבולען נשפער בחניון בית החולים שערי צדק | צילום: אלכס קולומויסקי הבולען נשפער בחניון בית החולים שערי צדק, צילום: אלכס קולומויסקי

פרופ' אסף קלר מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, מהנדס המתמחה במנהור, מסביר כי "אחת הנקודות המשמעותיות בחפירת מנהרות היא בהתאמת שיטת הכרייה לקרקע". לפי ההערכות, הקרקע באזור המדובר רכה ועל כן רגישה יותר לתרחיש של חפירות. בנוסף היה ידוע על כיסי-אוויר ומנהרות נוספות באותו האזור. 

קלר מסביר כי ״בקרקעות רכות נהוג להשתמש בציוד מותאם המכונה TBM (Tunnel Boring Machine). ״כשהקרקע סלעית וחזקה אין צורך במכונות כרייה וניתן להשתמש באמצעים מכניים״, אומר קלר. ״ניכר שבשערי צדק קיים תימוך ראשוני אבל העבודות לא הגיעו לשלב תמיכה סופי והמשמעות של כך היא: שימוש בציוד לא מתאים, שהולם עבודות בקרקעות קשות אך לא רכות. באזורים עם קרקע רכה נהוג ללוות את העבודות עם גיאולוג שבוחן לכל אורך התהליך את טיב הסלע ומעדכן את התכנון בהתאם לממצאים בשטח. הוא יכול, למשל, לקבוע תוספת של תמיכות או חיזוק של תמיכות קיימות״. 

סיבת הקריסה נחקרת בימים אלה על ידי מהנדסים מטעם החברות המבצעות ועיריית ירושלים. המשטרה לא חוקרת משום שלא היו נפגעים. החשש העיקרי כעת הוא מכיסי אוויר וקריסות עתידיות נוספות, וחשש זה יתעצם ככל שיתברר ששיטת הכרייה לא תאמה את סוג הקרקע. גם היכולת לצפות קריסות עתידיות עלולה להצטמצם עקב שימוש בציוד לא נכון. הניטור בשטח, למשל, נעשה על ידי חיישנים אך ייתכן כי הוא אינו מספק ובשל סוג הקרקע צריך היה לנטר את האזור בטכנולוגיות רגישות יותר – דוגמת טכנולוגיות שמשמשות את צה״ל לאיתור מנהרות בעזה. על פי הערכות שימוש באמצעים רגישים יותר היה מאותת ומתריע גם על הקריסה שהייתה השבוע, טרם התרחשותה. 

״בישראל אין ניסיון או מומחיות בנושא המנהור וגם הממשלה מודעת לכך״, מסכם קלר. "באחרונה החלטנו לפתח תוכנית לימודים לתואר שני בנושא מנהור בדיוק חוסר הידע בתחום. התוכנית נמצאת בשלבי אישור אחרונים בטכניון בתקווה שתחל כבר בשנת הלימודים הבאה". משפיר נמסר בתגובה: ״הכרייה בוצעה באמצעים מכניים בהתאם לסוג הקרקע ולא היה חשש מקריסה. הפרויקט תוכנן בקפדנות ועבר את בקרת כלל הגורמים המוסמכים״. 


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות