אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משרד הבריאות: להסתער על המחסור ברופאים, להוביל מהפכה ברפואה הביתית צילום: אביגיל עוזי

משרד הבריאות: להסתער על המחסור ברופאים, להוביל מהפכה ברפואה הביתית

שר הבריאות הנכנס יצטרך לבחור במנכ"ל מנוסה כדי להוציא את המערכת מהבוץ בסיום הקורונה. בין מו"מ מרתוני על הסכם שכר עם הרופאים והטיפול הדחוף במחסור ברופאים, האתגר יהיה להפוך את ישראל למובילה עולמית באשפוזים ביתיים

13.06.2021, 06:44 | אדריאן פילוט

ממשלת השינוי פוגשת את מערכת הבריאות בצומת דרכים היסטורי וחסר תקדים. המערכת יוצאת כעת אמנם ממאבק קשה אך מוצלח במגפה שמגיעה פעם במאה שנים אלא שסדרה ארוכה של גורמים – היעדר ממשלה, היעדר תקציב, התייקרות בטכנולוגיות, זינוק במספר האזרחים – הביאו אותה בכמעט כל חזית אפשרית למבוי סתום המצריך שינוי עמוק.

 לפרויקט המלא: כלכליסט ממפה את אתגרי הממשלה בנושאים הכלכליים והחברתיים 

האתגר המיידי והדחוף ביותר של שר הבריאות החדש ניצן הורוביץ (מרצ) הוא למנות מנכ"ל. רשימת המועמדים ארוכה אבל התפקיד מחייב דמות מאוד מנוסה בעולם הבריאות שכן אין זמן לבזבז על חפיפה או למידה. יחד איתו הורוביץ יצטרך לגשת מייד לאתגר ענק שקורה פעם בעשור: חתימת הסכם שכר חדש לרופאים. תזכורת קצרה: בפעם האחרונה זה נגמר ב־158 ימי שביתה שאחריה נחתם הסכם שכר עם ההסתדרות הרפואית (הר"י) אך מיד לאחר מכן התפוצץ סכסוך נוסף סביב סוגיית המתמחים והיה צורך בניהול משא ומתן נוסף. לצדדים יש שבועות ספורים לחתום על הסכם חדש ולכן המו"מ חייב להיות מרתוני. את המו"מ הזה יצטרך שר הבריאות הורוביץ לנהל בשיתוף פעולה מלא עם שר האוצר החדש אביגדור ליברמן – וזה בפני עצמו אתגר לא פשוט. מצד שני, הר"י ואיגוד הרופאים מתכוננים לאירוע הזה כבר שנה לפחות.

קראו עוד בכלכליסט:


שר הבריאות הנכנס ניצן הורוביץ, צילום:  אביגיל עוזי שר הבריאות הנכנס ניצן הורוביץ | צילום: אביגיל עוזי שר הבריאות הנכנס ניצן הורוביץ, צילום:  אביגיל עוזי


הדבר מתקשר ישירות לבעיה קשה נוספת של המערכת המחייבת טיפול דחוף: המחסור ברופאים. לפי דו"ח של ה־OECD מ־2019 ישראל היא המדינה היחידה במערב שהקטינה את מספר הרופאים לנפש לעומת שנת 2000. מספר הרופאים לאלף איש בישראל – 3.14 בשנת 2017 – רחוק מממוצע ה־OECD שעמד באותה שנה על 3.5 רופאים לאלף איש. במקביל, הפער בין שיעור הרופאים בתל אביב לעומת הפריפריה הולך ומתרחב ועמד על 50% לפי דו"ח של משרד הבריאות מ־2020.  

בשבוע שעבר נחשף ב"כלכליסט" כי המנכ"ל היוצא חזי לוי והמפקח על קופות החולים ליאו ברק הוציאו מכתבי אזהרה חמורים סביב שני נושאים הכרוכים זה בזה, הפוגעים במערך הקהילה וגוזלים ממנה משאבים יקרים. "גניבת" מטופלים (הכוללת השקעה מופרזת של מאות מיליוני שקלים בשנה מסל הבריאות במוקדי שיווק ופרסום) והצד המשלים שלו, "גניבת" רופאים, באמצעות העלאת שכר לרמות מופרזות על טיפול באותו מספר של מבוטחים. השר הבא יהיה חייב להחמיר את הטיפול בתופעה.

לא לשכוח את הקהילה

אך ישנן סוגיות נוספות הדורשות טיפול מעמיק ביותר, בעיקר אחרי משבר הקורונה. למשל, עולם בריאות הנפש שהוזנח במשך שנים. לפני שש שנים הועברה האחריות הביטוחית והבלעדית על מתן שירותי בריאות הנפש ממשרד הבריאות לקופות החולים תוך יצירת כתובת אחת לאספקת שירותים אלו – קופות החולים, בדומה לבריאות הגוף. בסופו של דבר, מאז, תקציב סל הבריאות גדל וחלק ממנו גם יועד לבריאות הנפש אך החוסרים בולטים.

עוד סוגיה שכיכבה בכותרות היא המצוקה של המחלקות הפנימיות שעוברות משבר רציני ו"הזקנה במסדרון" כבר שוכבת בחדר האוכל ובמקרים מסוימים גם בחניון. ישנו גם מחסור ברופאים פנימאים, תופעה שמחריפה את המשבר.


אתגר נוסף שמככב בראש ברשימת האתגרים של שרי הבריאות לדורותיהם זה כמה עשורים הוא מה עושים עם בתי החולים הציבוריים–העצמאים (כמו הדסה, שערי צדק, לניאדו, מעייני הישועה והנצרתיים בצפון). אותם בתי חולים הם ציבוריים ומטפלים בכל אזרחי מדינת ישראל אבל אין גורם מובהק שאחראי להם: הם לא שייכים לא לממשלה וגם לא לשירותי בריאות כללית. אותם בתי חולים עמדו בראש המאבק בקורונה כי הם מטפלים בשתי האוכלוסיות שסבלו מחשיפה גבוהה למגפה והן הכי עניות – חרדים וערבים.

ובכל זאת, להורוביץ כדאי להיזהר מהטעות הנפוצה ביותר שכל שר בריאות חדש עושה, קל וחומר כאשר מדובר בפוליטיקאי חסר ניסיון ביצועי: להתרכז באשפוז (בתי חולים) ולשכוח או לדחות למקום שני את המימד החשוב ביותר, זה שהציל את ישראל והיווה מושא לגאווה ולחיקוי – הקהילה (קופות החולים). ישנה הסכמה מקיר לקיר שרוב שירותי הרפואה צריכים להתבצע בקהילה כי עתיד הרפואה הוא ברפואה המונעת – ורק במקרי חירום להגיע לטיפול אקוטי בבתי החולים.

הפגנת רופאי משפחה בתל אביב, צילום: צביקה טישלר הפגנת רופאי משפחה בתל אביב | צילום: צביקה טישלר הפגנת רופאי משפחה בתל אביב, צילום: צביקה טישלר

עיון ברפורמות שתכנן משרד האוצר בחוקי ההסדרים האחרונים (שמעולם לא הבשילו) מגלה כי גם באוצר וגם במשרד הבריאות מבינים שאבד הכלח על שיטת ההתחשבנות בין קופות חולים לבתי החולים (המכונה "קאפ"). מדובר בשיטה שמושכת הכי הרבה כסף במערכת: סעיף "האשפוז" בתוך סל הבריאות הוא הגדול ביותר בסל (כ־42% ממנו) שהגיע ערב הקורונה לכ־60 מיליארד שקל ולפיכך מדובר על סכום עתק של כ־25 מיליארד שקל שמעבירות הקופות לבתי החולים עבור השירותים שהם מעניקים למבוטחים שלהן. המנגנון, שהיה צריך להיות מחודש בתחילת 2020, מחייב שינוי תפיסתי עמוק. בכל מקרה, הדיון סביבו יציב את קופות החולים ואת בתי החולים במאבק על כל שקל הנוסף למערכת.

להיערך למגפה הבאה

אנשי מערכת הבריאות הישראלית עוסקים כבר עשורים רבים באותם נושאים קבועים, שנדחו אין ספור פעמים בגלל מורכבותם או הרגישות הפוליטית שהם עוררו, ואליהם מתווספים נדבכים נוספים. משה בר סימן טוב, אחד מהפקידים שמכיר את מערכת הבריאות בארץ מכל זווית אפשרית אחרי שכיהן כמנכ"ל משרד הבריאות וגם כסגן הממונה על התקציבים בתחום הבריאות באוצר, כינה את אותה מערכת "שיווי משקל של עיוותים". המטאפורה מוצלחת כי כל מי שמכיר את המערכת יודע שכאשר אתה מבקש לתקן משהו, אתה משבש או מקלקל משהו אחר. אלא שבזמן ששרי הבריאות וראשי הממשלה בעשור האחרון דחו החלטות, עולם הבריאות התפתח בקצב הבזק, והתהליכים האלו הואצו עוד יותר בגלל התפרצות המגפה. כך למשל, מערכת הבריאות חייבת לפתח מנגנון לטיפול הוליסטי במגפה הבאה – שאנו לא יודעים מה היא, אבל יודעים שהיא תגיע ואסור לאפשר שידור חוזר לברדק שהיה כאן בזמן הקורונה. 

דוגמה אחרת היא שלא מספיק כבר לחשוב על "תוספת כוח אדם" אלא שחייבים להתחיל לחשוב על שינוי תפיסתי בכל הקשור לכוח אדם ברפואה, לרבות שילוב של מקצועות נוספים שיוכלו להפחית את הצד הבירוקרטי מעבודתו של הרופא כדי לשחרר את המומחים לעסוק ברפואה גרידא. כמו כן תפקיד של רופא עוזר שיוכל לטפל במקרים פחות מורכבים.  

זווית נוספת: מפתחים כיום טכנולוגיות שיוכלו ביום מן הימים להחליף חלק מהעבודה של אנשי המקצוע, בכל הרמות. והנה עוד דוגמה: עד לפני זמן לא רב, דובר בעיקר על שתי זירות של "עשיית בריאות": קופות חולים ובתי חולים. היום, בעיקר אחרי הקורונה, מתווספת הזירה המתעוררת שחייבים לעודד אותה: הבית. רבות מדובר על "אשפוזי בית" אך מעט מאוד נעשה ומרבית המומחים תמימי דעים כי מערכת הבריאות הישראלית יכולת להפוך למובילה העולמית בזירה הזו בגלל המאפיינים האינהרנטיים שלה. אבל זה לא קורה כי אין תקציב ואין נכונות, אין ממשלה, אין שר, אין היתכנות, אין תוכנית אסטרטגית ואין תיאום בין הקופות לבתי החולים. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות