ההסברה הישראלית זקוקה ליהודי אירופה

בדיחה שרצה ברשת בימים אלה מדברת על כך שהעולם כל כך לא מתקדם, שכן הוא תקוע במשבר הקורונה, ואילו בישראל אנחנו כבר שלושה-ארבעה משברים קדימה. אז מי זוכר את מבצע "שומר חומות"? את עומק המצוקה והמשבר שחווינו ברחובות ישראל? את תחושת חוסר הביטחון הפיזי? ואולי יותר מכל את הגינויים הרבים שישראל ספגה במדינות השונות בעולם וכמובן באו"ם בעקבות המבצע. תמיד כשיש מבצע צבאי, מערכה, מלחמה, קראו לזה איך שתרצו, אנחנו רואים מיד גל, אולי אפילו צונאמי, של מקרי אנטישמיות בכל העולם.

אנחנו, אולי, התקדמנו מאז המבצע, אך יהודי אירופה עדיין חווים אותו בשיח שנאה אדיר שמופנה כלפיהם. מנתוני משרד התפוצות עולה כי חל זינוק של 591% בתקריות האנטישמיות בבריטניה ושל 75% בארצות הברית. אך נתונים אלה לא באו בחלל ריק. המבצע הצבאי כנראה העצים אותם, אך עוד קודם היו שלל תיאוריות קונספירציה כלפי היהודים בתקופת הקורונה. 

שיגורים במבצע "שומר החומות" | צילום: איי אף פי

צריך להבין, המאבק הישראלי בעשור האחרון כבר אינו מאבק ישראלי-פלסטיני גרידא. זהו מאבק רחב יותר על דעת הקהל של הפרטים השונים בעולם שנחשפים למדיה החברתית ולפייק ניוז שמופץ על ידי מכונות התעמולה של בעלי אינטרסים. הנושא מורכב וקצרה היריעה מלדון בכל ההיבטים שקשורים בו. אך כאן צריכה כעת ממשלת ישראל לעצור ולהבין שהסברה בלבד אינה מספיקה. אי אפשר להתחיל להשתמש בהסברה כשיש מבצע צבאי כזה או אחר. על המדינה להשקיע עוד הרבה קודם, גם בתקופות שקטות ורגועות ומעל לכל – להראות כי לקהילות היהודיות והישראליות באירופה יש כתובת, יש מי שמבין אותן ורוצה לסייע.

אחד הדברים הראשונים שניתן לעשות הוא לתת משקל ליכולותיהן של הקהילות היהודיות לעשות אימפקט משלהן במאבק ההסברתי. הרי כאמור המאבק ההסברתי משפיע על יהודי התפוצות לא פחות מאשר על מדינת ישראל. לכן על ישראל להכיר בכך שחשיבות המאבק על דעת הקהל של הרחוב במדינות השונות בעולם לא פחותה מזו של המאבק על המנהיגים, שם קצרה הממשלה הצלחה בהשגת תמיכה מסוימת במערכה האחרונה. 

הטענה המרכזית נגד ישראל, כמובן, היא השימוש המופרז בכוח. לא טענה חדשה, אולם טענות רבות המופנות כלפי ישראל מוצאות את עצמן עוברות שינוי ונהפכות לאנטישמיות - ומשם אף לפגיעה, לעתים פיזית, ביהודי אותה מדינה. לכן על ישראל להסתייע ביהודים האירופאים, שתומכים בה, במקרים מסוג זה. הם אלה שהולכים לאוניברסיטאות, למקומות העבודה, הם אלה שפוגשים פנים מול פנים את אלה שיוצאים נגד ישראל, הם אלה שצריכים לקבל "תחמושת" ומידע הסברתי שיסייע להם להגיב על מה שהם רואים בטלוויזיה, שכמעט תמיד הוא מוטה.  

החיבור בין ישראל והקהילות היהודיות הוא כמעט טבעי ברוב המוחלט של המקרים, אבל ההתנהלות היא אוטונומית, ושיתוף הפעולה לקידום ההסברה הישראלית בדרך כלל הוא דל - כשאת מרבית היוזמות מקדמים ארגונים פרטיים עצמאיים שמגבלת הכוח שלהם היא ברורה לכל.

לכן דווקא כעת, כשחזרנו לשגרה, זה צו השעה לחיבורים. זה הזמן לשלב איתם ידיים. אך הם לא יבואו לבד: עלינו להשקיע בקהילות היהודיות והישראליות באופן שוטף. עלינו ליצור בסיס רחב לחיבור בינינו. אסור לנו לוותר עליהן ואסור שהן ירגישו שאנחנו ויתרנו. עלינו להכיר את הקהילות השונות, ללמוד על האתגרים, הרצונות והשינויים שחלים בהן ולבחון לאילו מסרים וערכים הן מתחברות. רק כך, יחד – ננצח.

עו"ד איתי מור הוא נשיא עמותת "מעבר לקשת – פורטוגל"