אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נתניהו הולך, הביביזם נשאר רויטרס

פרשנות

נתניהו הולך, הביביזם נשאר

ראש הממשלה היוצא השאיר אדמה חרוכה, גרם לדרדור השיח הציבורי, להגברת ההסתה, לפילוג בין חלקי העם ולשיסוי מי שלא מסכים עמו. נתניהו שיעבד את הקופה הציבורית לצרכיו האישיים, ותקף את שומרי הסף שמינה לשמור על האינטרס הציבורי כי העזו לתמוך בחקירותיו. לפוליטיקאים חילק הבטחות שלא קוימו, ואף אחד מהם לא רוצה לקנות מנתניהו אאודי משוריינת ומשומשת

13.06.2021, 14:47 | צבי זרחיה


בנימין נתניהו הולך הביתה לאחר 12 שנות כהונה רצופות כראש ממשלה - כשהוא משאיר אחריו אדמה חרוכה, את תופעת ה"ביביזם" שהשתרשה עמוקות בשיח הציבורי ובקרב שרים וחברי כנסת בליכוד ובגוש הימין. 

קראו עוד בכלכליסט:

נתניהו גרם בהתבטאויותיו ובהתנהגויותיו לדרדור השיח הציבורי, להגברת ההסתה, לפילוג בין חלקי העם ולשיסוי של מי שלא מסכים עמו, כולל כלי התקשורת והעיתונאים. הוא ניסה להפוך ללא לגיטימי את כל מי שאינו מסכים עמו, ונוצרה חלוקה של "אנחנו" ו"הם" - "השמאל".  

בנימין נתניהו, רויטרס בנימין נתניהו | רויטרס בנימין נתניהו, רויטרס

ניתן לשער שהוא ימשיך בהתנהגותו ואולי אף יקצינה כיו"ר האופוזיציה. מקהלת הח"כים בליכוד שמריעה לו וציבור תומכיו ילכו בעקבותיו בהמשך זיהום השיח והמערכת הפוליטית. "אף אחד לא יסתום לנו את הפיות", הוא קרא בשבוע שעבר לח"כי הליכוד. 

למרבה הצער, נתניהו הטביע בפוליטיקה הישראלית נורמות פסולות, שהמערכת תצטרך לעמול קשות כדי להתנקות מהן. 

1. אני ואפסי עוד - השיקולים האישיים בראש: נתניהו הוכיח בשנות כהונתו שהוא "שם פס על כולם", ומשעבד את צורכי המדינה לטובת צרכיו האישיים. 

הוא פיזר את הכנסת בסוף 2014, לאחר ש"חוק ישראל היום" התקבל בקריאה הטרומית, וחשש שחברי הקואליציה מיש עתיד והתנועה (בראשות ציפי לבני) ייתנו יד לקידומו של חוק שיאסור את המשך הפצתו בחינם של הביביתון - החינמון שמשמש כמכשיר התעמולה שלו. 

במרץ 2016 איים על שר האוצר ויו"ר כולנו משה כחלון בפיזור הכנסת לנוכח התעקשותו של כחלון לסגור את רשות השידור ולפתוח את תאגיד השידור הציבורי, לאחר שבליכוד חששו ממינוי "אנשי שמאל" למשרות בכירות בתאגיד. ברגע האחרון הושגה הסכמה בין השניים להקמתה של חברת חדשות עצמאית לתאגיד, ומאוחר יותר בוטל החוק שנחקק לעניין לנוכח איומי איגוד השידור הבריטי שלא לקיים בישראל את תחרות האירוויזיון. 

 בנימין נתניהו ובני גנץ , צילום: רויטרס בנימין נתניהו ובני גנץ | צילום: רויטרס  בנימין נתניהו ובני גנץ , צילום: רויטרס

בסופו של דבר נתניהו גרר את מדינת ישראל לארבע מערכות בחירות בשנתיים האחרונות רק משיקוליו האישיים. בכל פעם הוא קיווה להשיג רוב של 61 חברי כנסת שבאמצעותו יוכל להישאר בשלטון, ומשזה לא קרה פיזר את הכנסת ה-21 חודש לאחר כינונה, עוד בטרם האפשרות להעברת המנדט ליו"ר כחול לבן, ראש הממשלה החליפי בני גנץ. בבחירות האחרונות, הרביעיות במספר, לאחר שלא הצליח  להרכיב ממשלה - ניסה לקדם חוק לבחירה ישירה של ראש הממשלה בניסיון להנציחו בתפקיד.

יתרה מכך, לנוכח היעדר רוב בכנסת הנוכחית לקואליציה בראשות נתניהו, בגלל נתניהו עצמו, כשיו"ר תקווה חדשה, ח"כ גדעון סער, לא הסכים לשבת תחתיו - אם טובת המדינה היתה חשובה לו, היה מפנה את המקום לא לסער או ליו"ר ימינה נפתלי בנט, אלא למי שהיה נבחר לראשות הליכוד. במצב כזה סער ובנט היו נכנסים מתחת לאלונקה. 

אבל נתניהו בחר שלא לעשות כן - כי הוא רוצה לקלקל, להישאר בעולם הפוליטי ולהמשיך ולהפריע, גם אם הדבר גורם לליכוד ולמפלגות יהדות התורה, ש"ס והציונות הדתית לשבת בספסלי האופוזיציה. גם כשחזר והציע ביום שישי האחרון לגנץ את ראשות הממשלה מיד כשהוא נתניהו יתפטר - עשה זאת ברגע האחרון כדי להישאר קרוב לשלטון אך בלא הצלחה.

2. מילה זו לא מילה: במערכת הפוליטית לא ממש מאמינים להבטחותיו של נתניהו, שנוהג להבטיח אבל לא (תמיד) לקיים. הוא גם נהג לעקוץ ולפגוע במי שחבר אליו. בכך תרם נתניהו להורדת האמון של הציבור בהבטחות פוליטיקאים וגם במוסדות השלטון.   

גנץ סירב בסוף השבוע להצעתו הנדיבה של נתניהו (כהונה מידית של שלוש שנים של גנץ כראש ממשלה בתמורה לחתימה על הסכם קואליציוני עם הליכוד). 

ליו"ר כחול בני גנץ, שהסתכן בפירוק מפלגתו כחול לבן, שהיתה אז האלטרנטיבה היחידה להחלפת נתניהו, הבטיח ראש הממשלה הרים וגבעות, ובכלל זה ראש ממשלה ברוטציה, תקציב דו-שנתי ועוד. אבל ברגע שהצליח לפרק את כחול לבן, וחוסן לישראל (בראשות גנץ) הצטרפה לקואליציה, פעל בדיוק ההפך מההסכם הקואליציוני. 

ביוני 2020, שלושה שבועות בלבד לאחר כינון הממשלה, סירב ממניעים אישיים ופוליטיים לאשר תקציב דו-שנתי, שהיה מונע את נפילת הממשלה עד לרוטציה שסוכמה עם גנץ לנובמבר 2021. התוצאה ידועה: תקציב 2020 לא אושר והממשלה התפזרה, בלא שהיה צריך לפנות את בלפור    

גם סער לא התפתה באחרונה להבטחותיו של נתניהו לקבל את ראשות הממשלה על מגש של כסף. אף אחד מהם לא רצה לקנות מנתניהו אאודי A8 משוריינת ומשומשת. 

3. הסתה, השתלחויות וזיהום השיח: נתניהו התלונן בשבוע שעבר על ההפגנות שנערכו נגדו ואמר שצריך להילחם בכל הסתה לאלימות מימין ומשמאל, אבל הוא שכח בעצם להביט במראה ולהיווכח שהוא כראש ממשלה השתלח והסית לאורך כהונתו. 

בישיבת סיעת הליכוד בשבוע שעבר קבל: "אנו עדים להונאת הבחירות הגדולה ביותר בתולדות המדינה ובתולדות הדמוקרטיות. מפלגות ימין הוליכו שולל את המצביעים שלהם". הוא גם טען שבנט הוא "מגלומן עם תאוות שלטון בלתי מוגבלת, והוא בא בכל מחיר ומוכן למכור את המדינה". 

נתניהו וח"כי הליכוד יצאו באחרונה בשצף קצף נגד בנט, ופעילי ימין הפעילו לחצים על ח"כים מימינה וערכו הפגנות מול בתיהם של בנט, שקד, ניר אורבך ועידית סילמן כדי לגרום להם לא להצטרף לממשלה החדשה. 

השר דודי אמסלם האשים בשבוע שעבר במליאת הכנסת כי "זו ממשלה של צפונבונים אשכנזים בעיקר מגבולות רעננה-תל אביב. רובכם צפונבונים עשירים מאוד". בפנותו אל סילמן ואורבך קרא להם "תורידו את הסממנים הדתיים", ועל בנט אמר שהוא צבוע ושקרן: "אף פעם לא האמנתי שהוא דתי". 

כמה שעות לפני כן טענה ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן (מינוי אישי של נתניהו) בדיון בוועדה המסדרת: "יש לכם יש צמד אופורטוניסטים בשם גדעון סער ונפתלי בנט, שפשוט כמו טפילים על אורגניזם מעלו באמון הציבור ולקחו קולות מהימין לשמאל".

חברי כנסת ושרים בליכוד: אמסלם, מירי רגב, אמיר אוחנה, שלמה קרעי, דיסטל-אטבריאן והח"כית לשעבר אסנת מארק, תקפו אף הם וימשיכו לעשות כן גם מהאופוזיציה. 

"נאום המאניק" של דודי אמסלם ("זה מניאק שיושב אוכל מעלה גירה כמו חזיר, ורק הם שם למעלה יודעים שהוא המניאק שלהם. דרך אגב שהוא התכוון אולי למעלה הוא גם הכניס את גרסטל" (השופטת בדימוס הילה גרסטל).

4. מסית נגד התקשורת: נתניהו תקף וימשיך לתקוף את כלי התקשורת המבקרים אותו, למעט כמובן כלי התעמולה שלו בימין, שמרבים להחניף לו ובהם הוא מרבה להתראיין. במאי 1999 טען על התקשורת "הם מ-פ-ח-ד-י-ם", ובמהלך השנים ניסה להתערב ולהשפיע על התקשורת. בשבוע שכבר קרא לח"כי הליכוד: "הפרשנים והאולפנים התגייסו לטובתם, אל תפחדו להיכנס בהם". הדברים הללו נאמרו לאחר השתלחויותיו של בנו יאיר ברשתות החברתיות נגד התקשורת ועיתונאים עד שנחסם בשבוע שעבר למשך 24 שעות לאחר שקרא להפגין מול ביתנו של ח"כ אורבך, שהתלבט אז אם להצטרף לממשלה. באופוזיציה הקרב של נתניהו נגד התקשורת יהיה עוצמתי יותר, אבל לא בטוח שהציבור יתעניין בהצהרותיו בשידור חי. 

5. שיעבד את הקופה הציבורית לצרכיו האישיים: נתניהו הפך את המעון הרשמי של ראש הממשלה למבצר עד כדי כך שבהסכם עם גנץ סוכם שבני משפחת נתניהו ימשיכו להתגורר במעון הרשמי גם בתקופת הרוטציה שלא בוצעה. נתניהו לגלג באחרונה על בנט והציע לו לבוא לסוף שבוע בבלפור, כשבעצם הוא עצמו נאחז בקרנות המזבח. (בנט החליט להמשיך ולהתגורר בביתו ברעננה ולהגיע למעון בבלפור רק לאירועים רשמיים). 

נתניהו עזב את המעון ב-1999 לאחר כשישה שבועות והתלונן כי "גורשנו מבלפור", לא לרחוב חלילה או לביתו ברחוב עזה, אלא למלון שרתון פלאזה. 

בקשותיה של משפחת נתניהו במשך השנים הללו לשפץ עוד ועוד את הווילה הפרטית בקיסריה עוררה ביקורת בקרב בכירים בצוות של משרד ראש הממשלה, כולל חלק מהמנכ"לים שמונו על ידו, היועצת המשפטית שלומית ברנע פרגו, שכמעט נוטרלה, ובכירים במשרד האוצר. הדרישות המופרזות לשפץ את הווילה הפרטית לא ידעו שובע, והחל מ-2015 מסרב נתניהו בגיבוי בית המשפט לחשוף את היקף הוצאות הממשלתיות על מעונו הפרטי והמעון הרשמי. 

כאילו לא די בכך, אשתקד, כשלושה שבועות לאחר הקמת הממשלה, הופיעו מ"מ מנכ"ל ראש הממשלה רונן פרץ (שהודח כחמישה חודשים לאחר מכן, שכן  אולי "הכושי עשה את שלו") יחד עם מזכיר הממשלה צחי ברוורמן, שמונה אחרי פרץ כמ"מ המנכ"ל (חרף ניגוד העניינים הגלום בכהונה בשתי המשרות), והצליחו לשכנע את ח"כי ועדת הכספים להעניק לנתניהו הטבת מס של כמיליון שקל על השימוש במעון הרשמי, הוצאות מתקציב המדינה לווילה בקיסריה ושימוש ברכב השרד הממוגן. 

כראש ממשלה לשעבר, נתניהו זכאי לא רק לאבטחה ושירותי הסעה, אלא גם למיגון והוא צפוי להמשיך לחלוב את הקופה הציבורית. באחרונה הוגבהה חומת האבטחה סביב בית המשפחה ברחוב הפורצים בירושלים והוצבה עמדת שמירה. ההערכה היא שנתניהו יעבור למקום ויזכה גם למיגון ולאבטחה בבית ברחוב הפורצים ובווילה בקיסריה - על חשבון הקופה הציבורית כמובן.   

בנימין נתניהו ואביחי מנדלבליט, צילום: יאיר שגיא, עמית שאבי בנימין נתניהו ואביחי מנדלבליט | צילום: יאיר שגיא, עמית שאבי בנימין נתניהו ואביחי מנדלבליט, צילום: יאיר שגיא, עמית שאבי

6. זלזול בפקידים ובשומרי הסף: נתניהו מינה שומרי סף שנועדו לשמור על האינטרס הציבורי, אבל ברגע שאלה לא פעלו לפי האינטרסים שלו זלזל בהם ופגע במעמדם. שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, נוטרלה וגם חטפה מקלחת קרה מרעיית ראש הממשלה שרה נתניהו לנוכח סירובה לאשר עוד שיפוצים בקיסריה. המפכ"ל דאז רוני אלשיך, שמונה על ידי נתניהו, אמר ב"ידיעות אחרונות" כי "אחרי שהחלו החקירות נתניהו הפסיק להזמין אותו לקבינט, גם באמצע סבבים בעזה". 

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שהחליט להגיש נגד נתניהו כתב אישום והביע התנגדות לקבלת מימון להגנתו המשפטית, ספג ממנו ציוץ "מזימת ההפיכה השלטונית של מנדלבליט התגלתה במלוא כיעורה. באופן מביש ומדהים, בכירי משרד המשפטים קראו לראש הממשלה להתפטר מתפקידו כתנאי לכך שיוכל להתגונן מפני כתב האישום המופרך שמנדלבליט תפר נגדו. 

היחס של נתניהו לשומרי הסף ולפקידים חלחל גם אל שריו. אמיר אוחנה כשר המשפטים טען שקיימת "פרקליטות בתוך פרקליטות", ושר האוצר ישראל כץ התעמת עם פקידיו. הממונה על התקציבים שאול מרידור ומנכ"לית האוצר קרן טרנר הלכו הביתה לאחר שסירבו ליישר קו עם מדיניות חלוקת הכספים של כץ.

יש לקוות שבממשלה החדשה השרים יחזקו את שומרי הסף והפקידים, ולא יפגעו בהם, וגם ישנו את השיח הציבורי כדי להרגיע ולחזק את אמון הציבור במוסדות השלטון. 



שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות