אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
החשש לשימוש אזרחי באיכוני השב"כ עדיין כאן צילום: שאטרסטוק

דו"ח טכנולוגי

החשש לשימוש אזרחי באיכוני השב"כ עדיין כאן

בחסות הפחד מהקורונה, הפעילה הממשלה נגד אזרחיה כלי עוצמתי שהיה שמור קודם לכן למטרות ביטחוניות בלבד; האגודה לזכויות האזרח ניצלה את השקט היחסי שיש בגזרה זו, ופנתה ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בדרישה ברורה: לאסור שימוש במאגר לצרכים שאינם סיכול ריגול או מניעת טרור

10.06.2021, 13:51 | עומר כביר

נראה שאפשר, בזהירות המתבקשת, להגיד שסוף סוף שנת הקורונה הנוראה מאחורינו. החיסונים עובדים, החיים חזרו לשגרה כמעט מלאה, עוד מעט לא נצטרך מסכות בכלל, אפילו לחו"ל אפשר להתחיל לנסוע בלי יותר מדי כאב ראש (אם אתם מחוסנים ואין לכם ילדים). ממש מפתה להשאיר את הכל מאחור, לשכוח שכל זה היה בכלל. לעבור הלאה בראש שקט. מפתה, אבל מסוכן מאוד. לא רק כי המגיפה עדיין לא חלפה - בוודאי כאשר מדובר במדינות לא מערביות או כאלו עם שיעורי התחסנות נמוכים - אלא כי יש גם הרבה לקחים מהשנה האחרונה שאנחנו צריכים לקחת איתנו לעתיד, הרבה מסקנות שצריך ליישם, ובעיקר הרבה סימני אזהרה שצריכים להשאיר אותנו עירניים ודרוכים.

קראו עוד בכלכליסט:

אלו כוללים את הקשר האפשרי בין מקור הנגיף (בהנחה שהוא לא נוצר במעבדה) למשבר האקלים, החשיבות של שיתוף פעולה בינלאומי, הצורך הקריטי להסתמך על מדע ומחקר מדעי, המשמעות לחיי אדם של השקעה ארוכת טווח במערכת הבריאות - וכאן, בישראל, גם  את הנכונות של המדינה להפקיר את הפרטיות של כולנו ולסכן אותנו בטווח הארוך כדי להשיג מטרות מפוקפקות בטווח הקצר, תוך שימוש בכלים עוצמתיים וחשאיים.

דב ארגמן, ראש השב"כ, צילום: אוהד צויגנברג דב ארגמן, ראש השב"כ | צילום: אוהד צויגנברג דב ארגמן, ראש השב"כ, צילום: אוהד צויגנברג

אני מדבר, כמובן, על כלי האיכון של השב"כ, שפותח לצורכי לוחמה בטרור ושמירה על הביטחון הלאומי, אך במהלך המגפה הופנה כלפי אזרחים חפים מפשע במסגרת המאמצים להגביל את התפשטות הנגיף (שזכו להצלחה מפוקפקת). לקראת סוף המגפה בג"ץ אמנם הגביל את השימוש בכלי, אחרי שמצא שהיעילות שלו לא הוכחה; ואולם, גורמי היסוד שהביאו ואיפשרו את הפעלתו עדיין כאן. עתה, משנעשה בו שימוש אזרחי, יש חשש אמיתי שיחזור לחיינו במצב החירום הבא, בין אם בגלל בהתפרצות מחודשת של הקורונה או של מגיפה אחרת, ובין אם בגלל נסיבות אחרות.

לכן, מנצלת עתה האגודה לזכויות האזרח את השקט היחסי שיש בגזרה זו, ופונה ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בדרישה ברורה: לאסור שימוש במאגר לצרכים שאינם סיכול ריגול או מניעת טרור. "מאגר כה עוצמתי וחשאי המאפשר מעקב אחר אזרחים תמימים חייב לבוא עם מגבלות ברורות בחוק, עם הגנות משמעותיות מפני ניצול לרעה, ולהיות תחת פיקוח חיצוני עצמאי. כל הדברים הללו כמעט ולא קיימים ביחס למאגר השב"כ", אמר ל"דו"ח טכנולוגי" עו"ד גיל גן-מור מהאגודה, שעומד מאחורי הפנייה ליועמ"ש.

לדרישה מלווה סקירה רחבה, שבוחנת את אופן ההקמה והשימוש בכלי, ומתריעה מפני פגמים הן בעיצובו והן בשימוש בו. הבעיה, לפי גן-מור, מתחילה כבר בחוק התקשורת - הבסיס להקמת הכלי, שמאפשר לראש הממשלה, בשם השב"כ, לבקש מחברות תקשורת מידע שכולל נתוני תקשורת. "הסעיף מסמיך את ראש הממשלה לדרוש מידע רב משורה ארוכה מאוד של גורמים: ספקיות תשתית, תקשורת ותוכן. המידע שמועבר על ידם עובר לפי הסעיף לשב"כ ונאגר שם במאגר מידע עצום", כתב למנדלבליט. "השימוש שנעשה בסעיף הוביל ליצירת מאגר עצום ממדים של מידע הנאסף על כלל תושבי ואזרחי המדינה, שדבר קיומו נשמר בחשאיות, ונחשף רק בעקבות החלטת הממשלה להשתמש בו לצורך מעקב מגעים במסגרת הניסיון להיאבק בהתפשטות נגיף הקורונה".

הפנייה גם מסתמכת על ספרו משנה שעברה של יועמ"ש השב"כ לשעבר אלי בכר, "שב"כ במבחן – ביטחון, משפט וערכי הדמוקרטיה", על מנת לפרט מה המידע ששמור במאגר השב"כ. "מספרו של בכר עולה כי במאגר נשמרים נתוני תקשורת רבים ובהם נתוני מיקום (איכון של ציוד הקצה שנמצא בידי המנוי); נתוני מנוי (סוג השירות הניתן לו, שמו, כתובתו, מספר הזיהוי של המנוי, פרטים של אמצעי התשלום, הכתובת שבה הותקן מתקן הבזק ונתונים מזהים של המתקן ברשת המנוי); ונתוני תעבורה (סוג המסר המועבר, נתונים מזהים של מתקן בזק שהוא מקור המסר, יעדו או הנתיב שלו, נתונים מזהים של המנוי שהוא מקור המסר או יעדו, מועד השידור או הקבלה של המסר, משך המסר, נפחו או היקפו). אך יש להדגיש כי החוק עמום לגבי סוגי הנתונים שנכללים במאגר, שכן הוא מגדיר את המונח 'מידע' בצורה מעורפלת: 'לרבות נתוני תקשורת ולמעט תוכן שיחה כמשמעותו בחוק האזנת סתר', כך שייתכן שבמאגר נאגרים פריטי מידע נוספים.

"במאגר נשמרים נתוני תקשורת רבים", צילום: שאטרסטוק "במאגר נשמרים נתוני תקשורת רבים" | צילום: שאטרסטוק "במאגר נשמרים נתוני תקשורת רבים", צילום: שאטרסטוק

"בכר מדגיש בספרו כי 'אין מדובר בנתונים על אודות חשודים, אלא בהעברה סדירה, גורפת ושוטפת של כלל הנתונים המצויים בחברות התקשורת לידי השירות. המשמעות היא שבשלב של בניית המאגר אין הבחנה בין אזרחים תמימים ליעדים מודיעיניים, שכן הנתונים המועברים והנאגרים בשב"כ הם נתונים של כלל המשתמשים בשירותים של בעלי הרישיון שקיבלו הוראה להעביר את המידע לשב"כ'. מכאן מסיק בכר: 'התוצאה היא שהוראות אלו יוצרות מאגר ייחודי ועצום ממדים של נתוני תקשורת ונתונים אחרים המצויים ברשות חברות התקשורת ומועברים למאגר באופן שגרתי ובלתי מבחין'".

על סמך נתוני יסוד אלו, והשימוש שנעשה במאגר, מנתחת האגודה בעיות שונות שנובעות מאחזקתו ומהפעלתו. ראשית, כמובן, הפגיעה של המאגר בפרטיות. "אגירת מידע דרך קבע על כל אזרחי ותושבי המדינה, והשוהים בה, מהווה פגיעה קיצונית בזכות לפרטיות, שהיא זכות חוקתית", נכתב. "קבלת המידע הרגיש ואגירתו במאגר מעניקה לשב"כ סמכות מרחיקת לכת לבצע מעקב המונים, לעבד מידע פרטי ואינטימי על כל אחד ואחת, ולא רק של יעדים מודיעיניים, והכל בחשאיות, באורח כפוי, ללא הסכמה וללא מודעות של הנעקבים, ואף לחלוק את המידע עם גורמים נוספים".

כן פוגע המאגר בזכויות חירות אחרות, כפי שציינה השופטת ענת ברון בחוות דעתה בהחלטת בג"ץ בנושא: "לאיכוני השב"כ נלווית פגיעה תודעתית קשה. המסר הטמון בשימוש בכלי זה הוא שכל תושב ואזרח בישראל מצוי במעקב מתמיד, משל היה  דמות בספרו של ג'ורג' אורוול '1984'. עצם האפשרות של השימוש באיכוני השב"כ יוצרת תחושת מעקב ואפקט של משטור ('המבט הממשמע', כלשון הוגה הדעות מישל פוקו) – ולכך השלכות אף במישור החירות של הפרט, שכן ההנחה היא שהוא יימנע מלפעול בחופשיות תחת עיניו הפקוחות של המשטר".

המאגר גם מהווה סיכון לפגיעה נרחבת בזכויות אדם ובדמוקרטיה. "עוצמתו של המאגר והיקפו מעלים חשש רב לא רק לפגיעה בפרטיות מעצם קיומו של מאגר כזה, אלא גם בשל הפוטנציאל הגלום בו לפגיעה נוספת, הן במקרה של זליגת היכולות למטרות אחרות לשמן הוקם המאגר, הן בשל ניצול לרעה של הכוח בידי השב"כ או בלחץ ראש הממשלה או גורמים אחרים, והן בשל סכנה של דליפת מידע או פריצה למאגר בידי גורמים שונים", כותב גן-מור. "הנזק הפוטנציאלי של מאגר השב"כ כבר מתממש. הממשלה לא היססה להרחיב  את פעילות השב"כ לפעילויות נוספות, כך שהמאגר משמש היום את השב"כ גם לשורה של תפקידים נוספים ועלומים שלא מצוינים במפורש בחוק השב"כ, אלא הוטלו ללא כל שקיפות או דיון ציבורי. ההחלטה על השימוש במאגר לצרכי מעקבים במסגרת משבר מגיפת הקורונה הדגימה בצורה הטובה ביותר את הקלות שבה המאגר עובר הסבה מייעודו המקורי בתחום הביטחון המסכל לצורך אזרחי מובהק, ותוך התעלמות מחלופות שאינן כרוכות בפגיעה בפרטיות".

המצב מוחרף לאור העמימות בנוסח החוק בנושא. "החוק אינו קובע איזה מידע ניתן לדרוש מהחברות להעביר. החוק מאפשר לחייב את החברות להעביר כל מידע המצוי במאגרי המידע של החברות, הוא מגביל רק העברת תוכן שיחות. החוק אינו קובע איזה מידע ייאגר ויישמר במאגר השב"כ – כך, למשל, אין כל התייחסות בחוק לשאלה האם יש לאגור את המידע גם על אזרחים תמימים או רק על יעדים מודיעיניים; אין כל התייחסות למידע המסכן חסיון מקצועי של בעלי מקצועות מסוימים, כמו עיתונאים או רופאים; אין כל התייחסות לקטינים. החוק אינו קובע לכמה זמן ייאגר ויישאר המידע במאגר, ובהיעדר התייחסות בחוק נפתח פתח ליצירת דף אישי ובו שובל נתונים על כל אדם מילדותו ועד זקנתו. החוק גם אינו קובע לאלו מטרות ניתן להשתמש במאגר, למעט הנחיה עמומה ורחבה לפיה שוכנע ראש השירות 'כי הדבר דרוש לצורכי מילוי תפקידיו'. חוק שמתיר לבעל הסמכות מרחב תמרון כל כך נרחב כשעל הפרק פגיעה כה מסיבית וקשה בזכויות חוקתיות".

לאור כל אלו, מבקשת האגודה מהיועמ"ש לקדם או לקבוע סייגים שונים על פעילות הכלי ומאגר השב"כ. "יש להנחות את ראש השירות כי השימוש במאגר אסור לכל מטרה שאינה במסגרת סמכויות השב"כ בחוק, אלא אם תתקבל החלטה על כך בחוק ייעודי ומפורש, שהוא גם מידתי", נכתב. "יש להנחות את ראש הממשלה כי אין להשתמש במאגר לצרכים שאינם סיכול ריגול, טרור וחבלה. יש להנחות את ראש הממשלה לקבוע תקנות שיגנו על בעלי חסיונות, ובמיוחד עיתונאים, ויחייבו אישור מיוחד מגורם שיפוטי או מעין שיפוטי למעקב, וכן להנחות את ראש השירות כי עד אז אין לעבד מידע על בעלי חסיונות בלי אישור מראש מהיועץ המשפטי לממשלה. אין להעביר מידע שעובד מהמאגר למדינות זרות ללא קביעת כללים והגנות הולמות בחוק".

כן מבקשת האגודה ליצור גוף פיקוח חיצוני ועצמאי על המאגר: "הגוף יכול להיות מסונף למשרד המשפטים, ליועץ המשפטי לממשלה או לוועדת החוץ והביטחון, ואשר תהיה לו המומחיות והיכולת לפקח מקרוב על כל הפעילות הסיגינטית של השב"כ: המאגר, כריית המידע מהמאגר, היבטים של אבטחת מידע ומחיקת המידע, ושיתוף מידע, והוא ידווח על ממצאיו ליועמ"ש ולוועדת המשנה, וכן לכנסת כולה בדו"ח שנתי, שלפחות חלקו יהיה פומבי. לגוף הפיקוח צריכה להינתן גישה מלאה לנתונים הדרושים לפיקוח על המאגר, ועל כריית המידע, לרבות תיעוד מלא של המקרים בהם הוחלט לכרות מידע מהמאגר, על מנת שאלו ייבחנו בדיעבד".

פחד גורם לנו לעשות דברים מוזרים, לא הגיוניים, מסוכנים ובטווח הארוך כאלו שעלולים להתברר כיותר מזיקים מהבעיה שהם באו לפתור. בחסות הפחד מהקורונה, הפעילה הממשלה נגד אזרחיה כלי עוצמתי שהיה שמור קודם לכן מטרות ביטחוניות בלבד. התועלות כבר בטווח הקצר מוטלות בספק, אבל יעבור זמן רב עד שהנזקים האפשריים יתבררו לעומקם. דרישות האגודה ממנדלבליט יכולות לצמצם נזקים אלו, ולהבטיח שכלי ביטחוני ישמש למטרות ביטחוניות בלבד, באופן מידתי כיאות, ולא על מנת לרגל מקרוב אחרי פעילות שגרתית של אזרחים חפים מפשע.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות