אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

The Future of Health

"הקורונה האיצה את ההבנה שחובה להאיץ את החדשנות הטכנולוגית"

כך אמר מנכ"ל איכילוב ופרויקטר הקורונה פרופ' רוני גמזו בכנס "The Future Of Health" של כלכליסט. מנכ"ל כללית, פרופ' אהוד דודסון, אמר כי "למדנו שהמטופל לא אותו מטופל והמטפל לא אותו מטפל שהכרנו. אנו נמשיך להכניס תהליכי עבודה חדשים, רפואה הרבה יותר נגישה"

14.06.2021, 13:19 | אדריאן פילוט


"הקורונה האיצה את ההבנה שלנו שאנו חייבים להאיץ את החדשנות הטכנולוגית. חשבנו שהרפואה שלנו היא הטובה ביותר והנה בא וירוס קטן ושיגע את העולם וכדי להתמודד עימו נאלצנו להשתמש בטכנולוגיה הבסיסית ביותר בעולם: להסתגר. משהו הוכיח לנו שאנו חייבים לעשות יותר טוב ולמצוא את הטכנולוגיות שמאבחנות יותר מהר ומטפלות יותר מהר", כך אמר פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל בית החולים איכילוב ופרויקטור הקורונה הראשון בכנס אונליין של כלכליסט ו-KPMG סומך חייקין "The Future Of Health". 

גמזו הוסיף כי העצמה העיקרית של הרפואה הדיגיטלית היא בדאטה (מידע רפואי). "זו מידע ששמנו אותו בצד. עכשיו אפשר לעשות רפואה איכותית, מדויקת חכמה יותר, מידע זה מאפשר למטפל, לאבחן ולטפל. שם העוצמה האמיתית".  

גם פרופ' אהוד (אודי) דודסון, מנכ"ל שירותי בריאות כללית, התייחס לנושא והסביר כי "מערכת הבריאות היא אחרת. למדנו שהמטופל לא אותו מטופל והמטפל לא אותו מטפל שהכרנו. אנו נמשיך להכניס תהליכי עבודה חדשים, רפואה הרבה יותר נגישה. עולם הרפואה מתשנה. בחודש מרץ אשתקד הגענו ליותר ממצחית האינטראקציות בין רופא למטופל באמצעות דיגיטל. כעת אנו על 30%. זה יישאר כי זה משרת איזה שהוא צורך ואיזה שהוא ערך מוסף". 

מימין פרופ מימין פרופ' רוני גמזו, פרופ' אהוד דוידסון, אלה אבנון ואמיר להט מימין פרופ

לדבריו, "אסור לייתר את המפגש הפיזי בין רופא למטופל. מנסיוני אני יכול לומר כי ככל שהטכנולוגיה מתפתחת זה לא בא "על חשבון כלים או אמצעים רגילים. יש פה תוספת כי הם מזניקים את הנגישות כי הקשר יכול להיות גם וואטסאפ. זה משרת צורך אמיתי". 

אמיר להט, שותף ומייסד של Olive Tree Ventures, אמר כי "יש כוון מובהק: תזוזה לבית. הרבה יותר תהליכים טיפולים יתרחשו בבית וזה ישנה את הצורה שבה צרכני הבריאות צורכים אותה. כולנו התרגנו לעבוד מהבית, עם הזום. הדבר הזה לא ייעלם. ככל הנראה אנו הולכים לפתרון היברידי: לא הכל ייעלם, אבל לא כולם יעבדו מהבית. משהו בין לבין. חלק מהבית וחלק מהמשרדים. זה יגיע גם לעולם הרפואה, יהיה פיתוח תרופות באופן דיגיטלי. גם איסוף המידע הרפואי דיגיטלי". 

דודסון, שמנהל גם תאגיד בריאות החולש על מצית ממבוטחי המדינה (בקהילה),  וגם על שליש ממערכת האשפוז (בתי חולים) העלה כמה תובנות על הנסיון של הכללית עם אשפוזי בית - אחד מהכוונים הבולטים של רפואת העתיד.

"זה היה גם קודם", אמר דודסון. "אבל כעת אנו מדברים על הטיפול האקוטי בבית. למשל חולה עם דלקת ריאות שאומרים לו שהוא לא חייב להתאשפז בפנימית אלא שאפשר בבית. יש 2 מודלים: האחד הוא שבית החולים לוקח אחריות והשני הוא שרופא המשפחה לוקחת אחראיות (קופת חולים). יש לנו כבר 2,000 מאושפזים כאלה ויש כמה מסקנות:  הראשונה היא שזה לא מתאים לכל אחד. מאוד חשוב שתהיה משפחה תומכת, קשר דיגיטלי ופיזי עם הרופא והאחות. אתה יכול להרוויח גם את הסביבה הביתית שהיא יותר נעימה ויותר נינוחה. אתה גם מונע יותר זיהומים". 

גם גמזו הביע תמיכה במגמה: "ישראל חייבת להיות המדינה המובילה בעולם באשפוזי בית בגלל המאפיינים שלה: שיעור נמוך של מיטות  לתושב, קהילה חזקה והטכנולוגיה האדירה שלנו. אלו 3 המאיצים העיקריים של אשפוזי הבית. ויש גורם נוסף ולא פחות חשוב - תמריצים כלכלים נכונים לכל הצדדים. חיייבם לנהל את זה נכון. 

אלה אבנון, ראש מערך הייעוץ האסטרטגי ב-KPMG סומך חייקין, חיזקה את דבריו של גמזו ואמרה כי "מה שיאיץ את התהליך הזה הוא הרגולטור ובניית מנגנוני התגמול והתמרוץ על ידו. אם בית החולים יקבל תשלום על בנייה מיטת אשפוז ביתית- אז הוא ירצה לפנות מיטות. צריכים מננוני תגמול גם לקופות החולים". 

להט הציג את מודל האשפוז ביתי האמריקני וסיפר כי "בארה"ב המודל הזה הופעל על ידי שחקן חדש (REMOTE PATITENT MANAGERS) – מנהלי מטופלים מרחוק - שלוקחים אחריות – או מהקופה או מבית החולים - והם מנהלים את האירוע. זה גם תלוי בחומרת האירוע (טיפול בחולים כרוניים, טיפול אחרי ניתוח). ויש מודל פיננסי נפרד מופעל".

חברי הפאנל נשאלו על תפקיד הרגולטור במהפכה המתהוות במערכת הבריאות. דודסון אמר כי "הרגולציה כאן מאוד כבדה. כמעט ואי אפשר לזוז לשום מקום. כל שנה – כשיש חוק הסדרים - הפרק הכי כבד והכי מורכב הוא זה של הבריאות, לוקח שנים רק להבין אותו. אבל אם יש תחום בו הרגולציה קלה או חלשה יותר הוא תחום ההייטק והסטארט-אפים. שם ניכר כי הרגולציה או שמפגרת או שלא מגיעה בכלל. לכן היא לא הספיקה לקלקל. אני מקווה שגם בבריאות זה יקרה ואנו רואים ניצנים חדשים כי י הרבה מאוד חדשנות במערת הבריאות". להט נשמע אופטימי: "רואים כאן הרבה פתיחות של המוסדות הרפואיים, גם לנסות דברים חדשים אך גם להטמיע אותם. יש כאן הרבה מאוד בסיס דיגיטלי. יש הרבה התחלות מוצלחות. דווקא בארה"ב הרגולציה יותר מורכבת".  

אבנון סיכמה: "יש לנו מערכת טובה וחזקה. הרגולטור צריך לאפשר יותר. זה מצירך שינוי בתפיסה העצמית של הרגולטור. כמובן שהוא חייב להמשיך לנהל את הסיכונים, אבל במקומות שהם באמת קיימים. הגישה חייבת להשתנות ולעבור למשהו הרבה יותר מאפשר מאשר מבקר. המערכת שלנו היא מערכת שגם מבקרת את עצמה".         


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות