אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

חקר המוח האוטיסטי

"באמצעות תאי גזע יתאפשר להשיב לאוטיסטים אינטראקציות חברתיות"

"פיתחנו ננו-חלקיקים שיוצאים מתוך תאי הגזע וניתן לתת אותם כספריי באף. הבשורה היא שחברה ישראלית לוקחת את הטכנולוגיה הזאת ומפתחת את זה לשימוש בילדים", אמר פרופ' דני אופן מבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב בכנס המוח האוטיסטי של "כלכליסט". פרופ' עפר גולן, ראש המעבדה לחקר אוטיזם באוניברסיטת בר-אילן: "אנשים על הספקטרום מתמודדים עם האתגר לבטא את עצמם רגשית, וגם להבין את הרגשות של הזולת"

13.06.2021, 12:46 | הגר רבט

"אנחנו יודעים היום מהמחקר שילדים עם אוטיזם הם בעצם תת-משיגים מבחינה אקדמית, וגם אם יש להם IQ תקין או גבוה, הם לא בהכרח מצליחים מבחינה אקדמית. אנחנו רואים קשיים משמעותיים בהבנת הנקרא ובמתמטיקה, וזה משליך אחר כך על כל ההתקדמות שלהם בחיים", אמרה ד"ר יעל קמחי, רקטור מכללת לוינסקי לחינוך ומומחית בתחום האוטיזם, בפאנל מומחים על מחקרים פורצי דרך בתחום האוטיזם, במסגרת כנס המוח האוטיסטי של "כלכליסט".

לדבריה, "יש שלוש תיאוריות שמנסות להסביר את הקשיים: אחת היא תיאוריית המיינד, שזו היכולת להבין את הכוונות והרצונות של האחר. הם מתקשים הרבה פעמים להבין את הכוונות של המחבר, את המטרות של הדמויות, מה המורה מצפה מהם.

"חלק נוסף הוא הסוגיה של הקוהרנטיות המרכזית, שזו היכולת להבין את המכלול. מבחינה אקדמית זה כשאנחנו מנסים להבין רעיון מרכזי, לחבר בין פסקאות. מאוד קשה להבין את ההקשר של הסיפור או של הטקסט שקוראים.

מימין: יורם בונה, יעל קמחי, עפר גולן ודני אופן, יחצ מימין: יורם בונה, יעל קמחי, עפר גולן ודני אופן | יחצ מימין: יורם בונה, יעל קמחי, עפר גולן ודני אופן, יחצ

"תיאוריה נוספת היא תיאוריה שמדברת על יכולות קוגניטיביות לתפקודים ניהוליים, ששם זה היכולת של התכנון, למשל תכנון של מטלה, היכולת לבחור אסטרטגיה, גמישות קוגניטיבית. התחום של המחקר הוא בעצם די חדש, כי בעבר בכלל לא העלו על הדעת שהקשיים האקדמיים יכולים להיות כל כך משמעותיים בקרב ילדים עם אוטיזם. מה שברור היום זה שאי אפשר להתעכב ברמה של מילה או ברמה של משפט, אלא צריך כל הזמן לעשות חיבור של המכלול, ולעבוד בצורה כזאת שהתלמידים יבינו את ההקשרים גם מחיי היום-יום, גם בהקשר של כל הספר".

פרופ' דני אופן מבית הספר לרפואה ולמדעי המוח באוניברסיטת תל אביב סיפר על חקר הביולוגיה של האוטיזם. "בשנים האחרונות ישנם כלים מסוימים שמאפשרים לנו מחקר יותר מדוקדק. ישנם מודלים בבעלי חיים שבהם משנים גנים או שנוצרות תופעות אחרות שאנחנו יכולים לחקור אותן. אבל בעיקר מה שמעניין אותנו זה כמובן לטפל. שנים רבות אנחנו עוסקים בתאי גזע, אותם תאים שכבר נמצאים בשימוש בחולים במחלות אחרות, ואנחנו מנסים ליישם את הטכנולוגיות האלה בנושא של אוטיזם.

"מה שאנחנו מצליחים להראות זה שבעזרת התאים האלה ניתן להחזיר את אותן תופעות שאנחנו רואים בחיות, כגון אינטראקציה חברתית, תופעות של חזרתיות וכדומה. מאחר שלתאי גזע קשה להיכנס למוח, פיתחנו חלקיקים, ננו-חלקיקים, שיוצאים מתוך תאי הגזע האלה וניתן לתת אותם כספריי באף. בעכברים אנחנו רואים באמת, אני לא אגיד שריפוי, אבל בהחלט חזרה מאוד משמעותית של כל אותן תופעות. הבשורה מבחינתנו היא שחברה ישראלית לוקחת את הטכנולוגיה הזאת ומפתחת את זה לשימוש בילדים, אני מקווה בתקופה הקרובה".

פרופ' יורם בונה, חוקר מוח וראייה מבית הספר לאופטומטריה ומדעי הראייה באוניברסיטת בר-אילן, סיפר על מחקר בקרב אוכלוסיית האוטיסטים שאינם יכולים לדבר. 

"קבוצת האוטיסטים שלא יכולים להשתמש בדיבור לתקשורת מהווה בערך רבע עד שליש מהספקטרום, והמחקר עליהם הוא די מצומצם. הקבוצה הזאת בדרך כלל היא המקרים הקשים. מי שמתבונן בהם מהצד רואה אנשים שכביכול לא מבינים מה שקורה מסביבם, לא מגיבים לדיבור בצורה שמראה הבנה, והתמונה הכללית היא של קוגניציה לקויה מאוד, מה שעולה גם משיטות המדידה: IQ מאוד נמוך בדרך כלל.

"מצד שני יש גם אינדיקציות אחרות, ויש לנו תיאורים של אנשים שלמדו איכשהו לתקשר. ילד אחד שחקרתי לפני שנים, ממש בכתב ידו כתב ספר. יש אחרים שמקלידים באופן עצמאי. מה שהם מספרים זה שיש להם בעיה בסיסית בביטוי של רצונות. להבדיל מדברים לא רצוניים, שבזה אין בעיה. לכן אנחנו מחפשים דרכים לעקוף את הבעיה הזאת ולהשתמש באמצעים, מדדים לא רצוניים, והדרכים שלנו הן תנועות עיניים.

"מה שאנחנו יודעים לעשות במעבדה זה לנתח תנועות עיניים קטנות לא רצוניות, ולדעת דברים כמו איכות הראייה, מידע שבן אדם מנסה להסתיר. בדקנו 30 אוטיסטים שלא מדברים, והראינו ש-80% מהם יודעים לקרוא מילה ולשייך אותה לתמונה רלוונטית באמצעות תזוזה קטנה לכיוון הנכון, מה שבעצם חשף יכולת שלא היתה ידועה. במקביל, כשעושים את זה בהצבעה, הם עושים גרוע מאוד, מה שמראה על הפער בין מה שאנחנו רואים לבין היכולות האמיתיות. ויש לזה משמעויות גדולות מאוד לגבי ההתייחסות אליהם והטיפול בהם".

פרופ' עפר גולן, פסיכולוג קליני וראש המעבדה לחקר אוטיזם באוניברסיטת בר-אילן, סיפר על התערבויות פסיכולוגיות בספקטרום בתחום התקשורת החברתית, בדגש ספציפי על הבנת רגשות ועל היכולת לבטא רגשות.

"אנחנו יודעים שזה אחד האתגרים שאנשים על הספקטרום מתמודדים איתו לא פעם, גם לבטא את עצמם רגשית וגם להבין את הרגשות של הזולת. אחת הדרכים שניסינו זה דווקא להיעזר ביכולות של אנשים על הספקטרום, וכאן אנחנו נוטים פחות להתייחס לזה שאנשים על הספקטרום לא רק מראים קושי באינטגרציה או בתכנון או בלשים את עצמם בנעליו של האחר, אלא גם מראים יכולות טובות ותשומת לב לפרטים, טובות לא רק ביחס לעצמם אלא גם ביחס לאוכלוסייה הכללית, בזיכרון טוב, בהבחנה טובה בדפוסים ובחוקיות בתוך מערכות. 

"מה שבעצם אנחנו לקחנו ועשינו זה לרתום את היכולות האלה כדי לעזור להם לרכוש תחום שקצת פחות קל להם ויותר מאתגר עבורם, שזה התחום של ההבנה הרגשית, ועשינו את זה על ידי סיסטמטיזציה, הצגה שיטתית ומובנית של מידע רגשי, בין אם זה בהבעות פנים,  בטון קול או בשפת גוף, באמצעים מגייסי מוטיבציה, מעניינים, מרתקים, באמצעות תוכנית ממוחשבת, ודרכם ללמד ולפתח את היכולת להבין רגשות ולתקשר רגש".


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות